חזון היסטורי שדורש תיקונים

חזון טראמפ טוב לישראל, בוודאי אם משווים לתוכניות אמריקניות מהעבר. המתווה הוא הדרך המציאותית היחידה להגיע אי פעם לשלום עם שכנינו, ועל כך יש לברך. עם זאת, וכאן הכדור מונח בעיקר בצד הישראלי, יש תיקונים הכרחיים ועליהם חבריי ואני בהתיישבות עמלים בימים האחרונים.

הבעיה אינה הממשל הידידותי, אלא הביצוע של רצונו הטוב בפועל. הבעיה היא המפה. בדיון הציבורי נוצר הרושם כי שתי דרכים בלבד עומדות בפנינו, ועלינו לבחור מתוכן: הסכמה מלאה ומוחלטת לתוכנית כמות שהיא ולמפה כפי שהוצגה על ידי האמריקנים בהצהרה המשותפת עם נתניהו בבית הלבן, או ויתור מוחלט על החלת הריבונות ופספוס גודל השעה.

מול הממשל הנוכחי, ולאור החברות הקרובה בין נתניהו לבין טראמפ, מבקשים ראשי המועצות ביש"ע המתנגדים למפה במתכונתה הנוכחית להציג דרך שלישית. הכנסת שינויים במפת הריבונות, כך שיהיה אפשר לתת מענה מבחינת דרכי הגישה והקיום בשטח לכלל היישובים - בדרך שהמפעל כולו יוכל להמשיך להתקיים ולגדול.

במפה הנוכחית אנו מקריבים אינטרסים ישראליים קריטיים ומשאירים 16 יישובים כמובלעות, עם עשרות אלפי תושבים שיעמדו בפני מציאות שלא תאפשר את המשך מגוריהם באזורים אלה. אנו קוטעים צירי תנועה מרכזיים ועורקי נשימה חשובים ליישובים. בדרך זו אנו חורצים את גורלם. במצב זה איננו יכולים לשקוט על השמרים ולא לעשות דבר. יש פה ערבות הדדית ואינטרס משותף שאנו מחויבים אליו.

עד כה מה שקרה עם הממשל האמריקני הוא אכן דרמטי, ולא התרחש מאז קום המדינה. ממשל טראמפ היה נדיב מאוד ועשה כברת דרך ארוכה מאוד לקראת ישראל: העברת השגרירות לירושלים, ההכרה ברמת הגולן וההצהרה שההתנחלויות אינן נוגדות את החוק הבינלאומי. הדבר לא מובן מאליו ואיננו מתייחסים אליו בביטול, בוודאי לא אחרי הממשלים הקודמים והמכות שחטפה ההתיישבות בדמות הסכמי אוסלו, ההתנתקות והקפאות הבנייה.

עם זאת, דווקא בגלל החשש משובם של ממשלים אמריקניים שיהיו עוינים להתיישבות בעתיד ויבקשו לקדם אינטרסים אחרים, עלינו לוודא כי הדברים הנעשים כעת בשטח לא מעמידים יישובים רבים על קצה הצוק. משם, אפשר יהיה בדחיפה קטנה להוביל אותם לגירוש נוסף וכואב.

אף אחד בהתיישבות לא חושב שבממשל הנוכחי יושבים כאלה המבקשים לפגוע בישראל ולהזיק לה, אך גם בבית הלבן יקבלו בהבנה שאנו החיים כאן ומכירים היטב את השטח, מחזיקים בתובנות ובהשגות שראוי לשמוע. כל מה שנדרש הוא שבצד הישראלי יבחרו להרים את הכפפה ויהיו קשובים לשינויים שמבקשת מועצת יש"ע לבצע בקווי הריבונות בשטח, ויעלו את ההצעה בפני האמריקנים.

אנחנו לא כפויי טובה, אנחנו לא מנותקים מהמציאות. אנו מודעים לגודל השעה ולא מעוניינים לפספס אותה, רק שאנו מבקשים לנצל אותה בחוכמה. אין סיבה שבסופו של דבר לא תונח על השולחן מפה לשביעות רצון כל הצדדים, שתאפשר חגיגה משותפת של רגע היסטורי.

צילום: אורן בן חקון בקעת הירדן