בין ישן לחדש

"צו השעה ,"2 אמנים שונים

אזהרה: הטקסט הבא עלול לכלול כמויות ניימדרופינג לא מבוקרות בעליל, של מיטב המוזיקאים שיש לארץ הזו להציע. זאת, מהסיבה הפשוטה שרבים מהם לוקחים חלק ב"צו השעה "2 - חלקו השני של הפרויקט שמאגד את טובי הזמר הישראלי לגרסאות כיסוי עבור כמה מהקלאסיקות הגדולות שידע פנתיאון היצירה המקומי.

נשמע גרנדיוזי? בהחלט. יש שיאמרו אפילו יומרני. אבל בזמנים שבהם עולם התרבות הישראלי חווה את ימיו הקשים ביותר, אין כמו מפגש בין חדש לישן כדי להזכיר לכולנו את העושר התרבותי שהמקום הזה צבר ב 72 שנותיו.

20 שירים מכיל חלק זה של הפרויקט, רבים מהם יכולים בקלות להפוך לקלאסיקות בעצמם. זה בדיוק המקרה ב"היו זמנים" ששר במקור זוהר ארגוב, וזוכה כאן לטיפול מודרני, מלא חיים ולא פחות ממושלם מצד קרולינה ושי צברי.

זה קורה גם ב"רק החיים" של לאה שבת, שמקבל פתאום משמעות של גבריות בוגרת ומפוכחת בביצוע אבנר גדסי. טיפול קצת פחות בוגר אבל כיפי לאללה מקבל השיר "מקהלה עליזה", כפי שהייתם מצפים מהחיבור בין דנה אינטרנשיונל, הקומיקאי שחר חסון ו BEMET )הוד מושונוב(. עוד מפגש מוצלח במיוחד הוא זה שבין כנסיית השכל לעמיר בניון, שמוליד קאבר מרים ל"תן לזמן ללכת", שביצע במקור חיים משה.

אמנם קל לאתר את החידושים הפחות מוצלחים )"האיש שבקיר" של ברי סחרוף, שמרסדס בנד לא לגמרי מעירים; "לשיר איתך" בביצוע מרינה מקסימיליאן ושמעון בוסקילה שלא מצליח לעניין; או "ציפור מדבר" של אתניקס, שמוטב היה לו עדן חסון היה מניח לו(, אבל הטוב באסופה הנהדרת הזו עולה על הרע.

בולטים גם הביצועים של הילה רוח ורונה קינן ל"חמדת אבות "2 שכתבה ענבל פרלמוטר בעקבות רצח רבין, של קלאסיקת הרוק "שיר דרך" של שלום חנוך שמבצע מיכה שטרית, והפרשנות של יסמין מועלם וטונה ל"אור הירח" של אביב גפן.

מעל כולם זורח "אל תפחד", במקור של אהוד בנאי, שדניאלה ספקטור ורותם בר אור מעניקים לו חידוש מדויק, שכולו מסר לעולם שנמצא במשבר: "אל תפחד, אתה לא לבד, איבדת שליטה לרגע. אז תאמין שאם קלקלת אתה יכול גם לתקן".