"אסור לנו להתייאש, הייאוש מסוכן"

רועי אסף עמד ערב ערב על במת התיאטרון, עד שהגיעה הקורונה ● עכשיו הוא נאלץ להסתפק בהקראה מבוימת של מחזה, שתשודר בפייסבוק של הקאמרי ● "זה משונה לעשות תיאטרון מצולם", הוא אומר

עולם התיאטרון נאלץ בחודשים האחרונים להמציא את עצמו מחדש ולעבור ליצירות מקוונות שמ שודרות באינטרנט או בזום. בתיאטרון הקאמרי יקיימו החודש פסטיבל מקוון של מחזאות מקורית, "כאן ועכשיו".

במסגרת הפסטיבל, שיתקיים בין 23 ל 29 בנובמבר וישודר בכל ערב, תהיה קריאה מבוימת של מחזה ישראלי מקורי חדש. המנהל האמנותי של הפסטיבל הוא גור קורן, ובין השחקנים שישתתפו בק ריאות אפשר למצוא את שמואל וילוז'ני, לאורה ריבלין, נטע גרטי, אולה שור, הלנה ירלובה, מולי שולמן ורועי אסף.

רועי אסף (41) ייקח חלק בהקראה של המחזה "דירה "11 שכתבה שיר אברמוב ומביימת נועה וגנר. עוד משחקים במח זה: נעמי הררי, נדב אסולין, גל פופולר, נטע שפיגלמן ושון מונגוזה. אסף מגלם את אדם, מוזיקאי שמתמודד עם בדי דות ותסכול.

"זה מחזה מקסים בעיניי", הוא אומר, "מצד אחד מאוד פשוט ויומיומי, ומצד שני מאוד פיוטי. זה קולאז' של שלו שה סיפורים על שלושה זוגות שגרים כולם באותו בניין. אני מגלם את אדם, מוזיקאי שעוד שנייה חוגג 40 והמשבר מתקרב. הוא מוזיקאי איכותי שעושה מוזיקת ג'אז די נישתית, ולא זוכה לה כרה שהוא רוצה. הוא גם מנהל מער כת יחסים עם מישהי צעירה ממנו ב 20 שנה, חצי מעריצה )נעמי הררי(, ויש להם סיפור של יחסים מורכבים.

"המחזה לא קשור לתקופה הקורו נה אבל כן מתאר תחושת משבר גדולה שכולם חווים אותה".

איך החוויה של לעשות תיאטרון מצולם?

"זו חוויה מאוד שונה. עשיתי עוד פרויקט מצולם בזום, שיזמה שרון דנון, וזה מאוד שונה. אין קהל ואין את הדבר הזה שהופך את התיאטרון לתיאטרון - המפגש החי והבלתי אמצעי בין קהל לשחקן. אני יודע מה זה להצטלם, אני עושה סרטי קולנוע, אבל זו גם לא חוויה שיש בצילום לקולנוע. "זה יצור משונה הזום הזה, או הפייסבוק לייב. אין לך פידבק, אתה מרגיש קצת בתוך בועה, בלי יכולת להבין איך הדברים מהדהדים לקהל. זה לא באמת תיאטרון. מצד שני, כנראה התיאטרון יעבור שינוי רדיקלי, ומי יודע איך הוא ייראה אחרי הקורונה". איך אתה עובר את התקופה הזאת? "בארבע השנים האחרונות שיחקתי כל ערב בתיאטרון. אני מאוד מתגעגע, קודם כל לאנשים, היה לנו קאסט שהפך למשפחה, וגם למפגש עם הקהל. אני זוכר שישבתי עם תיקי דיין כשהתחילה הקורונה ולא הבנו לאן זה הולך.

"כשדיברו על סגירת התיאטראות, חשבנו שזו בדיחה. מי יסגור תיאטרון? איך סוגרים תיאטרון? ואז סגרו את התיאטרון וגם נקטעו לי צילומים של סרט חדש שכתבתי יחד עם ארז תד מור, 'ילדים של אף אחד'. השלמנו את הצילומים אחר כך, תוך כדי הקורונה.

"הקורונה רק חשפה את המצב הע גום שבו נמצא עולם התרבות. יש פה שאלות חשובות, כמו איך הגענו למצב הזה? מי אחראי?"

אשתך גם היא שחקנית. שניכם בבית כבר הרבה זמן. מלחיץ?

"אנחנו מסרבים להיכנס לחרדה. אני שומע חברים וקולגות שמתחילים לה תייאש, ובעיניי אסור להתייאש. הייאוש זה מקום מסוכן".

צילום: סלין ניזבר רועי אסף