ביידן לא יקלקל את תשתית השלום של טראמפ
אם בני כת האיימיש חוששים כל כך מעליית הדמוקרטים לשלטון בארה"ב, עד שהם אצים בכרכרות הסוסים שלהם לקלפיות כדי לה צביע לטובת טראמפ - כך גם ישראל. כי הדמוקרטים במתכונתם הנוכחית, כמפלגה המובלת בידי אליטה שרוצה להגיד לכל אחד מה מותר לו לעשות, היא מפלגה קצת מפחידה.
אלא שאחד הדברים שקרו בעשור האחרון, הוא שישראל כבר לא נמצאת במקום שהיתה בו בימי אובאמה, בוודאי לא במערכת יחסים תלותית כפי שהיה בתקופה שבה עוצבו יחסי ישראל ארה"ב.
עליית ממשל דמוקרטי בוושינגטון פירושה, קודם כל, שמתגברים הסי כויים והחששות לחוסר יציבות במזרח התיכון. ממשל טראמפ, בשיתוף פעו לה הדוק עם ממשלת ישראל, יצר עימה מערכת של יציבות שישראל היא הציר העיקרי והחשוב בה. לראשונה, ישראל משחקת בתפקיד הגורם המייצב, משכין השלום באזור הגעשי הזה. הגורמים שצוהלים עכשיו נוכח עליית ביידן וירידת טראמפ הם בדיוק אלה שהיו צריכים לתפוס מחסה. עכשיו הם מקווים לקבל יתר חופש פעולה: איראן, חמאס, חיזבאללה והפלשתינים.
אפשר להעריך, שמערכת היציבות שנוצרה בימי טראמפ עם הסכמי הש לום האחרונים - היא לא דבר שהנשיא ביידן יוותר עליו בקלות, רק משום שכמה מקצוענים ותיקים של המזה"ת לא אוהבים את ישראל, ומחבבים את הפלשתינים ואת האיראנים.
בניגוד לשנאת טראמפ מצד הדמוקרטים, הם מקבלים ממנו לפחות במזרח התיכון ירושה טובה - הרבה יותר מחוסר היציבות וההתפשטות הטרוריס טית אימפריאליסטית של איראן ושל דאעש, כפי שהוריש אובאמה לטראמפ.
בירושלים שומעים חששות ביחס לכל מיני אנשי צוות מהנבחרת הדמו קרטית, שכאילו יבואו לוושינגטון במטרה לנקום בישראל ובנתניהו.
ספק אם משהו מהחששות האלה יתגשם. קודם כל, משום שמקצועני הדמוקרטים נכשלו לכל אורך החזית בתקופת אובאמה וקלינטון, ואילו בתקופת טראמפ הם איבדו קשר עם הממשל הישראלי. הודות ליתרון שיש לרפובליקנים בסנאט, לביידן תהיה סיבה טובה להפנות עורף לאנשי מדי ניות החוץ של מפלגתו.
יש אפשרות סבירה שלתפקידים המצריכים אישור מהסנאט ייכנסו אישים המוסכמים גם על הרפובליקנים, וכדי להשיג אווירה דו מפלגתית, יכהנו בתפקידים בכירים אישים המזוהים עם הרפובליקנים. קשה לראות, למשל, את סוזן רייס חוזרת בתפקיד בכיר, משום שהיא פסולה בעיני הרפובלי קנים בסנאט, והצמד ביידן ומקונל ינהלו את העניינים, כמו שביבי וגנץ מנסים לעשות זאת כאן.
ביידן מגיע לאיראנים עם הבסיס החזק שיצר טראמפ, ולראש הממשלה יש אפשרות גם לשכנע אותו בכיוונים מסוימים. אם הצמרת הביטחונית של ישראל חושבת שיש מטרות שצריך להשמיד בהקשר של הגרעין האיראני, צריך לנצל את חלון ההזדמנויות של החודשיים וחצי הקרובים. ואכן, רק בגלל עליית ביידן גוברת סכנת ההתלקחות.
בשונה מהעבר, אין לרה"מ ולצוותו סיבה למהר ולקבוע פגישות בוושינ גטון. מצד שני, כדאי להימנע מצעדי התגרות בשטח ביהודה ושומרון. זאת, משום שכאשר "המומחים" יגיעו כדי לנסות ולקדם את התהליך המדיני, אפשר יהיה להבהיר להם שיש על מה לדבר, בתנאי שלא תהיה עקירת יישובים, ושישראל תישאר השליטה הביטחונית הבלעדית בין הירדן לים.