קושי בגיוס עובדי חינוך: "אין תמריץ לחזור לעבוד"

מחסור באיוש תקנים בעיריות ● "הבטחת דמי האבטלה מדכאת את החזרה לעבודה"

חנו יודעים לעשות את זה באחריות ובהפרדה הנדרשת. צריך להתעורר - לפני שמאבדים פה דור שלם".

איתי קרויטרו, יו"ר מועצת התל מידים הארצית, הוסיף: "חברי קבי נט הקורונה, אני קורא לכם - אל תפקירו את הנוער! מאות אלפי בני נוער יושבים בבתיהם ואובדים מא חורי מסכים".

המתווה של משרד החינוך להחזרת תלמידי כיתות ה'-ו' אושר, אך תא ריך החזרה עדיין לא ידוע. החזרה תי עשה באופן הבא: הקפסולות בכיתות א'-ב' יבוטלו לחלוטין והתלמידים שם ילמדו בכיתות מלאות, חמישה ימים בשבוע. הכיתות שיתפנו יאפ שרו את חזרתם של תלמידי כיתות ,'ו-'ה שם תתקיים הלמידה בקבוצות קבועות של עד 20 תלמידים בקבוצה, לפחות שלושה ימים בשבוע, לפחות 14 שעות שבועיות. יש לציין כי בת חילת השנה הצליחו רשויות מקומיות רבות להביא את הילדים גם לארבעה ולחמישה ימי למידה בשבוע - וצ פויות לעשות זאת שוב.

החלשים נפגעים

"התסכול הכי גדול זה שלא חוזרים ללמוד", מספרת אור מלכה סולימ ני, תלמידת כיתה ה' מקריית מלאכי, "אנחנו הילדים צריכים לשבת מול אפליקציה ולחכות שהקישור יישלח ושהשיעור יתחיל כדי שנוכל ללמוד. השנה הייתי אמורה להיבחן במבחני מיצ"ב - והם התבטלו. בעיניי זה נושא חשוב כי זה מראה על הרמה, ואיפה צריך לשפר. אני מפחדת שהידע שלי ייפגע. אני תלמידה טובה, הציונים שלי טובים - אבל אני כבר לא בטוחה בעצמי. הקורונה הביאה איתה הרבה חוסר ביטחון והיא פגעה בכולם, בעיקר בתלמידים הכי חלשים".

אור מוסיפה: "אני מכירה תלמידים שקשה להם מאוד לשמור על הרצף של הלמידה, להקפיד בקריאה ועוד. הקורונה פגעה לא רק בלימודים, אלא גם בחלק החברתי והנפשי. יש תלמי דים שמרגישים שהקורונה הרסה להם את החיים". היא מבקשת לפנות לשר החינוך ולומר לו: "אתה חייב לעשות משהו. אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולראות את התלמידים קורסים".

לפי המתווה הקיים, בכיתות ג'-ד' ילמדו ללא שינוי - בקבוצות קט נות וקבועות של עד 20 תלמידים בקבוצה, חמישה ימים בשבוע, חמש שעות ביום. גם תלמידי כיתות י"אי"ב צפויים לחזור ללמידה כדי להכין אותם לבגרויות החורף שכבר נדחו. אלא שהחזרה לשגרה לא נראית באופק אצל תלמידי חטיבות הבי ניים ('ט-'ז) וכיתות י'.

מספר המבודדים עולה

לליאל סרוסי, תלמידת כיתה ט' מחדרה, מפריע שהיא ובני גילה הפכו לשקופים. "הפכנו לשכבות שקופות וחסרות משמעות", היא משתפת, "בכל מתווה או דיון אנחנו אפילו לא מו זכרים, ולאף אחד אין תשובות לתת לנו. אני לא באה לבית הספר בשביל להעביר את הזמן - אני באה לבית ספר בשביל ללמוד ולהיות עם חב רים. את זה אני לא מקבלת מהלמידה בזום. אנחנו כמו זומבים מול המסך, ויש חשש מאוד גדול שזה יפגע בלי מודים וגם בפן החברתי, בעיקר לקראת החלוקה למגמות בחודשים הקרובים. אנחנו מרגישים שהמערכת מסתכלת עלינו כאילו החשיבות שלנו פחותה".

בתוך כך, אתמול פרסם משרד החינוך כי מספר התלמידים החולים עומד על 1,365 וכי יש 289 עובדי הוראה שמוגדרים חולים פעילים. כמו כן, 19 בתי ספר נסגרו בשל תחלואה וכן כ 180 גני ילדים מתוך 21 אלף גנים סגורים )שהם 0.85 אחוז(. מספר התלמידים הנמצאים בבידוד ממשיך לטפס ועומד על כ ,8,000 לצד 740 מורים שנמצאים בבידוד. למרות השכר הגבוה - הר שויות מתקשות לגייס עו בדים למערכת החינוך.

הלמידה בקבוצות קטנות, העבו דה בסיכון והפיצול בצהרונים בצל הקורונה הביאו רשויות מקומיות וגופים שמפעילים את מסגרות הצהריים לגייס כוח אדם הכרחי. אלא שלמרות התשלום השעתי הג בוה יחסית - הן מתקשות למלא את התקנים.

כך, למשל, בעיריית ראשון לציון מתקשים לגייס כוח אדם ל 300 משרות במוסדות חינוך - בשכר של 60 שקלים לשעה. בעי רייה מציינים כי כ 100 משרות הן קבועות, כגון סייעות במוסדות ובמעונות החינוך בעיר, וכי המ תאימים אף יזכו בהמשך למעמד קביעות בתפקיד. "יש לנו עובדים בסיכון שלא יכולים לחזור או לא רוצים להסתכן", מסביר ראש עי ריית ראשון לציון וסגן יו"ר השל טון המקומי, רז קינסטליך, "אנחנו מציעים משרות בשכר של כ 60 שקלים לשעה, כפול משכר המיני מום במשק, אבל אף על פי שאצלנו הביקוש לעבודה גבוה - לצערי, אין הרבה פניות".

עיריית ראשון לציון לגמרי לא לבד במאבק על גיוס עובדים. בעי ריית כפר סבא מציינים כי יש מח סור במובילות צהרונים ובסייעות, בעיקר על רקע העובדה שהמת ווה של הפעלת הגנים לא מאפשר מעבר של צוותים מעבר לשלושה גנים. "יצאנו בקמפיין נרחב לגיוס סייעות, מובילות גנים וסייעות רפואיות - ולמרות זאת עדיין יש חוסר", ציינו בעירייה, שמציעה שכר של 50 שקלים לשעה. גם ברעננה, תל אביב יפו וגבעתיים ציינו כי קיים מחסור בסייעות.

הבעיה התגלגלה גם למפעילי הצהרונים. על פי המתווה החדש )שטרם יצא לפועל(, לכל כיתת אם תהיה צהרון משלה - ללא קשר למספר הילדים הרשומים. לשם כך ייאלצו המפעילים והרשויות המ קומיות לגייס כ 6,000 מדריכים. "אנחנו נלחמים על כל בן אדם", אומר ערן רוזנפלד, מנכ"ל חברת "אפטר סקול" שמפעילה צהרונים ביותר מ 20 רשויות. הוא מוסיף שמדובר בבעיה ארצית: "אני יודע שאנחנו מציעים עבודה חלקית, לא משרה מלאה - ולכן יש כאלה שיעדיפו לקבל 70 אחוז מהשכר שלהם ולהישאר בחל"ת. כדאי לתת לזה פתרון מצד מקבלי ההחלטות. אם לא יהיה פתרון יכול להיות שהצהרונים בכיתות ג' יבוטלו".

ליאל, כיתה ט': "בכל מתווה או דיון אנחנו אפילו לא מוזכרים, ולאף אחד אין תשובות לתת לנו. אנחנו מרגישים שהמערכת מסתכלת עלינו כאילו החשיבות שלנו פחותה"

"לשנות את השיטה"

על פי נתוני שירות התעסוקה שפורסמו אתמול, בתחילת חודש אוקטובר 2020 מספר דורשי הע בודה הפעילים בשירות התעסוקה נשק למיליון )כ 995 אלף(. עם זאת, בעקבות כניסת ההקלות במשק לתוקפן, המספר הצטמצם והגיע בסוף החודש לכ 940.3 אלף. 63.6 אחוזים מתוכם, שהם 597.9 אלף דורשי עבודה, רשומים כ"עובדים בחל"ת".

"יש בעיית מדיניות קשה שק שורה לא רק למערכת החינוך, אלא בכלל לתמריצים שמעניקה הממשלה לאנשים להישאר בבית", אומרת מנכ"לית קרן רש"י, מיכל כהן, שבעברה כיהנה גם כמנכ"לית משרד החינוך, "ההחלטה להאריך את החל"ת ואת קבלת דמי האב טלה עד ליוני 2021 גורמת לרבים לחשוב עד כמה משתלם להם בכלל לחזור לעבוד".

אור, כיתה ה': "אני מכירה תלמידים שקשה להם מאוד לשמור על הרצף של הלמידה, להקפיד בקריאה ועוד. הקורונה פגעה לא רק בלימודים, אלא גם בחלק החברתי והנפשי"

צילום: יהושע יוסף שיעור בכיתה י'"ב בתל אביב

צילום: עמי שומן גם בצהרונים חסרים עובדים. "בעיית מדיניות"