מורשת מסצ'ראנו
לפני ליברפול וברצלונה, חאבייר מסצ'ראנו היה קודם כל שחקן נבחרת ● על הקשר שהפך את החולצה התכולה לבנה לעור השני שלו, ואחרי שפרש ארגנטינה כולה מחכה שיחליט להפוך למאמן ● דור הופמן מסכם את הקריירה של "הבוס הקטן"
מה כבר אפשר לומר על שחקן שרגע השיא בקריירה שלו הוא גליץ'? שניים כאלה ליתר דיוק. במ קרה של חאבייר מסצ'ראנו, שהודיע אמש על פרישה בגיל ,36 אפשר לומר המון.
כי הגלישה מול ניקלאס בנדטנר בדקה האחרונה של שמינית גמר ליגת האלופות ב ,2011 וזו בדקה ה 90 של חצי גמר הגביע העולמי מול הולנד ב 2014 - שפגט מופלא שהוציא את הכדור מהרגל של אריאן רובן ובדי עבד שלח את ארגנטינה לגמר ראשון מאז 1990 - הן התמצית של כדורגלן שאין דומה לו באומה שאוהבת לע רוך השוואות.
בים הכישרון שאפיין את דור השח קנים האחרון של ארגנטינה, מסצ'ראנו תמיד היה החספוס. היו מוכשרים ממנו, מכדררים טובים יותר, מוסרים טובים יותר, בועטים טובים יותר, אבל לא היה אחד ש"קרע את התחת" למען המ דים הלאומיים כפי שעשה באותו גליץ' איקוני במונדיאל בברזיל.
"הכאב היה נוראי" הודה מאסצ'ה לאחר שמתח את איבריו מעבר לגבול האפשר, אלא שבאותה תקופה לא נולד הכאב שיעצור את הקשר. מה שכן עצר אותו בסופו של דבר, היה הגיל. "תמיד נתתי את המקסימום וכבר תקופה שאני מרגיש שאני לא מסוגל לכך יותר", הסביר בהודעת הפרישה.
"לא היית רק כדורגלן"
מסצ'ראנו משאיר מאחוריו קריירה עתירת הישגים בקבוצות שבהן שיחק, ועתירת אכזבות בנבחרת. הוא זכה באליפויות בריבר ובקורינתיאנס והיה חלק בלתי נפרד מברצלונה הגדולה שאיתה זכה ב 19 תארים, בין היתר בחמש אליפויות, חמישה גביעים ופ עמיים בליגת האלופות. כשהגיע לבא רסה מליברפול )שאיתה שיחק בגמר ליגת האלופות(, פפ גווארדיולה הבהיר לו: "אתה מגיע לפה כדי לא לשחק, ברור לך?", אבל מהר מאוד המאמן הק טלאני שינה את דעתו ואמר: "אני לא מחליף את מסצ'ראנו בשום מחיר".
כזה היה הקשר הארגנטינאי - שחקן שאצלו רב הנסתר על הגלוי. הוא כמעט לא כבש שערים, היו לו חמישה כאלה במועדונים שבהם שיחק בעבר, אבל גם בעידן הדאטה המתקדם עוד לא הומצאה נוסחה שיכולה לגלות כמה גולים הוא מנע, או כמה כאלה הוא בנה בפעולות שלא מופיעות על דפי הסטטיסטיקה. "לא היית רק שחקן כדו רגל", נפרד אמש דני אלבס; "תמיד הבנת ושלטת בכל רזי המשחק".
מסצ'ראנו היה מוערך בכל קבו צה שבה שיחק - במיוחד בליברפול של רפא בניטס ובברצלונה של פפ - ועדיין, בעיני הארגנטינאים, "אל חפסיטו" )הבוס הקטן( הוא קודם כל שחקן נבחרת. כנראה המשמעותי והח שוב ביותר בדור האחרון, לבטח המ חויב ביותר. הרבה לפני ריבר, ליבר פול, בארסה, אסטודיאנטס והקבוצות האחרות שבהן שיחק, הקשר שהוסט לבלם בעת הצורך, מזוהה עם החולצה התכולה לבנה שאותה הפך במשך 17 שנים לעור השני שלו.
מסצ'ה לגוף ולנשמה
הוא ערך את הבכורה הבינלאומית ב 2003 מול אורוגוואי, עוד לפני ששיחק דקה אחת בקבוצה הבוגרת של ריבר, ומאז היה איתה בחמישה טורני רי קופה אמריקה, ארבעה גביעי עולם, שתי אולימפיאדות. ב 147 הופעות, יותר מכל שחקן אחר בתולדות ארג נטינה, מסצ'ראנו נתן לנבחרת את כל מה שאף אחד אחר לא יכול היה לתת לה - הקרבה, לחימה, מה שמכונה בעגה המקומית "הואבוס". חיבר בין הגנה להתקפה, ידע לעזור לבלם במצוקה ותמיד שמח לתת גב לחלוץ בפעולה. לצערו הגדול, הקריירה הבינלאומית הסתיימה בידיים ריקות ובקול ענות חלושה בסיום הגביע העולמי הפושר ברוסיה ,2018 אבל מסצ'ראנו הרוויח ביושר מעמד נדיר של שחקן ארגנ טינאי שלא הוכתם על ידי הנבחרת.
הפרידות, שחוצות ליגות ומועדו נים, מבהירות כמה מיוחד הוא היה מחוץ לעדשת המצלמה. ליאו מסי, לואיס סוארס, אנחל די מאריה, אנדרס אינייסטה, אסקייל לאבסי - כולם מו דים למסצ'ראנו על המקצוענות שה פגין ועל האופי המיוחד שפיזר בחדר ההלבשה. "אני מודה לאלוהים שאפשר לי לחלוק איתך זמן", כתב מרקוס רוחו.
מסאצ'ה אולי לא השאיר מזכ רת מוחשית כמו קליפ יו טיוב עתיר
גולים ומגובה בשדרים צווחים, אבל הוא השאיר מורשת קרב. כעת, מדינה שלמה מחכה שיפתח את הפרק החדש בחייו על הקווים, כי הכדורגל הארג נטינאי חייב את חאבייר מסצ'ראנו - לגוף ולנשמה.
טניס. נובאק ג'וקוביץ' פתח את טו רניר סיום העונה בלונדון עם ניצחון 2:6 ,3:6 על דייגו שוורצמן. הסרבי, שלא זכה בטורניר הזה מאז ,2015 פתח את המשחק בגמגום ונשבר כבר במש חקון השלישי, אך לאחר מכן השתלט על העניינים ולא השאיר לארגנטינאי סיכוי. "ככל שהמשחק התקדם הייתי פחות מהוסס, כך שאני מרוצה בסך הכל", סיכם המדורג ראשון בעולם. שלשום, בבית השני, רפאל נדאל פתח את הטורניר שבו מעולם לא זכה בניצ חון 4:6 ,3:6 על אנדריי רובלב.