רואת חשבון נאלצה לעבור מהשוק הפרטי לשירות המדינה - ותפוצה בכמיליון שקלים
עבודתם של רואי חשבון דורשת לעיתים עבודה בלחץ, שעות מרו בות, והגבלה פיזית ונפשית פוגעת ביכולת עבודתם. כמו כן, קיימים פערים בין שכר רואי חשבון במגזר הפרטי לשכר במגזר בציבורי. כך נכתב בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בת"א, בתביעתה של רואת חשבון שנפגעה בתאונת טרקטורון במהלך עבודתה.
רואת החשבון, כיום בתחי לת שנות ה 40 לחייה, נפגעה לפני כמה שנים בתאונת דר כים כאשר טרקטורון שבו הוסעה התהפך. בבית החולים היא נות חה לקיבוע שבר בזרוע ימין וקר עים בגידים ובעצבים בכתף. בה משך סבלה מתסמינים נפשיים הקשורים לתאונה, ואובחנה כסו בלת מתסמונת פוסט טראומטית. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה וקבע לה 28% נכות לצמיתות, אולם קבע כי היא "אינה מוגבלת בעבודתה בראיית חשבון עקב הפגיעה בכתף".
באמצעות עו"ד רן פרויליך ממשרד עוה"ד פרויליך פרחי, הגישה רואת החשבון תביעה נגד חברת הפול שביטחה את הרכב הפוגע. השופטת יעל הניג קבעה כי היא אינה מקבלת את החלטת הביטוח הלאומי שהפגיעה בתאונה לא פגעה ביכולת עבודתה של רואת החשבון, ונימקה זאת בכך ש"עבודה משרדית דורשת ישיבה ממושכת מול מחשב, הפעלת עכבר ומקלדת באופן המערב כתף וזרוע. ראיית חשבון דורשת גם כושר ריכוז, יכו לת להתמיד בעבודה בלחץ, לעי תים משך שעות ארוכות". לפיכך הגיעה למסקנה שהנכות הרפואית של התובעת "תפקודית במלואה". מפסק הדין, שבו התקבלו טענות עורך הדין, עולה כי מדובר ברואת חשבון שסיימה לימודיה בהצ טיינות, עבדה במשרד רו"ח גדול ומוכר, היתה מרצה בבי"ס גבוה וע בדה בממוצע 12-10 שעות ביממה ובתקופות של לחץ גם 16 שעות, כל זאת עד לתאונה.
לאחר התאונה לא עבדה כ 8 חו דשים. בהמשך עבדה תקופה קצרה במשרד פרטי והתפטרה עד שהח לה לעבוד בשירות המדינה בחו זה שנתי. "המשך עבודתה מותנה בהארכת חוזה מדי שנה ולכן אינה נהנית מביטחון תעסוקתי", נכתב בפסק הדין.
לסיכום, אף שחזרה לעבוד בשכר של כ 14 אלף שקלים במגזר הצי בורי, פסקה לה השופטת 707,885 שקלים הפסדי השתכרות לעתיד, נוסף על 270 אלף שקלים הפס די עבר ו 240 אלף שקלים עזרת הזולת. בסה"כ 1,294,099 שקלים. מסכום זה ינוכו הכספים שתקבל מביטוח לאומי ושכר טרחת עו"ד.