רגע לפני ביידן, להחזיר את ההרתעה
ב 20 בינואר יישבע אמונים נשיא אמריקני חדש, ובישראל יתחיל הדיון אם ניצלנו עד תום את ארבע שנות הממשל הקודם. נכון שקיבלנו מחוות היסטוריות בירושלים, בגולן וביהודה ושומרון, אבל האם יכולנו לקבל גם את תמיכת הממשל הבלתי מסויגת להסיר איומים אסטרטגיים על המדינה, לרבות אלה הפרוסים לאורך גבולותינו?
הממשל הקודם היה מוכן להעניק לנו ללא היסוס את שלושת סוגי הסיוע החיוניים לנו בשעת מלחמה: אספקת תחמושת, מיגון מדיני ומשפטי באו"ם ובשאר המוסדות הבינלאומיים, ותמיכה כלכלית ודיפלומטית ביום שלאחר מלחמה. ספק אם נוכל לקבל את כל השלושה באותו היקף מהממשל החדש. ברור שאויבינו מכירים בכך ועשויים להסיק מסקנות בהתאם. לכן אנו חייבים לפעול באופן גלוי ונחוש להוכיח לאויבינו שהם אינם יכולים לצאת נשכרים ממצב זה, ושהם עשויים לשלם מחיר גבוה מאוד עבור כל ניסיון לנצל את התנאים החדשים.
כוח ההרתעה של ישראל נפגע בשנים האחרונות על אף פעילות צבאית ישראלית מסועפת בסוריה ועל אף דיווחים על מבצעים חשאיים באיראן. ב 2019 נתגלתה מנהרה התקפית שנחפרה על ידי חיזבאללה בגבול הצ פון, דבר שהיה Casus Belli )עילה ליציאה למלחמה(, וישראל לא עשתה דבר. חמאס ירה לסירוגין טילים על מיליוני תושבי הדרום, וישראל הגיבה בצורה סמלית בלבד. בעצרת האו"ם האחרונה ישראל הציגה הוכחות חותכות שחיזבאללה מייצר טילים מדויקים ארוכי טווח במפעלים תת קרקעיים בלב ביירות. נוצר רושם שי שראל תלתה את יהבה בהתערבות האו"ם, בזמן שהיא בעצמה ישבה בחיבוק ידיים. המסר ששודר לא היה של כוח אלא של רפיסות.
בו בזמן ישראל משלימה עם הימצאותם של כ 150 אלף טילים בדרום לבנון ובעזה. ב 1962 הנשיא קנדי הביע נכונות לצאת למלחמה גרעינית כדי למנוע את הצבתם של טילים סובייטיים בקובה. כעבור חמש שנים ישראל יצאה למלחמת מנע, אף ששום כדור ערבי לא נורה עליה, כדי לשמר את כוח ההרתעה. ראש ממשלת ישראל לוי אשכול יחד עם הרמטכ"ל יצחק רבין הגיעו למסקנה שאם ישראל לא הודפת את הכוחות המתגודדים
סביבה, המנהיגים הערבים יפנימו שהיא פוחדת ופגי עה. התוצאה היתה ניצחון מוחלט של ישראל וראשיתה של ברית אסטרטגית בינה לבין ארה"ב, שהתרשמה עמו קות מתוצאות המלחמה.
ברור שהשימוש בכוח צבאי אינו הפתרון לכל בעיה והמענה לכל איום, הוא בוודאי גם כרוך במחיר של אזרחים ישראלים וחיילים. יש מקום לדיפלומטיה ולמשא ומתן במקרים שהאמצעים הללו יכולים להיות אפקטיביים, אך במצבים שאין מקום למשא ומתן אסור לנו לייצר רושם של הססנות. מדינה שמהססת להגן על עצמה, רק תזמין תוקפנות יתרה בעתיד.
לקראת הממשל החדש בוושינגטון על ישראל להכריז "שום טיל ושום מנהרה", ולהודיע על סירובה להשלים עם מציאות של עשרות אלפי טילים המכוונים ליישוביה
לקראת כניסתו של ממשל חדש בוושינגטון, על ישראל לנקוט לאלתר ארבעה צעדים מיידיים כדי לחזק את ביטחו נה ולבסס את הגנתה: .1 להכריז על מדיניות של "שום טיל ושום מנהרה" ולהתחייב להגיב באופן מאסיבי על כל הפרה של עיקרון זה. .2 להציב אולטימטום ללבנון שאם היא לא תפעל לסגור את המפעלים הנ"ל, ישראל תעשה זאת בעצ מה. .3 להכריז פומבית על סירובה להשלים עם הימצאותם של עשרות אלפי טילים מכוונים אל עריה ואל כפריה. .4 לערוך קמפיין דיפלומטי בינלאומי שמסביר שבכך שאיראן וגרורותיה משתמשות באוכלוסיות אזרחיות כמגן אנושי, הן גם יישאו באחריות הבלעדית לפגיעה באוכלוסיות אלו הנובעות מהצורך של ישראל להגן על עצמה.
לצד השמחה על התקדמות במציאת החיסון לקורונה, אסור להזניח את החיסון נגד איומים שעלולים להיות הר סניים יותר מהמגיפה. יש ללמוד מלקחי העבר - ממשבר הטילים בקובה ועד מלחמת ששת הימים - וליישמם במהירות המיידית. גם אם קשה לדבר על האחריות הביט חונית ברקע משבר הקורונה, בדיוק לשם כך יש מנהיגות.