פריצת דרך - ותקווה לעתיד

אחת הברכות הבודדות של עידן הקורונה היא ההתקדמות ברפואה: הטכנולוגיות ששימשו לפיתוח החיסון יכולות לסייע גם מול רעות חולות אחרות.

פיתוח

החיסון בטווח של שנה בלבד אינו בדיוק הישג מדעי אלא פריצת דרך טכנולוגית מרשימה; אחת הברכות העיקריות בקו רונה היא ההתקדמות הדרמטית בטכנולוגיה של הרפואה.

ביחס לחיסון עצמו, המדע כבר "היה שם" כשהחברות שגילו את הווירוס ואת ה RNA שלו עשו זאת מהר. למעשה, כל החברות היו בעלות אותו רציונל מנחה: ברגע שזיהו את הווירוס, אמרו כך - "בואו נלמד את המערכת החיסונית של האדם לזהות בווירוס אויב - ול תקוף אותו מייד". הרציונל הזה מקובל וכבר נמצא בשימוש, למשל בחיסון העונתי לשפעת.

בפועל, הם החליטו להחדיר את "הקוצים" של הווירוס )על שום צור תו( לגוף האדם, ואז המערכת החיסונית תלמד שהוא הבעיה - ותתקוף אותו. היכן בכל זאת הגדולה? לצורך כך גוף האדם ייצר בעצמו את הקוצים האלה. כיצד? בכל תא של גוף האדם יש "בתי חרושת" לח לבונים )ריבוזומים(, כאשר "הקוצים" של הווירוס הם בעצם חלבונים. לכן, בכל פעם שהגוף יזהה "קוצים" - הוא יתקוף אותם. לצורך כך הם השתמשו במניפולציה של Messenger RNA של הווירוס שנכנס לריבוזום ואומר לו מה לייצר, וכך נולד החיסון.

אגב, על התגליות ששימשו לצורך פיתוח החיסון - כבר קיבלו פרסי נובל. מנגד, בהחלט ייתכן שבשל תרומתם הגדולה לאנושות, מפתחי החיסון יקבלו פרס נובל, אם כי לדעתי זה יהיה תחת קטגוריה אחרת של הפרס.

השימוש בטכנולוגיות לצורך פי תוח החיסון מחדד לא את החלוקה הסכמטית )הידועה והמוכרת( בין המערב למזרח, כי אם גם את כוחן של המעצמות המפותחות שכו ללות את המזרח - למשל מדינות כסין, דרום קוריאה ויפן, שמשיגות את המערב בתחומים טכנולוגיים מסוימים.

ישראל שייכת למדינות המערב המפותחות והמכון הביולוגי בנס ציונה עושה עבודה מרשימה, אגב שימוש במוחות נהדרים ובניסיון רב שרכשו במשך השנים, אם כי איננו יכולים להביא את הפתרון בזמן קצר מפני שתקציבי המכון דלים למדי. בהקשר זה חשוב מאוד שמערכת החינוך תטפח את המוחות שלנו בישראל ותכשיר את דור העתיד של המדענים והט כנולוגים הישראלים.

כידוע, המערכות הפוליטיות בכל העולם עושות כמיטב יכולתן כדי לדכא את המגיפה או לפחות להוריד את קצב ההידבקות, עד למציאת חיסון, וצוותי הרפואה עושים עבודה מופלאה בריפוי החולים הקשים. אבל חשוב לדעת שלא המערכות הפוליטיות פותרות את הבעיה, כי אם המדענים - אלה שנמצאים במעבדות, בשקט, לא בכותרות - הם עושים את העבודה והם יצילו את העולם בעזרת טכנולוגיה מתוח כמת המבוססת, כאמור, על תגליות עבר.

אחת הברכות הבודדות שהביאה הקורונה היא בהתקדמות הדרמ טית של הטכנולוגיה של הרפואה בשנה החולפת. אם נדע ללמד את גוף האדם לא לטעות בזיהוי תאים סרטניים שונים - נתקדם לפתרון בעיית הסרטן. אותן טכנולוגיות ששימשו לפיתוח החיסון לווירוס הקורונה יכולות לשמש גם לשיפור ההבנה של מערכת החיסון האנושי ולטיפול ברעות חולות אחרות.

אותן טכנולוגיות ששימשו לפיתוח החיסון לווירוס הקורונה יכולות לשמש גם לשיפור ההבנה של מערכת החיסון האנושי כולה ולטיפול ברעות חולות אחרות, כמו מחלת הסרטן

פרופ' דן שכטמן