מתי טוכפלד | הפערים קשים לאיחוי, אך יש פתח לפשרה
לא רבים מעוניינים בפיזור הכנסת ● גנץ צודק שנתניהו הונה אותו ● מנגד, טענתו של נתניהו שהראשונים להפר את ההסכם הקואליציוני אלו חברי כחול לבן היא נכונה ● ושניהם משתמשים בתקציב כבן ערובה
גזורה ם אחרי שאישרה הכנסת את הצעת החוק לפי
בקריאה טרומית, נותרה השאלה האם פנינו לבחירות ללא מענה ברור. הליך החקיקה יימשך שבועיים שלושה. במונחים פוליטיים מדובר בנצח. הדד ליין האמיתי הוא ב 23 בדצמבר, המועד האחרון להעברת תקציב או שהכנסת מתפזרת אוטומטית.
גם היום, אחרי שאושרה ההצעה, נראה כי לא רבים הם אלה המעוניינים בתוצאותיה. כולל חלק ניכר מאלה שהצביעו בעדה. חברי כחול לבן נראו אחרי ההצבעה כמי שקפאם שד ופניהם לגורל פוליטי קשה ואכזר. בליכוד נחצו הדעות, כאשר חלקם סבורים כי על הממשלה לעבור מן העולם וככל שזה יקרה מהר יותר כן ייטב, לעומת אחרים שטוענים כי בעת הזאת, בעיצומם של ימי הקורונה, תהיה זו טעות גדולה לפזר את הכנסת.
נתניהו יודע כי באקלים התקשורתי הנוכחי יהיה לו קשה לשנות את הנרטיב שלפיו הוא האשם היחידי בהקדמת הבחירות. כאילו סירובו לוותר על תחנת יציאה היא המחולל של כל הצרות בקואליציה. שה שיקולים האישיים גוברים על הלאומיים, ושהתקציב שכל כך קריטי כעת משמש כבן ערובה פוליטי עבור נתניהו. כמובן שיש יסוד של אמת בטענה, אבל המ ציאות טיפה מורכבת יותר. כי אם בעיני בני גנץ המדינה לפני הכל, היה צריך לאפשר את העברת תקציב ,2020 שכבר מוכן להצבעה וניתן להביא אותו לאישור הכנסת מהרגע להרגע. ההתעקשות של נתניהו לתחנת יציאה אינה שונה מהתעקשותו שלו למנוע את אותה תחנת יציאה. שניהם משתמ שים בתקציב כבן ערובה באותה מידה.
הטענה כאילו נתניהו תכנן מהרגע הראשון לא לקיים את הסכם הרוטציה גם היא נשמעת בלתי סבירה. מי שדרש לדחוף להסכם הקואליציוני סעיף על אישור תקציב דו שנתי הוא נתניהו. אם תכנן מראש להתבסס על תחנת יציאה לבחירות, לא היה מבקש סעיף כזה.
גנץ צודק כי נתניהו, שמתכנן לא להעניק לו את הרוטציה עליה חתם עמו, הונה אותו. נתניהו צודק כי הראשונים שהפרו את ההסכם הקואליציוני הם כחול לבן. אלה לא רק הצעות החוק שעברו בניגוד להסכמים והקמת ועדת האיתור לפרקליט המדינה או הצבעות כאלה ואחרות שאישרו או הפילו כראות עיניהם ללא תיאום - אלא זו הרוח כולה. כאילו כחול לבן לא סיימו את קמפיין רק לא ביבי שלהם ממערכת הבחירות ונכנסו לממשלה רק כדי לשפר עמדות למתקפות קשות יותר. כבר בימים הראשו
נים לכינונה של הממשלה אמרה השרה מירב כהן כי אין לה אמון בהנהגתו של נתניהו. למרות מחאת שרי הליכוד, גנץ לא מצא לנכון להעיר לה כי כך לא נוהגים בממשלה ושרים לא יכולים לתקוף את העומד בראשם. עוד הרבה לפני ענייני התקציב, כאשר נתניהו תקף את הפרקליטות בפתח משפטו, לא היסס אבי נינסקורן להגיב בשמה ולתקוף את נתניהו. כך גם כאשר הפגנות בלפור צברו תאוצה, ולמרות הסגר והיקף התחלואה שעלה, ראו את עצמם שרי כחול לבן כמגני המפגינים עלי אדמות תוך הכנסת אצבע מופגנת בתוך עינו של נתניהו.
כך לא יכולה להתנהל ממשלה, עם או בלי הסכם רוטציה. גנץ הפגין לאורך כל הדרך חולשה ביכולתו לרסן את חבריו ואיפשר מהרגע הראשון את ההשתו ללות חסרת המעצורים שלהם נגד העומד בראשם. בניגוד לנטען, אי כיבוד הסכם הרוטציה הוא לא תחילת תהליך התפוררות הממשלה. אלה הסוף שלו.
חילופי המסרים בין לשכות ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי נמשכו כל העת לפני ההצבעה וגם אחריה. נכון לעכשיו הפערים גדולים מידי ונ ראים קשים מאוד לאיחוי. נתניהו רוצה שגנץ יוותר על הרוטציה. גנץ רוצה שנתניהו יסתום את תחנת היציאה לבחירות באמצעות חקיקה. אלה לא דברים שמישהו מהם מוכן יהיה להעניק לשני. אבל לא מן הנמנע שבקרוב הצעות נוספות יעברו מיד ליד. ויתכן שבכל הצעה כזאת ילך הפער ויצמצם. באותה מידה גם יכול להיות שלא.
הטור המלא - מחר ב