יש'ך את זה ביותר כועס?
אם נאומי אמש מנבאים משהו מסגנונה של מערכת הבחירות הבאה, אז לפנינו שלושה חודשים כעוסים מאוד־מאוד. נגמרו הדיבורים היפים. אחרי מקלחת של צווחות מגנץ, חטפנו מבול של נזיפות מחולדאי. הייתי יכול להישבע שנחתו לי כמה רסיסים של רוק על הפנים. אם הרגשתם כמוני כמו חיילים במסדר או תלמידים בחדר המנהל, זה לא במקרה. המפקד גנץ והמנהל חולדאי לא ייתנו להפקרות הזאת להמשיך.
המפקד בני כועס מאוד־מאוד, אבל קודם כל עליכם. שתדעו שאתם חבורת פרזיטים. יורקים לבאר שממנה אתם שותים. לא מעריכים את מה שעושים בשבילכם. תתביישו. ובכן, נגמר הבית .ת***ז הצלתי אתכם מהציפורניים של נתניהו המרושע מאוד־מאוד - עכשיו תורכם לעשות משהו בשבילי. עוד לא ברור מה. נחשוב על משהו. בינתיים אף אחד לא יוצא הביתה. עוד לא נגמר סופית הסיפור עם נתניהו המרושע מאוד־מאוד.
גם המנהל חולדאי כועס מאוד־מאוד. כן, גם כן עליכם. אל תגידו לי "מה עשיתי". תסתכלו סביבכם איזה בלאגן. מספיק עם ההיתממות. חיסונים? הסכמי שלום? עובדים עליכם! המדינה מתפוררת, אני אומר לכם, וזה על אחריותכם. נגררתם בלי לחשוב אחרי סמוטריץ' וסער ובנט וגנץ, כן ההוא ממקודם. הלכתם אחרי כל הפושטקים של התיכון, שלא לדבר על נתניהו המרושע מאוד־מאוד. הוא עוד יחטוף. בינתיים תראו מה עשיתם. בגללכם אני צריך לצאת מהחדר ולעשות סדר. אצלנו בתל אביב, שתדעו, זה לא היה קורה. ואל תגידו לי שטוב לכם, או שלא כל כך נורא לכם, או שבסך הכל קשה אבל מסתדרים. יש לי עיניים בגב, ואני רואה בדיוק כמה רע לכם. אני פותח טוויטר ו"הארץ" ונהיה לי חושך בעיניים. שיסוי ופילוג והדתה ושחיתות ומתקפה על בג"ץ והרס שלטון החוק וסתימת פיות ומה לא.
אבל אל תיבהלו ממני. אני קשוח, אבל הוגן. תהיו איתי בסדר, אני אהיה בסדר איתכם. הנה, אני מחייך קצת. נתחיל מהתחלה. כמה שורות מ"אין לי ארץ אחרת". למען עתיד ילדינו. סיסמה קליטה. נגד הרע ובעד הטוב. עכשיו מתרכך. צ'פחת אגרופים לניסנקורן. פרטנר. החבר יגיד כמה מילים. אלה ימים קריטיים למדינת ישראל אבל אנחנו נעמוד במבחן ונעבור את זה יחד, ואני עושה את זה למען הילדים שלי ולמען הנכדים שלי (ואולי גם קצת בשבילי) ונחדש את הממלכתיות. ואם יש לכם דז'ה־וו לנאום של גנץ מלפני שנה וקצת זה רק במקרה, אבל בעוד שנה וקצת ניפגש כאן כדי שאוכל לצעוק עליכם שאתם פריזיטים.