מה באמת מפריע לו ב"יהודי"
אין צורך באבחנה חדה או במיומנויות קריאה מתקדמות כדי לחוש משהו שנע בין אירוניה לשעשוע נוכח בקשתו של אברום בורג למחוק מרישומי משרד הפנים את רישומו כבן ללאום היהודי.
האיש שהיה מראשי מפלגת העבודה, שכיהן כראש הפרלמנט של מדינת היהודים וזכאי בשל כך להיטמן בחלקת גדולי האומה, ושאף עמד בראש הסוכנות היהודית, התייאש. בראיון לרוית הכט ב"הארץ", הסביר בורג את בקשת המחיקה שהגיש לבית המשפט, בחוק הלאום. זה עבורו הקש האחרון שמונע ממנו "להרגיש חלק מהקולקטיב הזה". הוסיפו לכך את העובדה שבורג אמנם חש סלידה ורצון לצאת אל מחוץ לגדר הקולקטיב, אך ממשיך ליהנות מהטבות שהניבה הקריירה הציבורית שלו במוסדותיה היהודיים, והרי לכם הומור יהודי ציני חד ומשובח.
ואכן, אם לא היה מדובר בסיפור עצוב, ייתכן שהיינו יכולים רק לצחוק ממנו. אך בורג, כפי שמעידים תאריו, אינו סתם אדם, ובקשתו מהמדינה להשכיח ממנה את יהדותו אינה עניין של שינוי ביורוקרטי במחשבי מרשם האוכלוסין. יהדות, כפי שלימדה אותנו ההיסטוריה, היא לא דבר שנפטרים ממנו בצעד מנהלי. הבקשה היא סמל, והרעיון שמאחוריה הוא הד לרוח שהולכת ותופסת אחיזה במחנה השמאל הישראלי. והרוח הזו מנשבת בעוצמה הולכת וגדלה גם בקרב קצינים משוחררים המזהים תהליכים, מפגינים ופטרוניהם הקוראים להפיכה, ואישים המהרהרים בנחיצות חוק השבות. רובם אמנם לא יעזו ללכת עד הסוף עם תפיסותיהם, כפי שעושה בורג, וגם לא תומכים במהלך שלו. אך כמותו הם רואים את המדינה כמי שירדה מהמסילה המוארת אל עידן אפל, שהביאו אנשים חשוכים שהרסו להם את החלום, והשינוי יוכל לבוא רק בדרך אחת: למחוק את היהודי.
אין זה סוד שהשמאל הישראלי לדורותיו ביקש לייצר לא רק ארץ חדשה אלא גם אדם חדש, ישראלי. כל קונספציית כור ההיתוך נבנתה סביב הרעיון הזה. אך בנקודה כלשהי התרחשה תאונה היסטורית, ותהליך ההתכה ייצר בן כלאיים שלא דמיינו מעולם; מחובר פחות לקוסמופוליטיות ולאוניברסליות, נרתע ממחיקת זהותו הייחודית. ונוסף על הכל, היצור הזה הולך ומתרבה, וגרוע מכל - הוא גם מעז לנצח בקלפי.
מול פני הזוועה הזו, כל שנותר הוא להטיל את האשמה על ניצני פאשיזם והתבהמות, ועל הנאצי הקטן שחבוי בכל אחד מאיתנו. אילו רק יכולנו למחוק את היהודי לטובת הישראלי, הכל היה דמוקרטי יותר, יפה יותר ושוויוני יותר. היהודי הוא מכשול בדרכו של הלאום הישראלי יפה הבלורית, הדמוקרטי ושוחר השלום.
זה המנוע האמיתי מאחורי זעקות ההדתה, הצגתה של ישראל כאפרטהייד או כפרויקט קולוניאליסטי, הצגת המאבק בהסתננות כגזענות ותיאורו של חוק הלאום כמנגנון ליצירת גזע עליון. זה לא מקרי שבורג עצמו הוא חבר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, התומכת בארגונים ובקמפיינים המקדמים תפיסות מעין אלה.
עד כה נראה שרובו של "הקולקטיב" מסרב להתרגש, ומתעקש להדגיש או לפחות להנכיח את היהודי לצד הישראלי והדמוקרטי. אחרי הכל, הוא יודע שהוא היה יהודי אלפי שנים לפני שהוגדר כך במרשם האוכלוסין.