ע עידן ההתנגדות בפתח
עמדותיהם של רבים מאנשי הצוות שמגבש סביבו ביידן, מעלות חשש כי צפויים לישראל ימים קשים ● החל בחזרה הצפויה להסכם הגרעין, דרך המאבק באנטישמיות ועד המו"מ עם הפלשתינים
בעלות הברית כבר מכשירות את הקרקע לאימוץ מחודש של מדיניות אובאמה. שרי החוץ של גרמניה, צרפת, בריטניה, ירדן ומצרים קראו לממשל הנכנס להוביל מו"מ בין ישראל והפלשתינים
ל פי דיווחים ב"ג'רוזלם פוסט", מערכת הביטחון בי שראל מכינה תוכניות לשכנע את ממשלו של הנשיא האמריקני הנכנס, ג'ו ביידן, לשנות כיוון ביחס לאיראן. המדיניות המוכרזת של ביידן היא לפעול במהירות לבטל את הסנקציות הכלכליות שהטיל דונלד טרא מפ ולשוב להסכם הגרעין שעליו חתם ממשל אובאמה ב .2015
הכוונה של מערכת הביטחון, לפי אותו דיווח, היא להשתמש במידע שנחשף בארכיון הגרעין האיראני ב 2018 כדי לשכנע את ממשל ביידן שאובאמה וצוותו עשו טעות. מסמכי הארכיון מוכיחים כי תכלית תוכנית הגרעין של איראן היתה ונשארה צבאית ולא אזרחית, וכי מדובר בתוכנית התקפית גרידא. על פי הדיווחים, ראש המוסד היוצא, יוסי כהן, מקווה שהמידע החד משמעי של הארכיון יספיק כדי להבהיר לביידן ואנשיו שאסור לאפשר לאיראן להתקדם בידע ובטכנולוגיות הגרעיניות שלה - לא כל שכן בהעשרת אורניום.
אשרי המאמין. להערכתי אין סיכוי ממשי שמאמצי השכנוע של ישראל יצליחו להניע את ביידן ואת צוותו. העדות הטרייה לכך היא הרכב הצוות שהנשיא מגבש. בתחילת השבוע הודיע ביידן על מינויו של וויליאם ברנס לתפקיד ראש ה .CIA ברנס, סגן מזכיר המדינה בתקופת אובאמה, נמצא בזירה כבר עשורים ארוכים ובלשון המעטה אינו שותף להערכת האיום הגרעיני מצד איראן. במהלך שנות כהונתו של אובאמה ניהלו ברנס והיועץ לביטחון לאומי הנכנס, ג'ייק סאליבן, את המגעים החשאיים עם המשטר האיראני שהובילו להסכם המסוכן.
לצד סאליבן וברנס תכהן כסגנית מזכיר המדינה וונדי שרמן, מי ששימשה הנושאת והנותנת הראשית של צוות המשא ומתן האמריקני לשיחות הגרעין עם איראן.
המטרה: למחוק ארבע שנים
בתקופת ממשל בוש שימש ברנס עוזר מזכיר המדינה למזרח התיכון. בתפקיד זה פעל נגד הטלת סנקציות על איראן ועל סו ריה וגם ניסה למנוע פיתוח פרויקט ה"חץ" בטענה שהוא מפר את האמנה לשליטה בטכנולוגיית טילים, ה .MTCR ברנס גם היה מעורב בנושא הפלשתיני, והוא זה שתקופה קצרה לפני מתקפות 11 בספטמבר ובשיא מערכת הטרור הפלשתיני נגד ישראל, שכנע את בוש להיות הנשיא הראשון להכריז שהקמת מדינה פלשתינית היא מטרת תהליך השלום.
התמיכה הנלהבת בפלשתינים משותפת לכל הצוות של ביידן. דוגמה נוספת לכך היא סמנתה פאוור, ששיחקה תפקיד מרכזי כשגרירת ממשל אובאמה באו"ם בקבלת החלטה 2334 במועצת הביטחון בדצמבר 2016 - אותה החלטה שכינתה את ההתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון וירושלים המאוחדות "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי". כעת היא צפויה להתמנות למנהלת ,USAID ארגון הסיוע האמריקני שאמון בין השאר על העברת כספים לרשות הפלשתינית.
השמועות מצוות המעבר של ביידן מדברות על מינויו של השגריר לשעבר של אובאמה לישראל, דן שפירו, כממונה על "הנורמליזציה" בין ישראל למדינות ערב. שפירו עתיד להישאר בישראל ולפי השמועות יפעל להחזיר את הווטו לנרמול יחסי ישראל ערב לפלשתינים.
בעלות הברית של הממשל החדש כבר מכשירות את הקרקע לאימוץ מחודש של מדיניות אובאמה. ביום רביעי קראו שרי החוץ של גרמניה, צרפת, בריטניה, ירדן ומצרים לממשל הנכנס להוביל מו"מ בין ישראל והפלשתינים, שיביא ל"פתרון שתי מדינות" שבמסגרתו ישראל תיסוג לקווי הפסקת האש של .1949 נציגי המדינות גם קראו לישראל "לעצור לחלוטין כל פעילות התנחלותית לרבות במזרח ירושלים".
ארגון השמאל ג'יי סטריט פרסם קריאה לצוות של ביידן לג רוס רשמית את תוכנית השלום של ממשל טראמפ. הארגון הוסיף וביקש מהממשל הנכנס לעצור שיתוף פעולה מדעי עם מוסדות ישראליים שנמצאים בשטחים וגם קרא לפתיחת משרד דיפלומטי המטפל בפלשתינים במזרח ירושלים ולהתחייב להקים שגרירות ל"פלשתין" בירושלים המחולקת לאחר השגת הסכם.
כבר לא פשוט להתנגד
הניסיונות למחוק את מדיניות טראמפ תקפים גם בכל הקשור למאבק באנטישמיות. אחד ההישגים המשמעותיים של ישראל ושל יהדות התפוצות בשנים האחרונות היה אימוץ הגדרת האנטישמיות שנקבעה על ידי ההתאחדות הבינלאומית לזכר השואה, ,IHRA על ידי ממשלות רבות בעולם לרבות ממשל טראמפ וממשלות מרכזיות באירופה. ההגדרה, שסוכמה ב ,2016 מבהירה שאנטי ציוניות היא סוג של אנטישמיות ושקביעות בסגנון "ישראל היא מדינת אפרטהייד" הן ביטויים אנטישמיים. תנועת החרם (BDS) נגד ישראל, לפי אותה הגדרה, היא אנטישמית.
לקראת כניסת הממשל החדש, החלו ארגונים יהודיים אמריקניים המזוהים עם השמאל ועם הדמוקרטים במאבק נגד הגדרת .IHRA קואליציה של ארגונים, הכוללת אמריקנים למען שלום עכשיו, קרן ישראל החדשה, ג'יי סטריט, התנועה העולמית של השומר הצעיר, תנועת הבונים דרור צפון אמריקה ותרועה, הוציאה גילוי דעת נגד אימוץ הגדרת IHRA לצורך ניהול המאבק באנטישמיות.
אחד הגופים החשובים ביותר בממשל הפדרלי לניהול המאבק באנטישמיות בארה"ב - כיום על פי הגדרת IHRA - הוא המח לקה לזכויות האזרח במשרד המשפטים. השבוע הודיע ביידן על מינויה של עורכת דין אפרו אמריקנית בשם קריסטן קלארק כראש המחלקה. בעקבות הודעתו נחשפו פרטים על אודות התנהלות גזענית ואנטישמית של קלארק. מתברר שכיו"ר ארגון הסטודנ טים השחורים בהרווארד בשנות ה 90 קלארק כתבה גילוי דעת על אודות העליונות הביולוגית של שחורים מעל לבנים. היא גם קידמה תיאוריות אנטישמיות ארסיות והזמינה מרצה אנטישמי בשם פרופ' טוני מרטין לקמפוס והצדיקה אותו לאחר שטען כי ליהודים יש "מונופול" על הפצת תיאוריות גזע.
בתקופת אובאמה, בזכות התמיכה החזקה בה מצד הקונגרס, הצליחה ישראל להדוף לא מעט לחץ מכיוון הממשל ואף לנהל מאבק נגד הסכם הגרעין. כאשר אובאמה יישם את ההסכם הוא עשה זאת לאחר שרוב של 58 סנאטורים מול 42 הצביעו נגד.
כיום לא ברור עד כמה יישמעו התנגדויות למדיניות הממשל הנכנס. עידן ההשתקה נפתח בסערה גדולה. טראמפ גורש מהר שתות החברתיות, חשבונות הבנק שלו נסגרו. פרלר, הפלטפורמה החברתית ששמרה על חופש הביטוי של משתמשיה, הושמדה ברגל גסה על ידי אמזון, גוגל ואפל. המחוקקים שהביעו הסתייגות לספירת הקולות במדינות מריבה נרדפים. ביידן ערך השוואה בין מעשיו של הסנאטור טד קרוז לבין טקטיקות התעמולה של ג'וזף גבלס. עיתונאים ופעילים פוליטיים בולטים קוראים לחרם עם כל מי שעבד בממשל היוצא.
ישראל חזקה הרבה יותר כיום מול איראן ובכלל, משהיתה לפני ארבע שנים. וטוב שכך, כי עלינו להיערך. עוצמת העוינות שעימה נתמודד בארבע השנים הקרובות תהיה קשה יותר מכל מה שחווינו.