מערכת החינוך נחנקת. על כל מהנדס ישראלי יש 20 מהנדסים איראנים. זו בעיה אסטרטגית קריטית
פרופ' דן שכטמן, אני רוצה לחזור איתך לתקופה שבה גילית את הקוואזי גבישים - גבישים מסודרים אך לא מח זוריים - שבגינם זכית בפרס נובל. כששאלו אותך על הז כייה והדרך שהובילה לשם - ענית שמדובר ב"מן הרפת קה, וכמו יתר הדברים בחיינו, אנחנו מתוכנתים על ידי הגורל". למה התכוונת?
"על האירועים החשובים בחיינו אין לנו שליטה. רובנו הגענו לאן שהגענו כתוצאה מאוסף אירועים מקרי. במקרה שלי, למשל, אני יכול לומר כי שיחה בת דקה שינתה את מסלול חיי. בקצרה, התגלית שזיכתה אותי בנובל מבוססת על הכנת סגסוגות של מתכות בשיטה שנקראת התמצקות מהירה, שמאפשרת גילוי מבנים חדשים.
"הדבר המעניין הוא כיצד הגעתי לתחום ההתמ צקות המהירה. בפוסט דוקטורט שלי עבדתי בחיל האוויר האמריקני באוהיו, שם שימשתי ראש קבוצת החומרים. באותה תקופה חשבתי לאיזה כיוון לקחת את הקבוצה, והתייעצתי בנושא עם מדען אחר שה ערכתי מאוד, שאמר לי שהדבר הבא הוא 'התמצקות מהירה'. ואכן, שמעתי בעצתו - שהביאה בהמשך, כא מור, לזכייה בנובל. אתה מבין? פרס נובל בגלל שיחה של דקה. אנחנו אולי שולטים באירועי היומיום שלנו, אבל ללא ספק - הדברים החשובים שהתרחשו בחיי היו אקראיים לחלוטין".
הגילוי שהביא אותך לזכייה עורר סערה והיה שנוי במחלוקת בקרב הקהילה המדעית במשך שנים רבות. כיום אתה עוד נתקל בחוקרים שמתנגדים לתגלית או שאלה פסו מן העולם?
"חוסר האמון הזה פס מן העולם לפני שנים רבות. אני חייב לומר שגם שיאו של הפולמוס היה ענייני ומבוסס עובדות. גם עם היריבים הגדולים ביותר שלי ניהלתי ארוחות ערב נעימות מאוד שעסקו בנושאים אחרים".
כמעט עשור אחרי זכייתך, איך אתה מתרשם שה גילוי תורגם לשטח? יש יישומים שמהם אתה מופתע ועושים שימוש בתגלית שלך? נורות LED למשל.
"אני לא מכיר את כל היישומים, אבל אני קורא עליהם. כשמגלים קבוצת חומרים חדשה, בודקים את תכונותיה ומחפשים לה יישומים. היישומים הראשונים התבססו על כך שהקוואזי גבישים הם חומרים בעלי אנרגיית שטח נמוכה, כלומר חומר לא נדבק אליהם - ובהתאם לכך ציפו בהם מחבתות, כך שהפילה מיניון או החביתה, למשל, לא יידבקו. יש לי מחבת כזו בבית, תוצרת צרפת, והיא נהדרת.
"בהמשך ניסו ְלַצוֹפּת צילינדרים של מכוניות בקוואזי גבישים כדי למנוע את שחיקתם. רנו ופיאט ביצעו ני סויים ושיתפו פעולה בנושא הזה. במסגרת הניסויים, אף הצליחו להפעיל בזכות החומרים הללו מנוע של מכונית במשך שנה שלמה ברציפות".
מקריית חיים לאירופה
לתחום שלך אמנם אין ממשק עם הקורונה, אבל אם ביישומים עסקינן - האם אתה צופה שהתאוצה שצוברים תחומי הווירולוגיה והמיקרו ביולוגיה יביאו לפיתוחים וליישומים בנוגע למחלות נוס פות, סרטן למשל?
"אכן, הווירולוגיה והמיקרו ביולוגיה קיבלו עידוד עצום בזכות הקורונה והפכו למדעים המובילים בעו לם, גם מבחינת הישגים וגם מבחינת תמיכה כלכלית. באשר לשאלתך, בהחלט יכולות להיות השלכות למ חלות אחרות. בשיטות של מודרנה ופייזר חומר RNA שליח נכנס למבנה התוך תאי, לריבוזום, ונותן לו פקודה לייצר חלבון שהוא למעשה העוקץ של הנגיף. בחיסון, הריבוזומים מייצרים את ה'קוצים' של הווירוס )על שום צורתו; ר"פ( בגוף האדם, ואז לומדת המערכת החיסונית שהוא הבעיה - ותוקפת אותו. אם יגיע וירוס הקורונה לגוף המחוסן, מערכת החיסון תזהה את הקוצים ותש מיד אותם עם גוף הווירוס.
"כפועל יוצא מכך, אם נדע ללמד את גוף האדם לא לטעות בזיהוי תאים סרטניים שונים - נתקדם לפת רון מחלות הסרטן. השיטה הזו עשויה להיות רלוונ טית לווירוסים אחרים שעלולים להופיע בהמשך, ואף להתמודדות עם וירוס השפעת, שהורג גם הוא אנשים. לא אתפלא אם פייזר הוותיקה או מודרנה, שהיא חברה צעירה בת עשר שנים, יפעלו בעניין הזה. ייתכן שברגע שמהומת הקורונה תשכך, תהיה התנפלות אדירה על התמודדות עם מחלות כאלה ואחרות, והקורונה היא המאיץ של הדבר".
אתה סבור שניצחון המדע הצפוי על הקורונה עשוי להנגיש בצורה טובה יותר את חשיבות המדע בישראל, ואולי להביא להקצאת תקציבים גדולים יותר למדע ולהשכלה גבוהה?
"אתה כמובן צודק. הציבור מראה יותר התעניינות, וזו הזדמנות נפלאה להראות לאנשים כמה חשוב הוא המדע. התיאוריה שלי היא שכפי שבחוגים דתיים וח רדיים ילדים לומדים ומפנימים אמונה, דת ואלוהים החיים. כך יכול להיות גם במדע. אם ילדים ילמדו לאהוב מדע מגיל צעיר, זה ילך איתם לכל
"אספר לך סיפור: בשנת 2012 התראיינתי ברדיו ואמרתי בדיוק את זה - שצריך ללמד מדע מגיל הגן. ראש העיר חיפה דאז, יונה יהב, שמע את הראיון והציע לי להקים תוכנית כזאת בחיפה, שבסופו של דבר פעלה ב 60 גני ילדים, וממשיכה עד היום, אם כי בקצב איטי יותר. בקריית חיים אפילו הוקם גן ילדים מדעי שכו לל מעבדה מרשימה, שבה יושבים ילדים סביב שול חן עגול עם מורה למדעים. וזה נפלא. ילדי השכונה לומדים מדע.
"כשניסיתי לשכפל את רעיון הגנים המדעיים למ קומות נוספים בארץ, זיהיתי התלהבות מצד ראשי ערים, אולם אף פעם לא יצא מכך דבר. אבל מכיוון שבימי שגרה אני מרצה הרבה בעולם, ב 30 ערים בכל שנה, מדינה קטנה באירופה שמעה על רעיון הגנים המדעיים ושלחה משלחת של ארבעה פרופסורים לגן בקריית חיים כדי ללמוד את המודל. כעבור שנה הם בישרו לי שנפתחו אצלם 16 גנים כאלה. אותם ילדי גן הגיעו לבית הספר ברמה מתקדמת יותר והונחלה להם האהבה למדע - וזו ברכה. אבל בישראל, לצערי, אני סבור שרמת הלימודים בבתי הספר היסודיים נמוכה מאוד. יש הרבה ילדים שיכולים לרוץ קדימה והדבר אינו מתאפשר להם".
גם הנתונים לא מסבירים פנים. ב ,2019 לראשו נה זה שש שנים ועוד לפני תקופת הקורונה, נבלמה העלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות הכוללת 5 יחידות מתמטיקה והיא נותרה על .15.5% זו מכה קלה בכנף או תחילתו של מדרון חלקלק?
"פוליטיקה בקבלת הפרסים הללו? יש אפס פוליטיקה בתהליך בחירת הזוכים. לאורך השנים היו מתאימים ממני לזכות בפרס נובל לכימיה, וכולם היו אנשים נהדרים. יש לנו מצפון ועקרונות, אנחנו אנשים חושבים, וכך גם השבדים"