שנתיים בכאוס: הרמטכ"ל כוכבי נלחם בכל הגזרות
במלאת שנתיים לכהונתו, מי שהגיע לרמטכ"לות עמוס בתוכניות - נתקל בארבע מערכות בחירות, שלושה שרי ביטחון וקורונה אחת ● אבל כשיו"ש מבעבעת ואמון הציבור בצבא נסדק, ישראל זקוקה יותר מתמיד גם לרמטכ"ל שיודע להפוך שולחן
ביום שני השבוע קיבל לידיו הרמטכ"ל, אביב כוכבי, את תוצאות הסקר השנתי שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לבחינת אמון הציבור במוסדות הציבור השונים. "מבאס", הגיב, כאשר ראה כי האמון בצה"ל צנח ב 2020 בתשעה אחוזים בהשוואה לשנה שקדמה לה.
כוכבי תולה את הירידה - הנתון הנמוך ביותר מאז 2008 - באווירה הכללית בתקופת הקורונה. הסקר, נאמר לו, נערך באוקטובר, כשישראל היתה בעיצו מו של הסגר השני. זה מדויק חלקית, משום שהסקר נערך בשני שלבים, השני באוקטובר, אבל הראשון ביוני, כשישראל היתה בעיצומה של הקרחנה שאח רי הסגר הראשון.
את ההסבר צריך צה"ל לחפש אם כך במקום אחר. או גם במקום אחר. יש לא מעט הסברים אפשריים: הירידה הכללית באמון הציבור במוסדות השלטון, שהקצינה בתקופת הקורונה; הביקורת החריפה שספגו גנרלים שהצטרפו לפוליטיקה, והכזיבו; העובדה שצה"ל משמש כבר שנים שק חבטות לכל דבר, מגזר ועניין; היעדר מלחמות, שמטבען מייצרות קונצנזוס )מדובר בפרדוקס, לא פחות: השקט שצה"ל מייצר לחברה הישראלית פוגע באמון שלה בו(; וגם הטיפול הלא מרשים של צה"ל בשלל עניינים, משילוב נשים, דרך פרשיות החרדים ועד ההתמודדות עם תאונות ואירועים אחרים.
מצופה היה מכוכבי, לו באמת היה "מבואס" מהנתון, להודיע עוד באותו הערב כי הוא מכנס את פורום המטה הכללי לדיון דחוף בנושא, וכי בכוונתו להקים צוות יעודי שזאת תהיה עבודתו. לו רצה להרחיב, היה עליו לפנות למשרתי הצבא ולבני משפחותיהם, ולבקש את עזרתם. שהרי אין לו, לצה"ל, דבר חשוב יותר מאמון הציבור בו: זה משאב חשוב יותר מכל אמצעי לחימה או מידע מודיעיני.
"חושב ומתלבט, זה דפוס"
עד למועד כתיבת שורות אלה, לא עשה הרמטכ"ל דבר. אחת משתיים: או שהוא לא רואה בעיה בנתון, וזה מטריד, או שהוא לא יודע מה לעשות - או חושש לעשות את מה שצריך - וזה מטריד לא פחות. הדבר היחיד שנעשה הוא תגובה של דובר צה"ל לדו"ח, שבה נאמר כי "צה"ל ימשיך לעשות כל שביכולתו על מנת לחזק ולשמר את האמון הניתן בו, על כל המשתמע מכך". ההודעה הזאת מטרידה לא פחות: הציבור זכאי לקצת יותר פירוט מגיבוב המילים חסר הפשר "על כל המשתמע מכך", ובעיקר - אם צה"ל עושה "כל שבי כולתו", ואלה התוצאות, אז ראוי לתהות על היכולת, או על מי שאחראים לה.
"לרמטכ"ל היתה כאן הזדמנות פז לדפוק על השו לחן, והוא פספס אותה. שוב פספס", אמר השבוע קצין בכיר, שנמנה עם אוהדיו של כוכבי. "במקום להגיב ול עשות את מה שצריך, מייד, הוא יושב וחושב ומתלבט ומתייעץ. זה דפוס אצלו".
הלבטים ליוו את כוכבי גם כאשר נודע לו על ההפ גנה הקולנית, שלוותה בנאצות מבישות, סמוך לבית משפחתו של חלל צה"ל, הטייס תם פרקש ז"ל. ידי דים יעצו לכוכבי להגיב מייד: להרים טלפון למש פחה, ולפרסם הודעת גינוי חד משמעית. "מי ירצה לשלוח את הבן שלו לשירות קרבי, אם בקצה יתנהגו אליו כך", אמרו.
אבל כוכבי התלבט. הוא תייג את האירוע כפוליטי, ולא רצה להיקלע לסערה. רק לאחר שספג ביקורת, וביממה איחור, הוא הוציא הודעה, שכדרכו היתה ער כית ומדויקת, רק שחסרו בה שתי מילים: תם פרקש. פליק פלאק קיומי
כוכבי סוגר בסופ"ש הנוכחי שנתיים לכהונתו. הופך תקליט, בהנחה )סבירה( שיקבל שנה נוספת, רביעית בתפקיד. הוא הגיע לרמטכ"לות עמוס ברעיונות, כוונות ותוכניות, אבל למציאות היו תוכניות משלה. הקדנציה שלו עומדת בצילן של ארבע מערכות בחירות, שלושה שרי ביטחון, קורונה אחת ואפס תקציב. בארגון שז קוק ליציבות, נדרש הרמטכ"ל לתפקד בכאוס מתמיד.
אם שואלים את כוכבי, הקדנציה שלו עד כה חיובית מאוד. למרות הבעיות - ובראשן הקורונה, שהאפילה על הכל - הוא הצליח לבצע לא מעט ממה שתכנן. התוכ נית הרב שנתית שלו, תנופה, היא לטעמו סיפור הצל חה מהדהד. המימוש שלה, הוא אומר בשיחות סגורות, עולה על כל הציפיות. רק השבוע הוא הקדיש ארבע שעות לסוגיית הטרנספורמציה הדיגיטלית. התוצאות מאפילות גם על התחזיות האופטימיות ביותר.
לא מעט מקציניו חלוקים עליו: יש בהם שסבו רים שתנופה מתנהלת ללא סמכות משום שלא אוש רה בקבינט )כוכבי טוען שהוא לא זקוק לאישור כזה, אלא רק לאישורם של ראש הממשלה ושר הביטחון, שאישרו(, ובעיקר - שהיא לא מתכתבת עם המציאות ועם הצרכים. לטעמם היה על הרמטכ"ל לבצע בה התאמות, בעיקר לאור המציאות התקציבית המאתג רת, ולא "ללכת עם הראש בקיר".
סוגיית התקציב מאתגרת מאוד את צה"ל, את מפקדו ואת תוכניותיו. הוא נאלץ למצות משאבים מן הגורן והיקב, ולעשות פליק פלאק יומיומי כדי להתקיים. זה נכון לגבי כלל משרדי הממשלה, ובכל זאת בצה"ל הדברים רגישים יותר, בעיקר בגלל הצורך שלו לבצע תהליכים ארוכי טווח.
דוגמה לכך היא העובדה שחרף הצורך הדחוף, טרם סוכמו ארבע עסקאות הרכש הגדולות של מתדלקים, חימושים, מסוקי תובלה וטייסת נוספת של מטוסי קרב. במקרה של המתדלקים מדובר בצורך מבצעי חיוני: מי שרוצה לתקוף באיראן, למשל, יידרש לתדלק כדי לה בטיח שהטייסים גם יחזרו הביתה. במקרה של המסוקים, מדובר בהצלת נפשות: היסעורים כבר בני יותר מ ,50 והמהנדסים הזהירו שהחיים שלהם הוארכו די והותר, והם יגיעו לקצה ב .2025 כדי שיהיה להם תחליף, היה צריך להחליט ולהזמין מזמן. כל יום שממשלת ישראל ממתינה, מסכן חיי אדם ופוגע בביטחון המדינה, לא פחות.
השבוע נשמעו במטכ"ל קולות אופטימיים, שאולי הנושא נפתר והעסקאות יאושרו. מדובר, נזכיר, בעסקאות שימומנו מכספי משלם המסים האמריקני, לא הישראלי. צה"ל אמנם יזדקק להלוואות גישור, אבל הוא ישלם את הריבית עליהן. אז למה העסק מתמהמה? כי לפוליטיקאים היו דברים בוערים יותר, וצה"ל לא נלחם.
מקטרגיו של כוכבי שמים את האצבע בדיוק על הנ קודה הזאת: שהוא לא נלחם. לא הולך עד הסוף, גם בנושאים שהוא מאמין בהם לגמרי. כך, הוא משוכנע שאסור היה לאפשר את הקיצוץ הנוסף בשירות הסדיר )ל 30 חודשים(, אבל המציאות עשתה את שלה, וכך גם בעניין העברת אגף המודיעין לנגב - ההחלטה נפלה, מעטפות המכרזים נפתחו, ויהיה קשה מאוד לעצור את התהליך חרף אזהרותיו של הרמטכ"ל )שיש בהן לא מעט טעם( שללא תנאים מתאימים יפרשו "הכוכבים" - בעיקר בעולם הסייבר - לטובת תנאים מפנקים בהרבה בהיי טק.
כוכבי סבור שהתוכנית הרב שנתית שלו היא סיפור הצלחה. אבל לא מעט מקציניו חושבים שהיא מתנהלת ללא סמכות כי לא אושרה בקבינט, ובעיקר - שאינה מתכתבת עם המציאות
עד שנות ה 80 של המאה הקו דמת היו אלו הכרמים שבאזור זכרון יעקב ובנימינה שנחש בו כטובים בישראל לייצור יין. בשנות ה 90 ובתחילת המילניום נדדה התהילה צפונה אל הגולן והגליל כאזורים המוע דפים לכך, ובהמשך למדנו שגם אזור גב ההר, קרי: יהודה ושומרון, מצמיח יינות פנטסטיים - ושלל המדליות והציונים מהשנים האחרונות יעידו.
עכשיו הגיע תור הנגב. כן, המדבר הישראלי הצחיח מוכיח שוב שאין דבר כזה שאין דבר כזה. איכות הענבים הד רומיים בשנים האחרונות גרמה לאנ שי המקצוע להבין שיש בנגב תנאים מיוחדים לגידול גפן יין, שבאים לידי ביטוי בטביעת אצבע ייחודית בתוצאה הייננית - "הכרמים בנגב נהנים מא קלים מדברי, יבש וקר בלילה, היוצר אזור גידול )טרואר( ייחודי. רשמי הט עימה מלמדים אותנו על יינות אינטלי גנטיים, בעלי טעמי פרי ששומרים על איפוק ורעננות", מוסר ערן גולדווסר, יינן יקב יתיר.
כתוצאה מכך ניטעו בנגב בע שור האחרון אלפי דונמים של כרמים מרהיבים שמנפיקים תוצרת איכותית )אם נספר לכם שיש יקבים מרמת הגו לן שקונים ענבים שגדלו בכרמי מצפה רמון, תאמינו?(, הוקמו שלל יקבים, וכעת 13 מהם, חלקם מוכרים דוגמת יתיר, רמת נגב וננה, ורובם קטנים וע לומים עדיין )פינטו החדש והמסקרן, רוטה - שעליו כבר כתבנו כאן - גלאי ועוד(, התאגדו תחת מיזם משותף של הקרן הפילנתרופית מיראז' ישראל.
בין שאר פעילויותיה, היא פועלת מאז 2005 לקידום ולפיתוח כלכלי בנגב, יחד עם ארגון השומר החדש, וכן לקי דום התיירות החקלאית בנגב תוך כדי הדגשת הייחודיות של כרמי האזור ופו טנציאל התיירותיות שבו.
"סצנת היינות המדבריים היא חדשה יחסית בעולם, והמומחים עדיין לומ דים אותה", מספרת מנכ"לית הקרן, ניקול הוד סטרו, "ייצור יין במקומות אלה הוא אתגר לא פשוט, ולכן היינות הללו נחשבים ייחודיים ונדירים. ישראל מובילה בעולם במחקר ובפיתוח חקלאי, והשילוב עם הציונות מביא לפתרונות איכות יצירתיים שמושכים לכאן חק לאים מרחבי העולם, המגיעים ללמוד על חקלאות מדברית בעידן של התח ממות גלובלית".
מדריך היין גיא הרן מונה למנהל תוכן הפרויקט, ונערכו שיחות עם מו מחים נוספים בעלי ניסיון בתחום, ובהם עו"ד עידן בר אולפן, מומחה לסי מון אזורי, אילנית צמח, שהתמחתה בהסדרה רגולטורית של יקבים מול רמ"י, ועוד. הם מציעים לי קבים, בין היתר, העשרה מקצו עית בשיווק, פיתוח עסקי, כור מות, רגולציה וכו'. חשוב לציין כי המיזם נמצא ממש בחיתוליו וכי הדרך נראית עוד ארוכה, אבל לפחות יש חזון, יש מועדון ויש תחילת תנועה.
אכן בקיץ המדבר שלנו לוהט מאוד, אך דווקא החורף הישראלי הוא הזמן האידיאלי להדרים ולטייל שם, ואם אפשר גם לשלב לגימת יין משמחת - מה טוב )במגבלות הקורונה, כמובן(. הנה כמה אופציות נהדרות שקיבצנו.
יקב רמת נגב
אחד היקבים הדרומיים שה פתיעו אותנו הוא יקב רמת נגב של משפחת צדוק, ממפוני ימית, שהקי מו את חייהם מחדש ביישוב קדש ברנע )ניצני סיני( על גבול מצרים. הם קו לטים ענבים מהכרם שלהם וגם מכר מים מרוחקים יותר )כרם שיזף במצפה רמון, למשל(. בבציר האחרון הם ייצ רו כ 220 אלף בקבוקים - והגת עוד נטויה. על המלאכה הייננית מנצח יוגב צדוק, בנם הבכור של נירה ואלון, שלמד והתמחה ברזי המקצוע בפירנצה, ועל השיווק אמון האח הצעיר גלעד. מאז פרוץ הקורונה, הם מספרים, המקום שוקק מטיילים שבוחרים להגיע ולה תבודד בנוף המדברי עם סלסילת גבינות ולחמים, לצד היין, כמובן. ערכנו טעימה מהמגוון שלהם, וההפתעה היתה גדולה - היינות עשויים היטב, פירותיים לעילא ובעלי גוף וצבע.
ההמלצה שלנו: קברנה פרנק ,2018 רמון, יקב רמת נגב - צבע היין בור דו שחור כהה יפהפה. באף ארומות פרי אינטנסיביות של דובדבנים שחורים, שוקולד מריר ואדמת יער אחרי הגשם. החומציות מאוזנת, הטאנינים מורגשים והגוף מלא אך אלגנטי. שאפו. נסו גם את סירה 2018 מסדרת נווה מדבר, שמ עניק תמורה מצוינת לכסף 129) .('ש
יקב יתיר
את יקב יתיר אין צורך להציג לחו בבי היין בארץ. זהו אחד מיקבי הבוטיק המוערכים, ששומר על הרמה הגבוהה שלו לאורך 20 שנות קיומו. לאחרו נה הם שחררו סדרת יין חדשה בשם ,DAROM BY YATIR שמבקשת להנגיש את האיכויות והסטנדרטים שלהם גם לקבוצת האוכלוסייה הצעירה יותר ובמחיר נוח. תחת הסלוגן "ארץ היין הדרומית" החלו ביתיר לקלוט ענבים מכרמי מצפה רמון, רמת ערד ודרום הרי יהודה, ובשלב הראשון יצאו לשוק שני יינות ממסך, "דרום אדום" ו"דרום לבן", שמיטיבים, לפי הגדרתם, לבטא את הייחודיות של כרמי האזור. בבצירים הבאים הס דרה אף צפויה להתרחב ול כלול יינות נוספים.
יתיר מביאים לכאן בעצם שתי בשורות אסטרטגיות פורצות דרך; האחת היא ההחלטה למתג את היקב בזיקה לדרום הארץ, והאחרת היא המיקוד ביינות ממסך, גם תחת יינות הפרימיום של יתיר )בניגוד לרוב היקבים שלדרישת הקהל מוציאים יינות זניים ואף מכרם יחידני(. נכון, זה אולי נגד הזרם, אבל כמו שאומרים בסיירת - "המעז מנצח".
ההמלצה שלנו: דרום לבן 2019 DAROM BY YATIR - בלנד עשוי היטב שמכיל ויונייה מיער יתיר (54%) וסוביניון בלאן (46%) מכרמי רמת ערד, שחלקו גם ראה חביות עץ בנות 500 ליטר מבפנים, למשך כחצי שנה. צבעו קש, באף שלל תפוחים ואגסים ומייד לאחריהם מתווספים פומלית ואננס חו מצי. הפה ממשיך את מאפייני הריח אבל הגוף שמנוני ורחב מהמצופה, חומ ציות ומינרליות מאוזנת וסיומת ארוכה. עושה שמח בפה 79) .('ש
יקב מדבר
יקב מדבר, הממוקם בכפר האמנים של העיר ערד, עדיין לא חבר למי זם המשותף הנ"ל, אבל הוא היה מה חלוצים שחרטו על דגלם בגאון את המדבריות הישראלית. לפני עשור, כשכולם עוד דיברו על הגליל, היה זה איציק וולף, הבעלים, שגילה את נפ לאות הדרום וקבע בו את משכן היקב, תוך כדי התמחות ביינות לבנים דווקא )אל דאגה, יש גם אדומים טובים(. מאז בציר ,2019 ולאחר שחזר מהתמחות בפיימונטה, היינן הוא יפתח לוסטיג, והיקב ממשיך ליהנות גם מהייעוץ של היינן הוותיק והמוערך יותם שרון ושל דייגו צ'ורלטי הטוסקני, המלווה את היקב מאז הקמתו.
ההמלצה שלנו: לבן Premium 55 ,Limited Edition, 2019 יקב מדבר - בלנד על מרהיב מענבי ויונייה, שרדונה, שנין בלאן וסמיון מחוות ננה שבמצפה רמון. אף חומצי ורענן עם ארומות תפוח ירוק, אשכולית לבנה, למון גראס ואפי לו מעט מלון. גוף חומצי מצד אחד אך עגלגל והרמוני מנגד, עם סיומת מהנה מאוד - מכל טוב הנגב. לא זול אבל נפלא 119) .('ש