עטרות עכשיו

25שנה ממתינה עטרות שבקצה "האצבע הצ פונית" של ירושלים לממשלה אמיצה שתדע לומר "לא" ללחצי ארה"ב ואירופה, ו"כן" לבניית השכונה היהודית בת 10,000 יחידות הדיור שמתוכננות שם.

השכונה הזאת היא בעלת חשיבות קריטית לבירת ישראל. שאלת הקמתה תכריע אם הש טחים הצפוניים שסופחו לירוש לים ב 1967 יישארו חלק ממרקם ההתיישבות הישראלי יהודי, או שהפלשתינים ישתלטו עליהם.

עטרות היא היסטוריה יהודית של גבורה והתיישבות, והיא יכו לה להיות גם עתיד מפואר. אדמת עטרות נרכשה בראשית המאה שעברה על ידי ד"ר רופין, ובק בוצת העבודה הראשונה שעלתה אליה ב 1912 היו חברים ברל כצ נלסון ולוי אשכול. אחר כך הוקם שם יישוב קטן, שבמלחמת השח רור מגיניו עמדו במצור שבועות רבים. רק פקודת נסיגה הביאה לסוף האחיזה שלהם, והם צפו משכונת נווה יעקב כיצד הערבים מעלים את הנקודה הקטנה באש.

עטרות הפכה לאזור קרב ואש גם במהלך האינתיפאדה השנייה, כשפעם נוספת הפלשתינים הצ ליחו להשבית באש מקלעים את תנועת המטוסים בשדה התעו פה שישראל הפעילה בעטרות. השדה נסגר אז, ולא נפתח עד היום. הפלשתינים ניצחו בעט רות בפעם השלישית כשהצלי חו, לפחות בינתיים, לשכנע את הקהילייה הבינלאומית למנוע מאיתנו להקים שם שכונה יהודית בשטח שדה התעופה הישן.

גם היום לא מאוחר. התוכניות מוכנות במשרד השיכון. הווע דה המחוזית לתכנון ולבנייה רק ממתינה לאישור של רה"מ נת ניהו להפקיד את תוכנית עטרות ולקדם אותה, אבל האישור מת מהמה. אם נתניהו רוצה להעניק מתנה לירושלים ביום חגה, עליו לשחרר את ההקפאה, להשתחרר מהתכתיב האמריקני אירופי פל שתיני ולשים לאל את תוכנית הפלשתינים כפי שניסח אותה ביטאון הרשות הפלשתינית אל חיאת אל ג'דידה: "שדה התעופה קלנדיה ירושלים הוא שבוי המח כה לשיבה הפלשתינית".

נתניהו צריך להבהיר במעשים שהשיבה היחידה שבאה בחשבון בעטרות, כמו בגוש עציון, היא שיבת היהודים לנקודה שממנה גורשו במלחמת העצמאות.