ההספק הבלתי נתפס של עדן בן זקן

"איך אתה הולך", "ברחובות של תל אביב", "דבר אליי עם העיניים", עדן בן זקן

בלי ששמנו לב עדן בן זקן מוציאה אל בום חמישי, והיא רק בת .26 הספק בלתי נתפס עבור זמרת שנמצאת בשטח לא יותר משבע שנים, והספיקה כבר להפוך לקול הנשי המוביל במוזיקה הים תיכו נית בישראל )אחרי שנות שלטון רבות של אחת, שרית חדד(.

אולי אלבום זו הגדרה מעט נזילה, אולי נכון יותר יהיה לקרוא לדבר "אסו פת סינגלים שכבר יצאו לרדיו" )ובהם "קוקוריקו" עם עומר אדם, "מתגעגעת אותך" עם עידן רייכל ו"חיים מאושרים" עם נתן גושן( שאוגדו להם כעת יחד, בתוספת חמישה שירים חדשים. שלושה מהשירים יצאו אתמול, השניים הנוספים רואים אור היום.

קשה להגיד שמדובר במיטב היבול היצירתי של בן זקן, אבל בשלב זה של הקריירה שלה זה באמת לא משנה כמה גנרי יהיה השיר הבא שתוציא. "איך אתה הולך", למשל, שכתבו לה רותם חן ודביר גיל קהלני, הוא לא יותר משיר אהבה מסתלסל אך סתמי למדי, מהסוג שעדן יכולה לשיר בשנתה. הוא רגוע ונעים לאוזן. הוא גם כנראה יכאיב למאזינים שייתקלו בו ברדיו והם ימצאו את עצמם מזדהים רגשית - אבל באמת שהוא נטול כל ייחוד, ושמענו דומים לו וטובים ממנו.

"דבר אליי עם העיניים", שכת בו טליסמאן ופאר טסי, כבר יותר מעניין. בעיקר בגלל ההת פתחות שלו אל מחוזות קלאביים ורקידים יותר - צד שקיים תמיד במוזיקה של בן זקן ומאפשר לה לצאת מאזורי הבלדה שממחזרת את עצמה. הטוב מבין שלושת השירים שי צאו אתמול הוא "ברחו בות של תל אביב", שכתב אבי אוחיון, שגם הלחין עם מתן דרור. לא מדובר בתל אביב השמחה מ"יא חביבי" של עומר אדם, אלא יותר בזו המלנכולית והמנוכרת של אחרי פרידה. השיר יפה ומרגש במידה, ותורם לכך גם סולו סקסופון שמופיע כאן פעמיים. אבל היופי האמיתי בשלושת השירים ששוחררו אתמול הוא בי כולת שלהם לספר סיפור. אם "דבר אליי עם העיניים" הוא שיר על תחילת קשר סוער ומ בטיח, "איך אתה הולך" מתאר מערכת יח סים במשבר, ו"ברחובות של תל אביב" עוסק בתקופת האבל של אחרי פרידה.

צילום: דניאל אלסטר אלבום חמישי. בן זקן