דור לעלייה
"פירקנו את כיסאות המטו אנשים" ● 30 שנה למבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה, הצוותים ואנשיי משרד החוץ שהשתתפו בו משחזרים: "כל מי שהיה בסוד העניינים עצר את נשימתו" ● כתבה ראשונה בסדרה
30 שנה למבצע שלמה: הצוותים והקברניטים משחזרים את ההכנות - והדמעות
"פירקנו את הכיסאות ממטוסי חיל האוויר ובמקומם שמנו מזרנים. ככה יכולנו להביא לארץ הרבה יותר אנשים. כמובן שהם לא היו קשורים בחגורות בטיחות", נזכר חגי יעקב ,(67) שלפני כ 30 שנה, בעת מבצע שלמה, היה ראש ענף במחלקת המבצעים של חיל האוויר בדרגת סגן אלוף.
יעקב הוא זה שהוביל את ההכ נות למבצע: "קיבלתי הוראה לתכנן את המבצע חצי שנה לפני שביצענו אותו. זה היה אחד המבצעים המורכ בים מבחינה לוגיסטית. במשך שבוע שלם הייתי באדיס אבבה יחד עם סגן הרמטכ"ל כדי לבחון את התכ נון בשטח. את המבצע עצמו ניהלתי משדה התעופה שם".
בימים אלה מציינים 30 שנה למ בצע שלמה, שבמסגרתו הגיעו לארץ ברכבת אווירית כ 14 אלף עולים מאתיופיה.
יעקב מספר על המבצע, שהיה מו רכב ורגיש: "כל מה או מי שלא היה מוכן כראוי לפני המבצע ובמהלכו, היה מפיל את הכל. היה צריך לדאוג להסעת העולים מאזור השגרירות לשדה התעופה, וגם בארץ, משדה התעופה למרכזי הקליטה. היה צריך לגייס לזה עשרות אוטובוסים של אגד. נקודה משמעותית אחרת היתה גיוס הרופאים - ידענו שיש הרבה מאוד ילדים וידענו שיש נשים בהיריון, ולכן בכל מטוס שמנו רופא ודאגנו שהרופאים שגייסנו יהיו רופאי יל דים ומיילדים, ובאמת היו תינוקות שנולדו תוך כדי המבצע, חלקם על הקרקע וחלקם באוויר".
שיתוף פעולה לאומי
שנים לאחר מכן הפך חגי יעקב לטייס באל על, שלה חלק גדול מאוד במבצע: "כדי שלא נהיה כבולים לתק נות הטיסה האזרחיות גייסנו את חברת אל על למילואים, גם את הטייסים וגם את המטוסים. היו לזה הרבה משמ עויות. זה אפשר לנו, למשל, לקחת יותר מאדם אחד במושב, מה שלא ניתן בטיסה מסחרית. היה מטוס ג'מבו שלקח איתו 1,087 נוסעים במקום 450 נוסעים, על כל כיסא ישבו שני אנ שים - מה שהכניס את הטיסה הזאת לספר השיאים של גינס במספר הנו סעים במטוס אחד".
ומי שאכן נכנס לספר השיאים של גינס הוא אריה עוז, שבשנת 1991 היה קברניט בכיר באל על וראש אגף מבצעי אוויר של החברה. זו לא היתה הפעם הראשונה שנשלח להציל יהודים. 15 שנה קודם לכן היה קברניט של אחד מתוך ארבעה מטוסי ההרקולס שלקחו חלק במבצע אנטבה.
"אחרי שלוש שעות וחצי של טיסה, נשקו גלגלי מטוס הג'מבו את האספלט של מסלול הנחיתה באדיס אבבה", הוא מספר. "אני זוכר שראיתי את העולים מרחוק, הם צעדו בשקט מופתי, ללא מורא ופחד. הנשים עטופות בשמלות לבנות מעוטרות במעשה רקמה, הג ברים, חלקם בחליפות, מחזיקים במ טריות כהות, כסוככים על בני מש פחתם. הם עלו על מדרגות המטוס הענק, ועשו זאת בביטחון, כאילו היו חברים במועדון 'הנוסע המתמיד' של אל על. זרם האנשים לא פסק. כל המ קומות היו תפוסים, אך היה צורך לה עלות עוד. אישרתי להביא עוד ועוד קבוצות, ובסך הכל היו 1,087 איש ואישה - כך שנכנסנו לספרי ההיס טוריה פעמיים".
על הרגע המרגש מבחינתו סיפר: "כשחלפנו מעל ירושלים, נשמעה במ טוס זמרה חרישית 'ירושלים של זהב' שליוותה אותנו לנחיתה בבן גוריון. כל אחד מאנשי הצוות וגם אני מחינו דמעה נסתרת".
שעת חירום
באותן השעות, על הקרקע המתח היה רב. "קברניטי המדינה וכל מי שהיה בסוד העניינים עצר באותן שעות את נשימתו. את אנחת הרווחה שחררנו רק כאשר אחרוני העולים ני שקו את האדמה בשדה התעופה ביש ראל. זה היה מרגש מאוד", כך מספר ראובן מרחב, לשעבר בכיר במוסד, שבזמן מבצע שלמה היה מנכ"ל משרד החוץ.
"כשהגעתי לאתיופיה פגשתי מדינה חרבה, והיה ברור שהמורדים בשלטון מתקרבים לאדיס אבבה. היה חשש גם לגורלם של היהודים ונוצר לחץ ציבורי להביאם"
"זה היה אחד המבצעים המורכבים מבחינה לוגיסטית. במשך שבוע הייתי באדיס אבבה יחד עם סגן הרמטכ"ל כדי לבחון את התכנון בשטח. את המבצע ניהלתי מהשדה שם"
בשנות ה 60 שירת ראובן מרחב בשלוחת המוסד באדיס אבבה, והיכ רותו עם אתיופיה סייעה לו במב צע. לאחר חידוש היחסים של ישראל ואתיופיה הוא נשלח לשם ב 1990 בשליחות שר הביטחון, משה ארנס, ופגש את ראשי הממשל כדי לקדם את עליית היהודים.
"כשהגעתי לאתיופיה פגשתי מדינה חרבה, והיה ברור שהמורדים בשלטון מתקרבים לאדיס אבבה. היה חשש גם לגורלם של היהודים ונוצר לחץ צי בורי להביאם". היה חשש שמשהו לא יילך כשורה?
"במבצע בסדר גודל כזה תמיד יכו לה להיות תקלה. תאר לך שאחד המו רדים היה מוריד אוטובוס שהעביר את העולים מהשגרירות לשדה התעופה או מנסה להפיל את אחד המטוסים. למזלנו, דאגנו להרגיע את המורדים ולא היו שום תקלות. היה מזל גדול. לצד זה, מרגע שהחל המבצע דאגתי שהסעודים, שלא היינו איתם ביחסים דיפלומטיים, יקבלו הודעה שהשמיים הולכים להתמלא במטוסים ישראליים, כדי שלא יחשבו שיש פעולה של חיל האוויר".
על השותפות להיסטוריה הוא מספר: "אני גאה שיש לי חלק במבצע הזה. כמשרת ציבור זו הזכות הכי גדו לה שהיתה לי. היה פה שיתוף פעולה מעולה של כל גורמי הממשלה, צה"ל והארגונים היהודיים בארץ ובחו"ל, ומי שניצח על המבצע המורכב היה האלוף אמנון ליפקין שחק המנוח".
מובן שאי אפשר לדבר על מבצע שלמה מבלי להזכיר את מי שנחשב לאדריכל המבצע - הדיפלומט ואיש הציבור אורי לוברני, שהלך לעולמו בשנת .2018 הוא האיש שהיה אחראי למשא ומתן ולהסכמים מול ממשלת הרודן האתיופי ולהשגת האישורים הנדרשים להבאת אלפי העולים. "הוא עשה פשוט עבודה נפלאה", מציין מרחב.
"לא היו עוד מקומות במטוס, אך היה צורך להעלות עוד. אישרתי להביא עוד ועוד קבוצות, ובסך הכל היו 1,087 איש ואישה - כך שנכנסנו לספרי ההיסטוריה פעמיים"