בנט נכנס למבחן עם מעט תמיכה ציבורית
עקיבא ביגמן
לפני כמה חודשים כתב כאן ידידי איתן אורקיבי, כי ייתכן וזו תהיה הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבה האדם שייכנס לבית בבלפור יגיע עם פחות תמיכה ציבורית מזו שיש לאדם שיוצא ממנו. והוא צדק: לא רק שלבנט יש פחות תמיכה מנתניהו, אלא שיש לו תמיכה נמוכה מרוב הרשימות לכנסת, ובהתחשב בתגובות מצביעיו בימים האחרונים יית כן שמבחינה ציבורית הוא מגרד את אחוז החסימה מלמטה.
זו לא רק אנקדוטה פוליטית, זו נקודה מהותית. לבנט אין מנדט ציבורי לקדם את האג'נדה שלו, וממילא אין לו שום כוח: אין לו רוב לא בממשלה ולא בכנסת, והוא נתון לחסדי שותפיו הקואליציוניים. חלקים נרחבים מהמדיניות בישראל נקבעים בתוככי המשרדים, ושם לבנט אין שום השפעה; וגם במעט המקרים שבהם הוא ירצה להתנגד או לבלום מגמות מסוימות בממשלה או בכנסת השפעתו תהיה נמוכה - וגם את המעט הזה כבר התנדב אחמד טיבי לספק לשמאל בקואליציה: במידה וחברי ימינה ינסו להפיל חקיקה פרוגרסיבית כלשהי, אצבעות המשותפת יתגייסו לעזור. בנט הוא ראש ממשלה בלי תיק.
העובדה הזו כבר מדוברת וידועה, וניתן להשתמש בחידוד הנפלא של צ'רצ'יל כדי לתאר אותו: מכונית ריקה עצרה לפני הבית ברחוב בלפור, וממנה יצא נפתלי בנט. אולם צ'רצ'יל השתמש בשנינות הזו כדי לבקר את אופיו של מחליפו - הלורד אטלי - אבל גם הוא הבין שאטלי, מה לעשות, הצליח לזכות בתמיכת העם. במקרה שלנו המכונית הריקה אכן עוצרת, אבל מי שיוצא ממנה הוא לא רה"מ הבא, היות ואין לו שום כוח אלא גורמים אחרים.
אז מי יוצא מהמכונית הריקה? הראשון שיוצא מהמכונית הוא יאיר לפיד. הוא המלך ללא עוררין של הממשלה הזאת, ובצדק כינו את בנט השבוע "מזכיר הממשלה" של לפיד. באופן אירוני, נפתלי בנט הוא רה"ה באותה מידה שאיילת שקד היתה "ראש" הימין החדש באחת ממערכות הבחירות האחרונות. היא היתה ראשונה ברשימה, אבל נועדה לקבל תיק אחרונה. פרז נטורית של בנט עבור האלקטורט של הימין הפתי. בנט אולי יתגורר בבלפור, אבל מי שקובע מה קורה הוא יאיר לפיד.
אדם נוסף שיוצא ממנה הוא ג'ו ביידן. בנט סילק את נתניהו, הגורם המרכזי שהיווה משקל משמעותי נגד הממשל הדמוק רטי הפרוגרסיבי בארה"ב. מרכזי הכוח בממשלה כבר מדברים באופן גלוי על שיתוף פעולה מלא עם הממשל הדמוקרטי. גנץ מקפיא דה פקטו את ההתנחלויות מאז שהושבע ביידן בתחילת השנה, והוא חזר לא מזמן מפגישות "תיאום" אחרות בוושינגטון. גם שר החוץ וראש הממשלה בפועל יאיר לפיד כבר מדבר על שמירת המחלוקות בנושא הגרעין האיראני לחדרים סגורים: למעשה כניעה מוחלטת לקו הפייסני שיובילו הדמוקרטים.
השלישי שיוצא מהרכב הוא נוני מוזס. האיש שמייצג את הממסד התקשורתי הוותיק בישראל, זה שהליכוד בראשות נתניהו ניסו להזיז לו את הגבינה. אין זה מקרי ש"ידיעות אחרונות" חוגג את הממשלה החדשה כאילו זכה בלוטו. אחרי שנים ארוכות חזרו הפוליטיקאים המקורבים אליו למוקדי הכוח, ואנחנו יודעים לאן דברים כאלו נוטים להתפתח. אבל מוזס במקרה הזה הוא רק משל. כי מי שיוצאת יחד איתו מהמכונית הריקה היא שאר האוליגרכיה של הברנז'ה התקשורתית, והיא תתחיל במאמצי הטיהור בקרוב מאוד. לא ניכנס כאן לשמות ולפרטים, אבל כל מי שלשמו הוצמד התואר "שופר" בזמן האחרון - מוטב שיחפש עבודה. החג הזה נגמר, ועברנו לחג הבא: זה עם האתרוגים.