ישראל, שיעור לחיים
עמיתי מסע מורים התעקשו להישאר בישראל גם בימי מתקפות הטילים וגם במשבר הקורונה "הם היו חדורי מטרה להשלים את התוכנית וזה היה מעורר השראה"
השנה האחרונה היתה מאתגרת במיוחד, כאשר מלבד משבר הקורונה מצאו עצמם רבים מתושבי ישראל סופגים מטחי טילים במהלך מבצע שומר החומות. ואם עבור מי שמתגורר כאן באופן קבוע מדובר במציאות המורכבת, אפשר רק לדמיין כיצד הרגישו עמיתי תוכנית "מסע מורים" - צעירים ממדינות דוברות אנגלית שנחתו כאן באוגוסט האחרון כדי ללמד אנגלית בבתי הספר, ויחזרו הביתה עם נקודת מבט חדשה על המדינה.
אחד העמיתים הוא עמנואל לייוורד־וולס )26( מברמינגהאם. עמנואל הוא בוגר תואר שני במוזיקה ובאנגליה לימד ילדים בקונסרבטוריון, אבל בגלל משבר הקורונה מצא עצמו כמעט ללא אפשרויות תעסוקה במקצועו. הרצון להעמיק בשורשיו היהודיים, לצד האפשרות ללמד בישראל, הובילו אותו להצטרף לתוכנית מסע מורים של ארגון מסע, מיסודן של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל.
"ההצעה ללמד אנגלית בישראל היתה עבורי מפתה מאוד ומרגשת, ולמעשה אפשרה לי להמשיך לעבוד כמחנך, גם אם לא בתחום המוזיקה", הוא מספר. "בנוסף, הייתי מאוד סקרן ללמוד על התרבות הישראלית, על החברה המקומית, על המדינה עצמה, הרבה דברים שלא ידעתי, וכמובן ללמוד עברית".
עמנואל מספר כי העובדה שהגיע לישראל דווקא בשנת קורונה, שבה מרבית הלימודים התבצעו בזום, הפכה את החוויה למעניינת יותר. "לימדתי ילדים בבית ספר בפתח תקווה אנגלית דרך דרמה, מוזיקה ושירים, ובכך בנינו גשר בין האמנויות הללו לבין השפה האנגלית. למרות שבהתחלה הלימודים היו דרך המחשב יצרנו קשרים נהדרים עם התלמידים, וכשנפגשנו הרגשתי שאני כבר מכיר אותם היטב".
להתחזק מתוך הקשיים
ההתמודדות עם המצב הביטחוני הלא מוכר, בעיקר במהלך מבצע שומר החומות, היתה אתגר נוסף שלדברי עמונאל רק חיזק את הקשר שלו עם המדינה. "זו היתה התנסות ראשונה בשבילי לשמוע אזעקות ולרוץ למקלט, זה נתן לי פרספקטיבה נכונה לגבי מה המשמעות של לחיות כאן בישראל. למדתי להוציא את החיובי מתוך כל הקשיים שאיתם התמודדנו. בתום השנה פה אחזור לבקר את המשפחה באנגליה, אבל אני מתכוון לשוב לכאן בסתיו ואני בהחלט שוקל לעשות עלייה".
יעל סהר־רובינשטיין, מנהלת תוכנית מסע מורים בארגון מסע, שמציינת השנה עשור לקיומה, מספרת כי במסגרת תוכנית הדגל של הארגון, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, מלמדים הצעירים בבתי ספר מבית שאן, חיפה ונצרת, ועד רמלה, רהט ובאר שבע. "הצעירים מגיעים מתוך חיבור לישראל, רצון לברר את הזהות היהודית שלהם ותחושת ציונות, וגם מתוך רצון לעשות כאן עשייה משמעותית, לתרום לשינוי חברתי", היא אומרת.
"מעטים בחרו לעזוב בגלל הקורונה או המצב הביטחוני. רובם המכריע היה חדור מטרה להשלים את התוכנית על אף האתגרים שהופיעו במהלך הדרך, וזה היה מעורר השראה. אחרי הכל, האג'נדה של מסע היא להביא צעירים יהודים לישראל, בכדי שיחיו כאן כמקומים וכחלק מהחברה הישראלית. בשום שלב הם לא חשבו לחזור הביתה".
מוניקה קליימן מדנבר, קולורדו, מלמדת אנגלית כעמיתת הוראה של מסע מורים בביה"ס צליל בנתניה. "הצטרפתי לתוכנית משום ששמעתי המון דברים על ישראל ורציתי לחוות אותם מקרוב", היא מספרת, "במבצע שומר החומות הבנתי את הקונפליקט שישראל מצויה בו, מזווית של מי שחי פה. פגשתי כאן אוכלוסייה שעומדת באומץ במציאות הלא פשוטה הזו".
מוניקה מספרת כי התחברה אל הילדים שאותם לימדה, עוד כשהעבירה שיעורים באמצעות הזום. החיבור היה הדדי ולדבריה כאשר נפגשו פנים אל פנים ביקשו התלמידים לשמוע ממנה על חייה בקולורדו. היא, מצידה, שמרה איתם על קשר ודאגה לשלומם גם בימי מבצע שומר החומות, כשהלימודים הושבתו. "מאוד התרשמתי מהחוסן שלהם", היא מסכמת, "הם, והתושבים פה בכלל, לא מוותרים אף פעם".