ממשלת הפוסט אמת

מהרגע שהסתיימו הבחירות ועד עכשיו, דרכו של נפ תלי בנט רצופה סילופים וכזבים המרסקים כל שריד לממלכתיות, לאמת ולאמון בחיים הציבוריים. ממשלת העוועים, ממשלת השמאל שלו, מובילה בימים אלו לסכנה חמורה למדינת ישראל. כל אחת ואחד מאיתנו חייבים להתנגד לה ולפעול להפלתה.

טירוף המערכות בהסתפחות של בנט ושקד לממשלה, על בסיס קולות שהם גרפו בהונאה ובהטיית הדמוקר טיה, הוא חסר תקדים ומוביל אותנו למעמקים חדשים של נוכלות.

כל אחד מאיתנו נושא בצקלונו את סיפור ההונאה האישי שלו. כיצד הלכו להם בנט ושקד לפתח תקווה, למשל, לשכונות של הקהילה הדתית לאומית, והסתכלו שם לאנשים בלבן שבעיניים. רק דבר אחד הם חזרו ואמרו לשומעים אותם בטרם הבחירות: אנחנו מתחייבים שאנחנו ימניים יותר מנתניהו ונלך איתו להקמת ממשלה. הר מאים והנוכלים הפכו את השקר לעוגן המרכזי בהווייתם הפוליטית. זה כבר ידוע לכולנו.

השאלה המרכזית שהטרידה את מפלגת המנהיג של יאיר לפיד במשך שנים, היתה כיצד להעביר מנדטים מהליכוד אליהם. בחירות אחרי בחירות הם קרסו מול קיר הפלדה של גוש ימין, ולא הצליחו לעשות זאת. איזה תעלול הם לא עשו כדי לקדם את האג'נדה הזו: הביאו את גנץ, אשכנזי ויעלון שיעמדו בראש המפלגה שלהם. החלום המשולש. הביטחוניסטים יציגו פייט מול נתניהו. זה לא עזר להם. עד שהגיע הסוס הטרויאני הנכלולי, שעטה על פניו דמות ימין - ולבסוף הלך עם השמאל.

מטרת ממשלת השמאל היא כעת להוביל אותנו בסנוורים ולשכנע שהם "מחזירים את ההרתעה ולא נכנעים לטרור", כפי שצייץ אתמול ניר אורבך. אבל מי מאמין לו היום? לאיש ש"פספס" בהיסח הדעת את הטלפון ממורו הרוחני, הרב חיים דרוקמן, שביקש להטיף לו מוסר על הליכתו עם בנט? כעת אורבך מבקש למרק את צעדיו המשותפים עם השמאל שהקים ממשלה שהיא מופקרת, חסרת אחריות ונטולת מעצורים, ולעטרה בכתרים של נחישות ביטחונית.

אולי זה עובד על הישראלים, אבל האם מישהו באמת חושב שנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, או אנגלה מרקל מגרמ ניה או בוריס ג'ונסון מבריטניה, קונים את הבלוף הזה? כשהם ישוחחו עם בנט, הם לא יבינו את חולשתו האישית ואת רעיעות המבנה הממשלתי שאותו הרכיב? הרי בשום מדינה במערב לא הוקמה ממשלה כה חסרת משענת אל קטורלית כמו ממשלת בנט.

ממשלת השקר של בנט היא יישום פוליטיקת פוסט אמת. סוג זה של פוליטיקה דוחק לשוליים דיונים פולי טיים מסורתיים ועוסק בהתמקדות בדעות האישיות, תוך הענקת חשיבות משנית בלבד לעובדות.

האם מעניינת את בנט העובדה המוצקה שרובם המוח לט של בוחריו מתנגדים לצעד שלו להצטרפות לממשלת שמאל? כיצד ייתכן שאותו בנט, שב 2019 לא הצליח לעבור את אחוז החסימה, הוא כעת ראש הממשלה? נראה שבחרנו משום מה להתנהל בעולם של פוסט אמת.

מהנדסי התודעה השקרית שלנו, בהנהגת עיתון "הארץ", הובילו התנגדות לנתניהו ומסגרו אותו כך שכל דבר שעשה, הפך לא לגיטימי ומוקצה. הם יצרו ועודדו מלחמה בין ה"טובים" ל"רעים". לקרוא את הרפש ואת השנאה בעיתון "הארץ" שמופצים במשך שנים על נת ניהו, זה לחיות בעולם רווי שטנה שהוביל לפוליטיקה של פוסט אמת. כל עובדה על אודות נתניהו היתה שלילית, פסימית ומקטבת.

נפתלי בנט הוא התוצר המובהק של תרבות פוסט האמת הזו, שמיצבה עצמה כאמת היחידה.

ולמרות זאת, מעשה הרמייה של נפתלי בנט יחזור אליו כבומרנג. לא ירחק היום שבו הוא ונאמניו יצטרכו לשוב ולהביט בלבן שבעיניים של מצביעיו. או אז האפיזודה של 2019 תחזור על עצמה, והוא ימצא עצמו פוסע כראש ממשלה לוועדת הבחירות המרכזית, במקום איסוף הק לפיות, לנסות למצוא כמה מאות בוחרים שאולי יעבירו אותו את אחוז החסימה.

סוג חדש זה של פוליטיקה דוחק לשוליים דיונים פוליטיים מסורתיים ועוסק בהתמקדות בדעות האישיות, תוך הענקת חשיבות משנית בלבד לעובדות