המלך הוא עירום

הבחירות לחמישיות העונה של 20/21 היו קשות במיוחד. הסיבה? יותר ויותר קבוצות שמות יותר ויותר את הכדור ואת ההחלטות בידיים של שחקן אחד, וכך נוצרת אינפלציה של שחקנים עם שורה סטטיסטית שפעם היתה מספיקה בשביל להיבחר לאחת מחמישיות העונה. היום אתה מגלה שלהיות שחקן של 25 נקודות באחת משתי הקבוצות הטובות בליגה, זה פתאום לא מספיק.

וכמו מים במורד הנהר, ככה גם אנשים - כשהבחירה נעשית קשה מדי, והאמת שגם כשלא, הם הולכים למה שהכי קל. אתם אולי חובבי אן.בי.אי גדולים שנו ברים בסטטיסטיקה, ושכל דקה בכל משחק יכולה לתפוס לכם את תשומת הלב. אבל בטח תתפלאו לגלות שרבים מבין עשרות בעלי זכויות ההצבעה לא חיים את המשחק כמוכם. ואולי גם לא לוקחים את ההצבעות האלה ברצינות גדולה מדי.

ככה קרה שלברון ג'יימס קיבל העונה שני קולות לחמישיית העונה הראשונה, ומספיק קולות כדי להיבחר לחמישייה השנייה. אנשים רואים "לברון", מסמנים בטופס, וממשיכים הלאה. הרי אף אחד לא באמת יבוא בטענות למישהו שבחר ב"קינג", נכון? אפילו אם אין לו מקום העונה, גם לא בחמישייה השלישית.

רוצים להתווכח על זה? תראו, לברון החמיץ כל כך הרבה משחקים העונה והיה מספיק רחוק משיאו, בשביל שהסתכלות על המספרים לא תוציא אותו טוב. אם לוקחים את הדירוגים שלו העונה בדקות, נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות וח סימות, מקבלים ממוצע של ,(!)89 נמוך בהרבה מזה של שחקנים רבים שנשארו בחוץ )למשל: טייטום .40 סאבוניס .34 באם .(27 הוא גם היה על המגרש ב 30 ניצחונות בלבד, שוב הרבה פחות מאחרים, שתרמו יותר – וליותר ניצחונות. בעונה מלאת חיסורים, זה נתון חשוב במיוחד.

אה, כן, וזה שטייטום נשאר בחוץ, עלה לו ביותר מ 30 מיליון דולר שלהם הוא לא יהיה זכאי בחוזה הבא שלו.

מותר היה לצפות שאנשים כן יעשו את שיעו רי הבית שלהם כשיש משמעות אמיתית לבחירות שלהם. אבל זה אפילו בקושי קורה בקלפי.