הבחירה להשתלב

שנת הקורונה הובילה לשיא שלילי ביחסי החרדים והחברה הישראלית, אבל היא רק ביטוי לאתגרי העומק שמציבה החברה החרדית בפני המדימ נה. בראשם, הצורך בשילוב החרדים בשוק העבודה וההכרח למצוא מכנה משותף אזרחימערכי. במרוצת העשורים החולפים ניצלו הנציגים החרדים את כוחם הקואליציוני להגבהת החומות בין חרדים לישראלים. חובת הממשלה הנוכחית, תוך שיתוף פעולה עם הציבור החרדי הרחב, לשנות את המגמה ולהביא למפנה היסטורי בשילובם של החרדים בישראליות.

בישראל חיים היום 1,175,088 חרדים המהווים 12.5% מהאוכלוסייה. הגידול הטבעי הגבוה הוא מרכיב משמעותי באתגר שילוב החרדים, שכן גודלה של הקהילה הופך אותה למשפיעה הרבה יותר מבעבר על הכלכלה ועל החברה בישראל.

אתגר שילוב החרדים הוביל את ממשלת ישראל לאמץ בשני העשורים החולפים שורת חוקים, החלטות ויוזמות שנועדו לשלב חרדים: בצבא, בכלכלה, בהשכלה ובחברה. המאמץ לשלב חרדים בעולם המעשה לווה בתקווה כי הדבר יביא גם יותר קרבה, ערכית וחברתית, ביניהם ובין שאר הישראלים. המאמץ הזה הצליח באופן מוגבל בשילוב נשים בתעסוקה ונכשל ברוב הנושאים האחרים. גורם מרכזי בהכשלתו היה שותפותם של החרדים בקואליציה ברוב השנים הללו, שמנעה מימוש צעדי מדיניות משלבים והבטיחה את המימון הממשלתי לאורח החיים החרדי.

ממשלת בנט היא הזדמנות לשינוי משמעותי. כדי להביא את השינוי הזה לא צריך להתעמת עם החרדים אלא לפעול מתוך הבנה של צרכיהם, לצד צרכיה ויכולותיה של מדינת ישראל.

הסוגיה האקוטית, וזו שבה ניתן לטפל באמצעות מדיניות ממשלתית, היא שילובם של החרדים בכלכלה באופן מיטבי. המצב בהקשר הזה רע: למול תעסוקה של 88% אצל יהודים לא חרדים, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 52.5% בלבד. נוסף על כך, שכרו הממוצע של גבר חרדי הוא 56% בלבד משכרו של יהודי לא חרדי. נתונים אלו, יחד עם שכר ממוצע נמוך גם אצל נשים חרדיות (שברובן הגדול עובדות), מסבירים את עומק העוני בחברה החרדית. 52% מהחרדים, )!(60%מו מהילדים החרדים חיים מתחת לקו העוני (לעומת 9% מהילדים באוכלוסייה היהודית הלא חרדית).

הנתונים הללו הם תוצאה של בחירה ללמוד תורה, שזוכה לתמיכה כלכלית משמעותית מהמדינה; אפשרות לצאת לעבודה רק בגיל מאוחר בגלל חוסר הנכונות לשרת בצבא; יכולות מוגבלות להשתלב במקצועות מכניסים בגלל היעדר השכלה לא תורנית. כדי לטפל באתגר הזה, הממשלה צריכה להפעיל תמריצים חיוביים להשתלבות בתעסוקה מכניסה ולצמצם משמעותית את התמיכה הממשלתית באורח החיים החרדי.

כדי להפוך את העבודה לכדאית, יש לצמצם משמעותית את שלל התמ מיכות בחיי לימוד התורה. כדי שגברים חרדים ישתלבו בתעסוקה משתמ למת, יש לאכוף את הוראת לימודי הליבה, להגדיל משמעותית את הזרם הממלכתימחרדי המקנה לתלמידיו השכלה נדרשת ולעשות מאמצים נוספים להנגיש לגברים הללו לימודים אקדמיים במקצועות נדרשים. צעד נוסף, שנוי במחלוקת, הוא הורדת גיל הפטור משירות צבאי. הגם שהוא פוגע בשוויון, בהיבט של השתלבות חרדים בתעסוקה יכולה להיות לו השלכה חיובית.

יצירת בסיס לקיום משותף לחרדים ולשאר הישראלים חיונית ללכידותה של החברה הישראלית והיא תנאי להישרדותנו כאן. לשם כך, לצד תקווה ליצירת בסיס ערכי משותף סביב עבודה וחיים משותפים, על הממשלה לקדם הוראת לימודי אזרחות בכלל מערכת החינוך החרדית ובכך ליצור לכל הפחות שפה אזרחיתמערכית משותפת.

ממשלה ללא המפלגות החרדיות היא הזדמנות ליצירת קשר בין הקהילה החרדית לכלל החברה הישראלית, שתביא להגברת שילובם בכלכלה ובמ חברה. זה טוב לחרדים וחיוני לקיומה של מדינת ישראל. ●

צילום: צחי מרים יצירת בסיס משותף. קונים בשוק מחנה יהודה