המדדים לא משקרים

תקציב ממלכתי והתנגדות למסים: אמירות השר ליברמן מעודדות מאוד ● ולמרות ש"תודה" היא לא חלק מהדנ"א שלנו, הנתונים מגלים שהמפגינים הגיעו השנה למחאות במכוניות יוקרתיות יותר

"צריך לשלול את הרישיון למי שעשה את זה", ככה אוהבים אנשי מקצוע לומר על קודמיהם. הם הרי לא יודעים עם אילו אילוצים קודמיהם התמודדו. בכלל, ההגדרה הטובה ביותר לעמית היא "מי שעושה את העבודה שלי, רק הרבה פחות טוב". אז למה שהממשלה החדשה תתנהג אחרת? ובכן, ההגינות מחייבת להודות באמת: בתקופת ממשלות נת ניהו, ישראל זינקה בכל המדדים הכלכליים, וכמובן לא רק בהם. יש מקום לביקורת על התרופפות המשילות, על הפשיעה, בעיקר בנגב, ועל ההתעלמות מהתפר הגס בין הנבחרים למערכת המשפט.

בטוח שיש עוד נושאים רבים שאפשר לבקר את הממשלות הקודמות בגינם, אך במדדים המובילים - ישראל הפכה ליציבה יותר מבחינה כלכלית; דירוג האשראי של ישראל זינק למקום גבוה יותר; ישראל זוכה לאמון רב מצד משקיעים בעולם; הצמיחה הממוצעת הובילה בהשוואה למדינות המפותחות בעולם; הצמיחה לנפש זינקה ב ;100% ההיי טק זינק באופן מרשים, בעיקר תחום הסייבר שאותו נתניהו הוביל ישירות;

ישראל הפכה למעצמת גז טבעי וניצלה זאת גם לקידום שי תופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חשובים; בוצעו רפורמות נו עזות ורבות חשיבות, כמו הרפורמה במשק החשמל, שלראשונה בהיסטוריה תסדיר ותגביר את ייצור החשמל הפרטי; בקרוב גם סלקום והוט יתחרו על מכירת חשמל לעסקים ולמשקי בית; משרד האנרגיה זרע יסודות טובים לפחות לחמש שנים קדימה, מה שכבר הביא לצמצום ניכר בפליטת רמות הפחמן ויצר פתח נרחב לאימוץ אנרגיה מתחדשת;

מערכת הבנקאות תחרותית ומתוחכמת יותר - לראשונה מאז שנות ה 70 קם בנק חדש בישראל ונפתח פתח להקמת בנקים נו ספים; הפערים החברתיים הצטמצמו, בניגוד לדמגוגיה לא מבוססת נתונים; אף ממשלה בעבר לא העבירה תוכנית סדורה להשקעות במגזר הערבי בישראל, כפי שעשתה ממשלת נתניהו ב ,2015 שבמסגרתה הושקעו 15 מיליארד שקלים במגזר הערבי; היקף החוב של ישראל הצטמצם לכדי 60% מהתוצר, עד ערב הקורונה - פער משמעותי מאוד מול המדינות המפותחות; שיעור האבט לה, עד ערב הקורונה, ירד למעשה ל"אבטלה חיכוכית" - שיעור שנחשב תעסוקה מלאה, ועוד ועוד.

זאת מבלי לדבר על המהלך המבריק של נתניהו למיגור הקו רונה, שנותן לממשלה הנכנסת יתרון אדיר מול העולם, ובכלל. היתרון הזה בא לידי ביטוי בהכנסות גבוהות במיוחד ממסים גם בחודש האחרון לכהונת הממשלה - הכנסות של 30 מיליארד שק לים. כבר מחודש פברואר השנה נרשמת האצה בצריכה הפרטית ובמיוחד בשוק הדיור. בשוק הרכב המשיכה ההאצה, שמצביעה על העלייה ברמת החיים. המפגינים נגד נתניהו הגיעו להפגנות בשנה האחרונה במכוניות חדישות יותר ויוקרתיות יותר משיכלו להרשות לעצמם לפני תריסר שנים. על כל אלה מותר לממשלה החדשה, ולאזרחים בכלל, לומר - תודה.

האתגרים של שר האוצר

השבוע נכנס שר האוצר אביגדור ליברמן לתפקידו. האמירות הראשונות שלו מעודדות מאוד: הוא בעד תקציב ממלכתי, כזה שלא יזרוק אף אחד עם מריצה, כפי שהציע לא מזמן. הוא בעד להעביר תקציב בהקדם, כנדרש, והוא נגד העלאת מסים. ליבר מן מינה אדם מנוסה וראוי למנכ"ל המשרד, רם בלינקוב, והודיע שלמרות המבנה הרשמי - כולם כפופים למנכ"ל.

אם זה יעבוד מבלי לשנות את מבנה המשרד, זה יסייע מאוד לתפקודו התקין. ליברמן נפגש עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, וקיבל ממנו עבודה חשובה שהכינו בבנק, הסוקרת את הבעיות המרכזיות במשק, מהצד המוניטרי כמובן, ומציעה דרכי פתרון.

כך למשל, מצביעים בבנק ישראל על כך ש"הקשר בין רמת הפיתוח הפיננסי )שוקי האשראי וההון( לבין הצמיחה וההשקעה נחקר רבות בשנים האחרונות ונמצא בעבר שהוא חזק וחיובי". במילים אחרות - הפיתוח של הבנקאות הפתוחה, אפיקי האשראי החוץ בנקאי, שוקי ההון וכדומה, חשוב מאוד לאתגר המרכזי של הממשלה הבאה בתחום הכלכלה: צמיחה.

"מחקרים שבחנו את תמהיל המימון של החברות העסקיות מדגישים את החשיבות של פתיחת השוק החוץ בנקאי לסקטור העסקי. מחקרים אלו מצאו קשר חיובי בין מימון חוץ בנקאי עסקי לבין צמיחה כלכלית", נכתב במסמך הבנק.

בבנק ישראל מציינים את חשיבותם של העסקים הקטנים והבי נוניים: "תרומתם באה לידי ביטוי בתעסוקה - הם אחראים על העסקת כ 60% מכוח העבודה, הם גם אחראים לכ 54% מהתוצר ולוקחים חלק בכ 75% ממחזור העסקאות במשק. למרות היותם מנוע צמיחה מרכזי, העסקים הקטנים והבינוניים בישראל חווים קשיי מימון ניכרים, בעיקר בהשוואה לעסקים הגדולים יותר, היבט שהתחדד במיוחד במהלך משבר הקורונה".

הבעיה הזו אינה חדשה ומתברר שהיא גם לא מקומית. מהדו"ח ניתן ללמוד שזו בעיה כלל עולמית: גופי אשראי מרגישים בנוח יותר להעמיד אשראי לגופים גדולים, בין היתר מכיוון שיש להם יותר אפשרויות להעמיד בטוחות לאשראי. אחת הדרכים החשו בות להתמודדות עם האתגר הזה היא פיתוח שוקי אשראי חוץ בנקאיים, שאינם מפותחים דיים בארץ.

"המשך פיתוח המערכת הפיננסית ושוק ההון בישראל יתרום לפעילות הכלכלית ארוכת הטווח של המשק, הן בעזרת גיוון מקורות האשראי, והן בעזרת הפחתת סיכוני הריבית", ממליצים בבנק ישראל. אחת הדוגמאות לאשראי חוץ בנקאי שאינו מפותח בארץ הוא ה"פקטורינג". מדובר במימון לטווח קצר של אשראי לספקים. לדוגמה: בעל עסק מוכר חומרי גלם לעסק יצרני אחר, מחייב אותו בחשבונית ומאפשר לו תנאי תשלום בתוך 90 יום.

פקטורינג מאפשר למוציא החשבונית לקבל את התמורה שלה מיידית תמורת ריבית מוסכמת, לעיתים תוך נטילת הסיכון הכרוך בעסקה. מהמסמך של בנק ישראל עולה שבחלק ממדינות אירופה וארה"ב שיעור עסקאות הפקטורינג מגיע לכדי 15% מסך העס קאות במשק. בישראל זה כמעט לא קיים. פקטורינג הוא בד"כ חוץ בנקאי, מתבצע על ידי גופים המתמחים בכך והוא זרז לצמיחה.

ההמלצות: לצמצם ביורוקרטיה

ככל הנראה ההמלצות החשובות ביותר בדו"ח קשורות לצו רך בצמצום הביורוקרטיה. "למרות מאמצי טיוב שנעשים בש נים האחרונות, הרגולציה הקיימת מאופיינת בדרישות מחמירות שמקשות על עסקים ועל פירמות זרות המעוניינות לקחת חלק במכרזים מקומיים, ללא הצדקה כלכלית מספקת".

בבנק ישראל ממליצים להמשיך ברפורמת מכון התקנים, ולחייב את הרגולטורים להוסיף שיקול של הגברת התחרות והצמיחה, לצד חובתם לשמור על האינטרסים החיוניים. ההמלצה הזו חשו בה מאין כמוה וראויה להיחקק לאלתר, או להיכנס כחלק מחוק ההסדרים. העובדה שפקיד במשרד הכלכלה קובע מהי כמות מיץ הענבים שמותר לייבא ללא מכס, מבלי לשקול את תרומת המכסה לתחרות ולמחיר לצרכן, היא עובדה מקוממת. ●

העובדה שפקיד במשרד הכלכלה קובע מהי כמות מיץ הענבים שמותר לייבא ללא מכס, מבלי לשקול את תרומת המכסה לתחרות ולמחיר לצרכן, היא עובדה מקוממת