באמצעים כשרים

גורם בכיר: "מה שהיה חשוב לש"ס הוא למנות רב מש"ס, ובמקומות שהם לא יכלו לשלוט לחלוטין הם לא טרחו להקים הרכב מועצה דתית או למנות רב. אנחנו רוצים למנות רבנים ללא קשר לזהות פוליטית"

אפשרות לכל רב עיר לפתוח בית דין לגיור, הסדרת המרחב הציבורי בשבת, פתיחת אזורי הכשרות ומינוי רב ראשי מהציונות הדתית ● בשנים האחרונות נושאי דת ומדינה קיטבו את החברה הישראלית, אך כעת, עם כניסתו של השר מתן כהנא לתפקיד, בממשלה החדשה מקווים לסדוק מעט גם את הסטטוס קוו ● למרות הדאגה מצד הרבנים הראשיים, גורם בכיר בממשלה מבקש להבהיר: "החרדים והחרד"לים נלחמו במשך שנים בפתרונות שהיו על הפרק; אולטרהשמרנות לא מובילה לשום דבר. כעת נוכל להגיע להסכמות רחבות"

אבלבד חרי ימים ארוכים וקשים התייצב ח"כ מתן כהנא במליאה ביום ראשון האחרון, זמן קצר

לאחר השבעת הממשלה החדשה, וזעק מדם ליבו. "השבוע הותקפנו בצורה קשה על ידי כמה חברי כנסת מהסיעות החרדיות. 'ממשלת שמד', הם אומרים. 'תורידו את הכיפות', הם צעקו לנו. ואני שואל את אותם חברי כנסת - פעם התפללתם שמונה עשרה בשכיבה במארב, ספוגים בגשם, רועדים מקור? התפללתם פעם לקב"ה לפני יציאה לקרב? מי אתם בכלל שתלמדו אותנו על יראת שמיים, תתביישו לכם". היה זה נאום הפתיחה של שר הדתות הנכנס, שיצא לקרב פשוטו כמשמעו, על הנושאים שעלולים יותר מכל להסעיר את סדר היום הציבורי.

אפשר לומר בזהירות שנושאי דת ומדינה ישלטו בשיח בשנים הקרובות, כל עוד הממשלה תהיה בשלטון. כפי שקרה 2013־ב בממשלת האחים של בנטלפיד. אז, כמו היום, זיהו הדתיים הלאומיים המתונים הזדמנות פז לשנות נושאים שנחשבו ככאלו שנמצאים עמוק בשליטתם של הח"כים החרדים.

אז, כמו היום, היה עימות על כל נושא אחר: מהעבודה מול הרשות הפלשתינית, דרך סוגיות של ביטחון ועד הניסיון לבלום את איראן בדרכים שונות; אך דווקא בנושאי דת ומדינה היתה הומוגניות יחסית. ממפלגת יש עתיד ועד הבית היהודי שררה תמימות דעים יחסית על הדרך שבה ניתן וצריך לשנות את היהדות כך שתתאים למאה ה־12.

העובדה שהממשלה ההיא סיימה את ימיה אחרי פחות משנתיים גרמה לכך שרבים מההליכים שנעשו אז לא הושלמו, ולח"כים החרדים התאפשר לבטל אחד אחרי השני כל הישג מתון בתחומי הדת והמדינה. הפעם נראה כי בממשלה נחושים שלא לתת להיסטוריה לחזור על עצמה.

שבת שלום?

"צריך לחשוב על 100 הימים הקרובים כאילו אין יום ,101 וליצור שינויים שיחזיקו מעמד. אסור להיכנס להרפתקאות מסוכנות, אלא לקבוע עובדות בשטח", מתווה את הקו תני פרנק, ששימש באותה ממשלה יועץ בכיר לח"כ אלעזר שטרן, מאדריכלי השינויים של אותם ימים, וכיום ראש תחום דת ומדינה בתנועת "נאמני תורה ועבודה". מאחורי הקלעים עובד פרנק רבות עם גורמים בממשלה על קביעת אותן עובדות בשטח.

ביום שני, יום בלבד לאחר שהממשלה הושבעה, בין צילום תמונת הממשלה החדשה בבית הנשיא לטקס חילופי השרים במשרד לשירותי דת, נפגש שר הדתות החדש עם שני הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו. גורמים שמעורים בפרטים מספרים על פגישה עניינית, שבה הובעו מצד הרבנים חששות כבדים לגורל סוגיות דת נפיצות. בפגישה הבהיר להם השר כי הוא מתכוון לבצע שינויים, אך אלו יהיו בהתאם לאורתודוקסיה ובגיבוי של רבנים הצי־ סוגיותנפיצות במיוחד יוזזו דה לטובת גיבוש מתווים לסוגיות מוסכמות. גורם בכיר ברבנות אמר ל"ישראל השבוע" כי הוא חושש מאוד מהדרך שאותה יתוו שרי הממשלה. "מדובר בקטסטרופה, לא פחות".

למשרד הדתות ולרבנות הראשית יש שליטה רבה על חיינו. מנושא הנישואים והגירושים, דרך הכשרות שמשפיעה על כל אזרח בישראל, בין שהוא מעוניין בכך או לא, ועד נושא הגיור שרלוונטי למאות אלפי ישראלים שאינם יהודים. לכך יש להוסיף את נושא השבת, שאינו קשור במישרין למשרד, אך רלוונטי לתחום לא פחות - מתחבורה ציבורית בשבת ועד המסחר ופעילויות הפנאי.

כרגע נראה כי הרפורמה הראשונה שתצא לדרך תהיה בתחום הכשרות. כרגע רב עיר יכול לספק כשרות רק בתחומי עירו, מה שגורם להבדלים עצומים בדרישות בכל עיר. סגן שר הדתות לשעבר, הרב אלי בן־דהן, מסביר: "גילינו שבעיר מסוימת הדרישות של הרב גורמות לכך שמסעדה שרוצה רק כשרות רגילה נאלצת לעמוד בדרישות של כשרות מהדרין. גילינו חוסר אחידות. שהרבנות תקבע סטנדרטים".

הפתרון שכעת עומד על הפרק הוא פתיחת אזורי הכשרות, כך שרב העיר חיפה, לצורך הדוגמה, יוכל לספק כשרות למסעדה בתל אביב, כמובן בסטנדרטים מוסכמים מראש. כך, רבנים שנותנים שירות יותר נוח לעסקים, ללא הקפדה על דרישות בלתי הגיוניות שמשניאות את הנושא על בעליהם ועל הצרכנים, יוכלו לספק כשרות בכל מקום. הדבר נעשה בהצלחה לפני כמה שנים בפתיחת אזורי הרישום לנישואים, וכיום כל אדם יכול להירשם בכל מועצה דתית. בסביבת שר הדתות מקווים שהדבר יעבוד גם בכשרות.

"לכלול את רבני איו"ש"

נושא אחר ונפיץ הרבה יותר הוא נושא הגיור. בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לאפשר לרבני ערים לגייר אנשים שאינם יהודים, זאת על מנת ליצור תחרות. כיום המקום היחיד שבו ניתן להתגייר ולהיות מוכר ככזה על ידי המדינה הוא בית הדין לגיור שמפעיל מערך הגיור הממלכתי, אך במשך השנים ספג בית הדין ביקורת עצומה על כך שהוא מערים קשיים על המתגיירים. 2014־ב נעשה ניסיון לפתוח את התחום לתחרות על ידי מתן אפשרות לכל רב עיר להקים בית דין מתחרה, אך הדבר נבלם על ידי המפלגות החרדיות כשהן חזרו לשלטון. ועדה בראשות השר לשעבר, משה נסים, הגישה המלצות דומות ,2018־ב אולם המלצות אלו נגנזו כרגע.

כעת מבקש שר הדתות לבצע את הרפורמה שבה כשלו קודמיו, ולאפשר לכל רב עיר לפתוח בית דין לגיור. "אנחנו רוצים שהגיור ייראה אחרת - יהיה מקרב ומחבק, הכל על פי הכללים של מה שנקרא 'האורתודוקסיה על מלא'. אפשר לעשות כאן דברים שמתאימים לצורך של המדינה .2021־ב יש היום מאות אלפי אנשים שאינם יהודים במדינת ישראל, שהיו רוצים להיות כאלו, אבל בגלל מערכת לא מספיק טובה וידידותית זה לא קורה", אומר הגורם הבכיר.

בן־דהן מאמין גם הוא שהדבר אפשרי: "בגישה נכונה אפשר לרתום גם את הרבנות הראשית להצעה של משה נסים. אם זה ייעשה בשיתוף פעולה זה יכול להצליח".

על מנת לשנות את המצב בתחום הכשרות והגיור יש צורך לפעול בכמה מישורים במקביל: ראשית יש צורך בחקיקה, על מנת לאפשר את המצב הקיים, אך

לא פחות מכך יש להציב עובדות בשטח באמצעות מינוי הרכבי מועצות דתיות ומינוי רבני ערים, שיישארו גם לאחר שהממשלה הזו תכלה את ימיה, אם אחרי חצי שנה או אם אחרי ארבע שנים.

"מינוי רבני ערים הוא לא מהלך סמלי", מסביר פרנק. "הרפורמות שהוסכם עליהן - בגיור, בכשרות וגם במינוי רב ראשי - מבוססות על כוח מקומי. זו לא רק תמונת ניצחון, אלא השאלה אם החוק שעליו הסכמת יתורגם בפועל למעשים בשטח. ברגע שיש לך עובדה בשטח קשה לשנות".

עוד טרם כניסתו למשרד הדתות מינה השר כהנא את אבינועם קוטשר כיועץ לענייני מינוי רבנים. קוטשר נחשב לאדריכל מינוי הרב אריה שטרן לתפקיד הרב הראשי של ירושלים. כעת מתחיל קוטשר בתהליכים למינוי רבנים בערים מרכזיות בארץ, ובהן כאלו שאין בהן רבנים כבר שנים ארוכות - תל אביב, חיפה, הרצליה ועוד.

"הכוונה היא למנות רבנים מתאימים בכל מקום שאין בו רב", מבהיר הגורם הבכיר. "מה שהיה חשוב לש"ס לאורך שנותיהם במשרד הדתות היה למנות רב מש"ס, ובמקומות שהם ידעו שהם לא יכולים לשלוט באופן מוחלט הם לא טרחו להקים הרכב מועצה דתית או למנות רב. אנחנו רוצים למנות רבנים מתאימים ללא קשר לזהות הפוליטית שלהם".

אף שחלק מהרפורמות יכולות לצאת לדרך כבר בתקופה הקרובה, יש יעד משמעותי במיוחד שאליו מתרכזים המאמצים למינוי רבני ערים - הבחירות לרבנות הראשית שיתקיימו .2023־ב לפני שמונה שנים נחלו בבית היהודי וביש עתיד כישלון, ולא הצליחו למנות את הרב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי. כעת בממשלה נחושים לא לעשות את הטעות בשנית.

על פי החוק, הגוף הבוחר שקובע את זהות הרבנים הראשיים מונה כעת 150 רבנים ואנשי ציבור, ובהם 80 רבנים ו־07 נציגי ציבור. בין האחרונים חברים, לצד ראשי ערים ומועצות, גם 18 ראשי מועצות דתיות. לכן, במצב הקיים יש רוב ברור לטובת החרדים, מה שמונע מראש מינוי של רב ציוני דתי. לכן יתרכזו בממשלה בשני תהליכים עיקריים כדי לשנות את המצב: מינוי

תני פרנק: "אנחנו צריכים רב שאינו קיצוני ושמחובר ליהדות הפלורליסטית, אך הסיכוי להגיע למינוי כזה - נמוך. מינוי רבני ערים זה יותר חשוב, מכיוון שברגע שהם ימונו יהיה מאוד קשה לשנות את המצב"

כמה שיותר רבני ערים ומושבים, ושינוי הרכב הגוף הבוחר בחקיקה, כדי לאזן את הכוחות ולאפשר ניצחון של רב שזהותו תתאים יותר לרוב אזרחי מדינת ישראל. "המטרה בנושא הזה ברורה - אנו רוצים למנות רבני ערים ולשנות את הרכב הגוף הבוחר, כדי לוודא שאנחנו נבחר רב ראשי ציוני", מבהיר הגורם הבכיר.

מנגד, אומר פרנק כי הוא לא בטוח שאכן הדבר אפשרי. "אני לא אופטימי לגבי היכולת למנות רב ראשי מתאים, שאני לא מכנה בהכרח ציוני כי גם הרב דוד לאו הוא ציוני. אנחנו צריכים רב שפחות מחובר לקיצוניות החרדית ויותר ליהדות הפלורליסטית, וברור שהסיכוי להגיע למינוי כזה הוא נמוך. זה לא יכול להיות בראש סדר העדיפות, ומינוי רבני ערים זה יותר חשוב - מכיוון שברגע שהם ימונו יהיה מאוד קשה לשנות את המצב. המשמעות של רב עיר ליברלי היא אם יהיה בית דין לגיור בפועל או רק חוק שלא ימומש".

"הבעיה המרכזית בבחירות הקודמות לרבנות הראשית היתה שהיו כמה מועמדים, וכל אחד קיזז את השני", מסביר בן־דהן. "גדולי רבני הציונות הדתית צריכים להתכנס יחד, ולהמליץ על מועמד אחד לתפקיד הרב הראשי הספרדי ולרב הראשי האשכנזי. במקביל, יש חשיבות לשנות את החוק בכל הנוגע לגוף הבוחר על מנת לספור את רבני יהודה ושומרון, מכיוון שכרגע הם לא נכללים כי החוק קובע שבגוף הבוחר יהיו חברים 'רבנים בישראל', מה שלא כולל את יו"ש.

"לא יכול להיות שרבנים שמתגוררים ביו"ש לא יהיו חברים בגוף הבוחר. המועצות האזוריות הגדולות בישראל - בנימין, יהודה ושומרון - שבהן גרים מאות אלפי דתיים, לא מקבלות ייצוג".

שומרים על שתיקה

לפני כשנה וחצי התעוררה מדינת ישראל למציאות חדשה: תל אביב, יהוד מונסון, שוהם, גבעתיים, קריית אונו ורמת השרון, יצרו יחד את רשת התחבורה החינמית "נעים בסופ"ש", שבמסגרתה מתאפשר לישראלים לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת. חרף זעקות חברי הכנסת החרדים נשבר הסטטוס קוו, ונפתחה האפשרות לאנשים לנוע ממקום למקום בשבת שלא באמצעות הרכב הפרטי. הקורונה אמנם בלמה מעט את המהלך, מסיבות טכניות, אך אפשר להעריך שבעיריות שרוב תושביהן חילונים מעוניינים להרחיב את המגמה. פנינו לחלק מראשי העיריות הגדולות על מנת לנסות ולברר את עמדתם בנוגע לעתיד התחבורה הציבורית בשבת, אך אלו כרגע שומרים על שתיקה.

לצד נושא התחבורה הציבורית, יעמוד כעת למבחן נושא המרכולים, אחד הנושאים המרכזיים שנידונו בממשלה הקבועה האחרונה. על פי התיקון לחוק שאושר בינואר ,2018 נקבע כי חוק עזר עירוני בעניין פתיחתן וסגירתן של חנויות בימי המנוחה טעון הסכמה של שר הפנים, וזה לא יספק את הסכמתו אלא אם פתיחת העסק נדרשת לצרכים חיוניים.

בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד ומרצ הוסכם כעת כי התחבורה הציבורית והמסחר בשבת יקודמו. בין היתר נכתב בהסכם כי לצד העובדה שהחלטות יתקבלו בהסכמות רחבות ולא בצורה חד־צדדית, יש גם "לקדם הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות - ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה".

פרנק: "זו הזדמנות לדבר מחדש על חלוקת המרחב הציבורי בשבת. תחבורה ציבורית צריכה להיות חלק מהנושאים שבהם ידונו בממשלה. אם שרת הפנים שקד תרצה לייצר הסכמות, היא תוכל לאשר חוקים מתאימים בלי עימותים. נכון, לא כל המסחר ייסגר, אך זה עדיף על המצב הנוכחי שבו ברירת המחדל היא שהכל פתוח".

"אנחנו לא מתכוונים ללבות את המחלוקת, אבל כן לתת מענה", מבהיר הגורם הבכיר. "אם יושבים ומנסים לתת מענה, ניתן גם למצוא פתרונות.

"יש צורך בפתרון הוליסטי למדינת ישראל, ונפעל להקים ועדה שתעסוק בהסדרת המרחב הציבורי בשבת מתוך הבנת גודל האחריות. החרדים והחרד"לים נלחמו במשך שנים בפתרונות שהיו על הפרק.

"תראה מה קרה: סמוטריץ' והחרדים נלחמו במתווה נסים, ואז בא בג"ץ והכיר בגיור הרפורמי, וכך כולנו יצאנו נפסדים. אולטרה־שמרנות לא מובילה לשום דבר". √

שר הדתות הנכנס כהנא