תמונת הניצחון שלהם
כמות הצביעות שנשפכה מצד מקדמי "השינוי" מעוררת פלצות ● ובראשם מי אם לא אהוד ברק
סגן יבגני חאלדיי,
צלם יהודי בצי הסובייטי, שראה את אביו ושלוש אחיותיו נרצחים בידי הנאצים, אחראי לאחת התמונות האייקוניות בהיסטוריה. ב 2 במאי 1945 הוא צילם את חיילי הצבא האדום מניפים את הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג. הרובאי כנתריה החזיק בדגל והרובאי יגורוב תמך בו. במעבדה, חאלדיי נאלץ לרטש את התמונה, משום שעל ידיו של כנתריה היו שני שעונים, שמשמעותם ביזה, וביזה בצבא האדום היתה משולה למוות.
זמן קצר קודם לכן, הצלם האמריקני יהודי ג'ו רוזנטל צילם תמונה, אף היא אייקונית, של הנפת הדגל האמריקני בקרב איוו ג'ימה. הוא זכה עבורה בפרס פוליצר. עד סוף ימיו רוזנטל הכ חיש שהתמונה היתה מבוימת. פעם תמונת ניצחון היתה עניין רציני לברנשים שסיכנו את עצמם, היום אתה לא צריך להיות רוברט קאפה, מספיק טלפון נייד. יום ראשון בערב, בזמן השב עת הממשלה החדשה, צלם אלמוני במצלמת טלפון תופס את היועמ"ש אביחי מנדלבליט מצלם בטלפון הנייד שלו את שולחן הממשלה החדש. תמונת הניצחון.
ובמשפט נתניהו, הפרקליטות מזיעה, מתפתלת ומתגלה בק לונה. בממשלה החדשה השתעשעו ברעיון הנלוז לפסול את נתניהו מהשתתפות בבחירות לכנסת. תופרים חוק מיוחד במ טרה למנוע ממנו וממיליון תומכיו את זכות ההצבעה. לא מפ תיע. כבר תפרו לו תיקים, אז מהם חוקים? אבל אחרי שצחקנו, מדובר בפגיעה מהותית, או כמו שקורא לה האיש השווה שישה מנדטים, פגיעה "ליבתית" בדמוקרטיה, בעצם הזכות לבחור ולהיבחר. זה לא רעיון חדש.
המילה היוונית ,Ostracism נידוי, קשורה בהליך דומה. האוס טרקיזם היה נוהל פוליטי באתונה העתיקה, שאיפשר להגלות אחד מאזרחי העיר לתקופה של עשר שנים. המטרה המוצהרת של האוסטרקיזם היתה הגנה על המשטר הדמוקרטי באתונה מפני עליית רודן, אולם בפועל שימש ההליך להכרעה במאב קים פוליטיים ולסילוק אופוזיציה. רשימת המורחקים מלמדת על סיכול שיטתי של מצביאים ומדינאים בולטים.
כל משתתף בהצבעה היה רושם על חרס )אוסטרקון, ומכאן שמה של השיטה( את שם האדם הראוי בעיניו להרחקה, ואם נספרו יותר מ 6,000 חרסים - היתה מתקיימת ספירה נוס פת, שמית. האזרח שאת שמו נשאו מרב החרסים היה מוגלה, ללא יכולת ערעור על ההחלטה. הממצא הארכיאולוגי שכולל כ 12,000 אוסטרקונים מעיד בין היתר על הצבעה "מאורגנת", דילים נגד מועמדים. סדרות של אוסטרקונים באותו כתב יד, רשימת חיסול שחולקה מראש לאזרחים.
במאה הרביעית לפנה"ס השיטה דעכה, בין היתר משום שהאזרחים האתונאים הבינו שאין בהגלייתו של אדם כדי להיפטר מדעותיו; או כפי שטען פרופ' אפרים דוד בספרו "הדמוקרטיה הקלאסית", ואני מצטט מוויקיפדיה, "האתונאים הפסיקו להשתמש בשיטה לא רק מכיוון שהתברר כי היא עלו לה ליצור קנוניות פוליטיות, אלא גם, ובעיקר, מכיוון שהיתה מבוססת על הנחה שעבר זמנה, כי די בסילוקו של מנהיג בעל השפעה כדי להוריד ביעילות מסדר היום הציבורי את הקו המדיני שהוא הוביל".
אני מניח שהאתונאים גם הבינו שההגליה מנוצלת כדי להיפטר מפוליטיקאים שהיו יותר טובים מהאחרים, ממי שכו לם חששו מהם כי הם שאבו לאחרים את האוויר. כמו, למשל, הגליית אריסטידס 468-530) לפנה"ס( "הצודק", שאפלטון טען שהוא "האיש היחיד באתונה ששווה להעריצו".
השבוע רועי עידן ואני
ראיינו ברדיו את שקמה שוורצמן, ממקימי "הדגלים השחורים". שאלתי אותה - אחרי שהיא הרצתה לנו על דמוקרטיה, צדק, וכו' - אם היא מתע ניינת במה שקורה במשפט נתניהו.
גברת שוורצמן, שלפי דף הפייסבוק שלה עסקה ועוסקת בנתניהו באובססיביות, ענתה לנו: "לא מאוד".
רועי עידן תהה מולה: "את יצאת להפגין בגלל שסגרו את בתי המשפט. איך את לא דבוקה לדיונים?"
"צעקתם 'שוחד, מרמה והפרת אמונים'", אמרתי לה, "ואתם לא מתעניינים במה שקורה במשפט?". שוורצמן קראה לי "פופוליסט זול". הפצרתי בה, אני מבקש ממך להתעניין ולראות אולי נעשה לנתניהו עוול. שוורצמן ענתה: "נתניהו כל כך לא מעניין אותי". וזהו, אין פאנץ'. די מדהים איך חוקרת כל כך מוערכת בתחום הפיזיקה מפגינה בורות מוחלטת, על גבול המביכה, בנושא שעל בסיסו היא השקיעה לא מעט מזמנה היקר בהפגנות.
לא פחות מדהים
החיבור של "הדגלים השחורים" במא בקם לדמוקרטיה אוטופית עם אהוד ברק. ספי עובדיה פרסם כי ברק עמד מאחורי מימון מחאת "הדגלים השחורים" באמצעות עמותת "אחריות לאומית" שהקים אחד ממקורביו. ב 2019 חשף גידי וייץ ב"הארץ" כי ,HBRK חברה בשליטת ג'פרי אפשטיין, תרמה בשנת 144 2017 אלף שקלים ל"אחריות לאומית". בתגובה לוייץ הם הבטיחו אז לתרום את הכסף לנוער בסיכון.
זה מעניין, כי בעוד בארה"ב מלינדה גייטס מתגרשת מבעלה ביל כי נגעלה מקשריו עם אפשטיין, הפדופיל המורשע, כאן נגזר עלינו לשמוע הטפות מוסר ואיומים מפי חברו ושותפו העסקי בעבר של אפשטיין, רה"מ הכושל בהיסטוריה של ישראל.
השבוע פרסם ברק מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת "זה עוד לא נגמר, עם נתניהו". בפתח המאמר ברק כבר יורה את השורה התחתונה: "אני מציע להתייחס אל האיום ברצינות ולתרגם את הכורח לסכלו לכלל מעשה חד ונחרץ". נתניהו הוא "איום" שצריך "לסכל". משפט דומה שהיה נכתב ברשת על בנט היה מטיס את הכותב לחקירת משטרה ב .433
ברק, הפוליטיקאי השנוא והכושל בתולדות ישראל, מציע במאמר לממשלת השנאה לחוקק חוקים שימנעו מנתניהו לה תמודד לכנסת. "הממשלה החדשה, שרבים מאיתנו מייחלים להצלחתה, היא מבנה חדשני ופגיע מאוד", מסביר ברק לקוראי "הארץ", ומזהיר מפני "הלכידות הפנימית של כת תומכיו", כי אתם יודעים, יש מחנה נאור, שיוצא כבר שנה להפגנות אך משפט נתניהו עצמו "לא מאוד מעניין" אותו, ויש "כת". קצת מעליב, לא?
עוד טרם ההשבעה, מר ברק הספיק לאיים בטוויטר "כל מי שממשיך לתת לנתניהו גב: שופר, פרשן או פוליטיקאי - יישא גם באחריות. ראו הוזהרתם". אז ככה, מר ברק, קודם כל אני באופן אישי וגם חגיגי שם עליך פס, ואחרי שהבהרנו את הנ קודה הזו, יש גם מסר: תפסיקו לאיים בשינוי בלתי הפיך של כללי המשחק הדמוקרטי. הניסיון לפגוע בחופש הבחירה שלנו לא דמוקרטי ומסוכן. אנחנו לא קונוסים.
ברק רואה בנתניהו "איום" שצריך "לסכל". משפט דומה שהיה נכתב ברשת על בנט היה מטיס את הכותב לחקירה ב 433