הבעיות הבוערות לא מחכות לקבינט

יואב לימור |

הרמטכ"ל אביב כוכבי התלבט עד לרגע האחרון אם לצאת אמש לוושינגטון. השבריריות בגזרת עזה איימה שוב לבטל את הביקור, בדיוק כמו בחודש שעבר, בראשית ההסלמה מול עזה, שהובילה למבצע שומר החומות.

בסופו של דבר החליט כוכבי לנסוע, וטוב שכך. על הפרק עומדים עניינים חשובים יותר מעזה, ובראשם איראן. ארה"ב, כך נראה, נחושה להשלים בהקדם את הסכם הגרעין המחודש כדי להסיר את הנושא מסדר היום. מידע שהגיע לישראל בימים האחרונים מצביע על נכונות אמריקנית להסיר כמעט לחלוטין את הסנקציות הכלכליות על איראן, ובד בבד לבצע ויתורים מרחיקי לכת בכל הקשור לפיקוח על הפעילות הגרעינית שלה.

בחירתו של אברהים ראיסי לנשיא איראן מבשרת שהקו הניצי שהובילה איראן במו"מ על הסכם הגרעין בווינה יימשך גם בעתיד, ומכאן שספק אם העניין ייסגר בימים הקרובים. זה נותן לישראל חלון מצומצם של זמנים לנסות להשפיע על ממשל ביידן, ובאמצעותו על ההסכם המתגבש.

כוכבי יהיה הבכיר הישראלי הראשון שיסתער על המשימה. זה יקרה כחלק משינוי המדיניות של ממשלת ישראל; בעוד בנימין נתניהו קבע כי ההסכם פסול מיסודו ואסר על הצמרת המדינית־ביטחונית לדון עם האמריקנים על פרטיו, נפתלי בנט החליט לאמץ גישה שונה שלפיה עדיף הסכם בעייתי על הסכם גרוע, ובמילים אחרות: מאחר שארה"ב כבר הכריעה בעד חזרה להסכם, צריכה ישראל לעשות את המקסימום כדי להוציא מהלימון החמוץ הזה גם קצת לימונדה.

על פניו נראה כי הסיכויים של כוכבי )ושל בכירים נוספים שצפויים לנחות בשבועות הקרובים בוושינגטון, כולל הנשיא רובי ריבלין וראש המוסד החדש דדי ברנע( אינם גבוהים. ועדיין, המאמץ כדאי. איראן הרבה יותר קרובה כיום אל הפצצה מכפי שהיתה בעת שארה"ב פרשה מההסכם ;2018־ב בהיעדר מוטיבציות אמריקניות להמשיך בלחץ המקסימלי על טהרן - ובוודאי לא לאיים עליה צבאית - נדרש לחפש דרכים אחרות שישהו את התקדמותה העקבית והמדאיגה בכל תחומי המחקר והפיתוח הגרעיני.

אבל המהלכים מול וושינגטון - שיוצגו בוודאי לקבינט, שאמור להתכנס היום לראשונה - הם רק חלק מההחלטות שהממשלה החדשה נדרשת לקבל בענייני איראן והגרעין. לצד האצת האופציה הצבאית )שדורשת אישור תוכניות ותקציב יעודי(, נחוץ לישראל לקבוע דרכי פעולה כדי להבטיח שההסכם יוארך ויחוזק כפי שהתחייבו האמריקנים, ובמקביל להגדיר קווים האדומים למקרה שאיראן תפר אותו. גם אלה מחייבים תיאום הדוק עם הממשל, כמו גם עיגון מחודש על ההבנות בנוגע לפעילות במב"מ כנגד ניסיונות ההתבססות האיראניים בסוריה ומאמציה לחמש את חיזבאללה בלבנון.

סביר שהאמריקנים מצידם יבקשו לאתגר את הממשלה החדשה בסוגיה הפלשתינית. ספק אם הממשלה מרובת הראשים תצליח לקדם את העניין המדיני )וספק אם היא רוצה(, אבל את השקט מול יו"ש ניתן לקנות בכסף, בפרויקטים ובתוכניות ארוכות טווח, ומול עזה דרושה לישראל לגיטימציה בינלאומית להתעקש מול חמאס במו"מ שצפוי להיפתח סוף־סוף בקהיר, ולחלופין - לשוב ולפגוע בו, אם שיגור הבלונים מעזה יימשך.

הסוגיות האלה יחייבו ניהוג מדיני־ביטחוני צמוד ומתואם. תחת נתניהו מיעט הקבינט להתכנס, מגמה שצפויה להשתנות כעת. טוב תעשה הממשלה אם תימנע מדיוני סרק ותתמקד בקביעת אסטרטגיה ובקבלת החלטות. מעבר לאיראן ולזירה הפלשתינית עומדים לפניה שלל אתגרים שמחייבים מענה בכל זירה אפשרית, וגם בזאת הפנימית לשירות. מתקציב הביטחון, מבנה צה"ל ותוכניותיו ארוכות הטווח, ועד לקיצור השירות, הורדת אמ"ן לנגב והמשבר המחריף במוטיבציה

איראן קרובה הרבה יותר אל הפצצה מכפי שהיתה בעת שארה"ב פרשה מההסכם ב ;2018 בהיעדר מוטיבציות אמריקניות להמשיך בלחץ על טהרן, נדרש לחפש דרכים אחרות שישהו את התקדמותה העקבית והמדאיגה