התקיפה מלמדת: סיכול תוכנית הגרעין יימשך

הרכיבים פגיעה שלשום במפעל לייצור

לתוכנית הגרעין האיראנית נדמית כמבצע נוסף מאותו פס ייצור, שהיה אחראי גם לתקיפות הקודמות על אתרי גרעין איראניים.

המתקן, שהותקף ליד העיר כרג', שימש לייצור להבי אלומי ניום לצנטריפוגות. מדובר במפעל רגיש וייחודי שמהווה "צוואר בק בוק", ופגיעה בו מאפשרת לעכב את יכולתם של האיראנים לייצר ולהתקין צנטריפוגות חדשות ולהע שיר באמצעותן אורניום. המתקן הזה נחשף בידי גורמי אופוזיציה אירא ניים לפני כעשור ומאז היה תחת מעקב, ועל החברה שמפעילה אותו ועל חלק ממנהליו הוטלו סנקציות.

על פי דיווח אתמול ב"ניו יורק טיימס", המתקן בכרג' נכלל ברשימה מצומצמת של יעדים לתקיפה שיש ראל הציגה בחשאי לארה"ב בראשית .2020 מפרטים שפורסמו בתקשורת הזרה עולה כי התקיפה בוצעה בא מצעות רחפן חמוש שהמריא ממקום סמוך. רחפן כזה מסוגל לשאת 20-10 ק"ג של חומרי נפץ בממוצע, וניתן לנהג אותו בדיוק למטרה ולפוצץ אותו עליה. באוגוסט 2019 נטען כי ישראל השתמשה ביכולת דומה של רחפנים בביירות, לצורך השמדת מערבל שהיה מיועד לתוכנית דיוק הטילים של חיזבאללה.

תקיפת המתקן מעידה פעם נוס פת על יכולת מבצעית יוצאת דופן שיש לישראל באיראן )אם אכן יש ראל עומדת מאחורי התקיפה(. כמו בשני המקרים הקודמים, שבהם בו צעו חבלות במתקן בנתנז, ובמב צע לחיסולו של פרויקטור הגרעין האיראני פחריזדה, הוכיחה ישראל, שלה יוחסו התקיפות, יכולת גבוהה של איסוף מודיעין על היעד ודרך מבצעית יצירתית לפגוע בו. בעבר פורסם כי במבצעים כאלה מרבה המוסד להשתמש בבעלי נתינות זרה שפועלים עבורו בשטח. אפשר לה ניח שגם במקרה הנוכחי היו אלה זרים שהחדירו את הרחפנים לאיראן ותקפו באמצעותם את המתקן הגר עיני לפני שנעלמו.

טהרן אמנם טענה אתמול כי "המ זימה סוכלה", אבל צריך לקחת את הצהרותיה בעירבון מוגבל מאוד. גם אחרי הפגיעה הקודמת במערכת הח שמל של הכור בנתנז טענו האירא נים כי המתקן ישוקם וישוב לפעולה בתוך זמן קצר, אבל המציאות הוכיחה אחרת. מדיווחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית עולה כי בתקיפה הזאת, שהיתה בחודש אפריל השנה, הוצאו רוב הצנטריפוגות במתקן מכלל פעולה, ויידרשו חודשים כדי להחליף אותן ולהחזיר את המתקן לכושר העשרה מלא.

להשפיע על ההסכם

נראה כי ההכחשות האיראניות נו עדו בעיקר לצורכי פנים. בחירתו של הנשיא החדש, אברהים ראיסי, נוע דה להביא בשורה לאזרחים האירא נים, אבל תחת זאת מביאה עליהם בינתיים עוד מאותו הדבר. לממשל בטהרן ברור מה נפגע, ומי פגע - ומה המשמעות של המשך הפעולות האלה - וסביר שכחלק מהשיחות על חזרה להסכם הגרעין היא תדרוש כעת בי טחונות כי לא תותקף שוב.

ביטחונות כאלה לא יינתנו לה, ודאי שלא על ידי ישראל. בכל תרחיש תשמור לעצמה ישראל את חופש הפעולה, כפי שעשתה תמיד. ממשלת בנט אמנם התחייבה שלא להפתיע את האמריקנים, אבל מדובר בתיאום מדיני, לא צבאי. למ רות זאת, אפשר להניח שלא מריקנים נמסר דיווח מוקדם על הפעולה האחרונה )אם יש ראל אכן עומדת מאחוריה(, בין השאר לאור ביקורו של הרמטכ"ל כוכבי בוושינגטון, שעוסק בעיקר באיום האיראני )שלשום נפגש הרמטכ"ל עם היועץ לביטחון לאומי סאלי בן, ואתמול עם כמה מראשי מנגנוני המודיעין האמריקנים, בהמשך לפגישות שכבר קיים עם צמרת הצבא(.

בהמשך לכך, יפגוש ביום ראשון שר החוץ יאיר לפיד את מקבילו האמריקני אנתו ני בלינקן. הפגישה, שתיערך ברומא, נועדה להדק עוד יותר את התיאום בנושא האיראני. היא מתבצעת תחת שינוי המדיניות הישראלית, שתנ סה מעתה להשפיע על אופי ההסכם המתגבש. בעקבות שינוי המדיניות הזה הבהירו האמריקנים כי בכוונתם לה שהות את השיחות על חידוש הסכם הגרעין בווינה, לצורך שמיעת העמדה הישראלית ואפשר שגם לגיבוש הבנות בין המדינות.

אף שמבחן התוצאה עוד לפנינו, מדובר בבשורה טובה בה חלט. בראיון שמתפרסם היום במוסף "שישבת" אומר ראש אמ"ן לשע בר, האלוף עמוס ידלין, כי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב 2018 לא השיגה את היעדים המקווים, ומאז איראן התקדמה משמעותית לעבר הפצצה. לכן המאמץ הנוכחי מתמקד בעיכוב תוכניתה הגרעינית באמ צעות הסכם, כאשר ישראל תנסה להשפיע על ממשל ביידן לעמוד במחויבותו הפומבית לחתום על הסכם מחודש שיהיה "ארוך יותר וחזק יותר" מקודמו.

אבל לצד החתירה להשפעה על ההסכם, צריכה ישראל להמשיך בפ עילותה העצמאית לשיבוש התוכנית האיראנית. התקיפה שלשום היתה עוד צעד בכיוון הזה - הראשון של ממשלת בנט )בהנחה שישראל אכן אחראית לפעולה(, וגם הראשון של ראש המוסד החדש דדי ברנע. השלב הבא הוא השלמתה של תוכנית תקי פה נרחבת ואמינה, שאמורה להיות השוט שאותו תחזיק ישראל באוויר למקרה שההסכם יקרוס או שיתברר כי איראן מפירה אותו.

צילום: אי.פי הסרכזות בנתנז