הכל נשאר במשפחות

המעורבות של ערביי "איחוד משפחות" במעשי טרור גדולה פי שלושה משיעורם באוכלוסייה ● ובמזרח ירושלים – פי 12 ● הקרב הפוליטי על "התיקון לחוק האזרחות" הצית מחדש דיון על אחד הנהלים הנפיצים ביותר במציאות הביטחונית בישראל ● תחקיר

בני הדור השני לזוגות מעורבים - פלשתינים וערבים־ישראלים - מעורבים בטרור פי שלושה יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה ● נוהל "איחוד משפחות", שמוארך מדי שנה ונקלע עתה לדו־קרב פוליטי, נועד לצמצם טרור וגם למנוע מימוש של זכות השיבה בדלת האחורית ● אלא שמאז 1967 התאזרחו באישור כרבע מיליון פלשתינים, והדמוגרף הוותיק ארנון סופר מזהיר: "אם יבוטל החוק - בתוך 60 שנה יהיה רוב פלשתיני במדינת ישראל"

נדב שרגאי ־13 במארס ,2002 ימים ספורים לאחר הפיגוע בליל הסדר במלון פארק בנתניה, התרחש פיגוע התאבדות במסעדת מצה בחיפה, שבו נרצחו 16 ישראלים, ובהם שלושה אבות עם ילדיהם. המחבל המתאבד, שאדי זכריה טובאס, היה אזרח ישראלי שהתגורר בג'נין. אמו נג'יה, בת הכפר מוקבלה שבתחום המועצה האזורית גלבוע, נישאה 30 שנה קודם לתושב ג'נין, ואף על פי שמעולם לא חזרה למוקבלה, המשיכה להחזיק באזרחותה הישראלית.

כך, מתוקף נוהל "איחוד משפחות", זכו נג'יה, בעלה וכל ילדיהם - ובהם המחבל המתאבד - באזרחות ישראלית. שאדי ניצל את את אזרחותו ואת חופש התנועה שלו כדי להגיע לחיפה, שם ביצע את הפיגוע המחריד. כשליש ממשקי הבית בכפרו מוקבלה הם זוגות מעורבים - פלשתינים וערבים־ישראלים.

באותם ימים, עוד בטרם תוקן בהוראת שעה חוק האזרחות והכניסה לישראל באופן שמונע אזרחות או תושבות ישראלית מפלשתינים תושבי יו"ש ועזה שנישאו לערבים ישראלים, ניצלו עשרות מחבלים פלשתינים את אזרחותם הישראלית כדי לפגע ביתר קלות בתחומי ישראל. הפיגועים נמשכו, אם כי קצבם הואט, גם אחרי תיקון החוק, שנים לפני המחלוקת הפוליטית השבוע, על הארכת תוקפו.

בנובמבר 2012 ניצל מתאזרח נוסף את תעודת הזהות הכחולה שלו מתוקף חוק איחוד משפחות - מוחמד עבד אל־ג'פאר נאצר מפארג'ה - כדי לבצע פיגוע באוטובוס בתל אביב, שבו נפצעו 26 ישראלים. באוקטובר 2015 היה זה מהנד אל־עוקבי בן 21 מהעיירה חורה, בן לאם מעזה ולאב ישראלי, שרצח את החייל עומרי לוי בתחנה המרכזית בבאר שבע. בנובמבר 2017 רצח חאלד אבו ג'ודה מהעיירה כסייפה שבנגב את סמל רון־יצחק פרופ' ארנון סופר: "הבדואים נהגו לשלוח ללידה את הנשים שלהם שהם קנו ביו"ש, כשהן מצוידות בתעודות הזהות של נשותיהם הישראליות. רק כשבדקו את סוג הדם של האישה, גילו את התרמית" קוקיא בתחנת אוטובוס בערד. גם אבו ג'ודה היה דור שני לפלשתינים מהשטחים שנישאו לערבים־ישראלים.

מתאזרח נוסף שהפך לישראלי 1993־ב לאחר שנישא לספא טמיש, אזרחית ישראלית ילידת חיפה, היה עומאר ברגותי, ממייסדי תנועת ה־SDB העולמית, כיום תושב עכו. ברגותי אמנם אינו טרוריסט אך סבור שהיהודים אינם עם, תומך במימוש זכות השיבה, ומסויג מדיאלוגים בין ישראלים לפלשתינים. לפני שנים אחדות שלל משרד הפנים את תוקף מסמכי הנסיעה הישראלים שלו.

לפי נתוני מערכת הביטחון לשנים ,2016-2001 בני הדור השני לאיחוד משפחות מעורבים בטרור פי שלושה יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה. הם מהווים כ־5 אחוזים מהמגזר הערבי, אך מהווים כ־51 אחוזים מהמעורבים בטרור מקרב ערביי ישראל. כאשר מדובר בצאצאי איחוד משפחות תושבי ירושלים, המעורבות שלהם בטרור גדולה פי 12 מחלקם היחסי באוכלוסייה.

המגמה הזאת בולטת גם בקרב תושבי הנגב, שבו בני הדור השני לאיחוד משפחות מהווים כ־21 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בשנים 44 ,2017-2000 מתושבי הנגב היו מעורבים בטרור לסוגיו (פיגועים, כוונות פיגוע, גיוס של מפגעים או סייענים, העברת כספים לפעולות טרור, רכישת נשק ואמצעי לחימה או סחר בהם). פוטנציאל הגיוס

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה אברהם אליקים, שאישר לפני שנים אחדות שלילת אזרחות מעלאא זיוד - מחבל מאום אל־פחם שבאוקטובר 2015 דרס ודקר ארבעה בני אדם באזור גן שמואל - ציין בפסק דינו כי "בני דור ב' לאיחוד משפחות כזיוד (בן לאב פלשתיני) נמצאים במתח מובנה בין שתי נאמנויות או שתי זהויות".

לאחר שעיין בחוות דעת מסווגת של שב"כ, כתב השופט אליקים על הדור השני לאיחוד משפחות שמעורב בטרור: "אף שהם נולדו וגדלו כאזרחים ישראלים, הם עדיין שומרים על זהות פלשתינית ומדינת ישראל נתפסת בעיניהם כמדינת אויב הנמצאת בסכסוך עם עמם. למעגל המשפחתי, לנוכח קשרי משפחה עם יהודה ושומרון ורצועת עזה, יש השפעה מובנית בחינוך ובהזדהות עם המנטליות והנרטיב הפלשתיניים. נוסף על כך, הם באים במגע עם סביבה שאינה פוסלת טרור ואינה שוללת אלימות כלפי הציבור בישראל". אליקים העיר עוד כי "גם ארגוני הטרור מסמנים אוכלוסייה זו כבעלת פוטנציאל לגיוס לצורך פעילות טרור על רקע שותפות ערכית, יכולתם לתנועה חופשית והתמצאותם באשר למדינת ישראל".

זהו אפוא הרקע הביטחוני להוראת השעה שמחודשת מדי שנה מאז 2003 ומונעת אזרחות, תושבות ולעיתים אף שהייה בתחומי ישראל מבני זוג פלשתינים שנישאו לערבים־ישראלים. ב־6 ביולי, בעוד שבועיים, יפקע תוקפה של הוראת השעה, אך נכון לעכשיו הממשלה החדשה אינה מצליחה לגייס רוב לאישורה. ארבעת הח"כים של רע"מ, שאנשיה הוקירו בעבר מחבלים ובני משפחותיהם, הודיעו שלא יתמכו בחידוש ההוראה. גם ח"כ אבתיסאם מראענה ממפלגת העבודה ואנשי מרצ, השר לשיתוף פעולה אזורי עיסוואי פריג' וח"כ מוסי רז, הודיעו שלא יתמכו. הליכוד ומפלגות הגוש שלו, שמדי שנה תמכו והובילו את הארכת הוראת השעה, מבקשים עתה לנצל את היעדר הרוב של הקואליציה ומאיימים להצביע נגד.

המתנגדים לחוק - מטעמים פוליטיים שנועדו להביך את הממשלה או מטעמי זכויות אדם - מציעים חלופה: משמאל מדברים על פשרה בדמות תיקונים בהוראת השעה, שתרכך אותה עוד, כך שתתיר למשל לבני הזוג הפלשתינים לנהוג ברכב בתחומי ישראל; שתאפשר לשלם להם ביטוח בריאות ממלכתי, ואף תעניק אזרחות 2,000־ל המשפחות שהגישו בקשת איחוד משפחות לפני שחוקקה הוראת השעה 2003־ב (הצעת ח"כ מראענה).

מימין, מציג הליכוד עמדה ששוללת את הארכת הוראת השעה, אך מציעה במקומה חוק חלופי קבוע,

פרופ' ארנון סופר