לצאת מהשאנטי: הווריאנט ההודי הוא קריאת השכמה, לא היסטריה
קנסות דרקוניים, שליטה מלאה על נתב"ג ומסיכות במוקדי הבילוי ובבתי הספר ● שובה של הקורונה אמנם לא מצריך פאניקה, אבל אסור לישראל להיות מופתעת שוב
הקורונה חזרה השבוע לחיינו בסערה, באדיבותו של הווריאנט ההודי. למרות שנוכחותה עדיין לא ממש מורגשת בחיי היומיום, מאחורי הקל עים כבר ניכר המתח מפני מה שכרגע לפחות מוגדר כלא נודע. הנתונים מצביעים על כך שיש עלייה בתחלואה. מר ביתה אצל בני הנוער שאינם מחוסנים, ומקצתה נחלק בין מבוגרים שלא חוסנו לבין מבוגרים שחוסנו ולמרות זאת חלו. כאן גם מגיע השוני העיקרי מהסבב הקודם: למרות שהווריאנט ההודי )או "דלתא" בשפת המומחים( מידבק מקודמו, הווריאנט הבריטי, יש בישראל פחות מאושפזים ומכאן גם פחות חולים קשה. הסיבה לכך היא שמי שחו סנו ולמרות זאת חלו מפתחים ברוב המקרים מחלה קלה בלבד, ובוודאי אינם מגיעים לאשפוז ולהנשמה.
המומחים נחלקו השבוע בין האלרמיסטים הקבועים, שקראו לנקוט צעדים מחמירים כאן ועכשיו, לבין אלה שאמרו שצריך לקחת את הדברים בפרופורציות, ולהימנע מקבלת החלטות חפוזות. הקבוצה הראשונה דוגלת בח זרה מיידית לחובת עטיית מסיכות במקומות סגורים, להרחבת רשימת המדינות שנאסר לנסוע אליהן וחובה להכניס את מי ששב מהן לבידוד, וכן נקיטת צעדים מש מעותיים שיגבילו יציאת ישראלים לחו"ל כדי לצמצם את כניסת הווריאנטים לישראל.
הקבוצה השנייה גורסת שלמרות העלייה בתחלואה, המצב בשליטה. "צריך לשים את הדברים בפרופורציה", אמר שלשום גורם בכיר. "רוב המדינה מחוסנת, ומוגנת. לחזור למסיכות זה בסדר כי המחיר של זה הוא קטן, אבל לדבר על סגרים או הגבלות נוספות בגלל כמות כזאת של מאומתים זה לא רציני. אנחנו לא שם".
הבעיה העיקרית היא שאין עדיין - בארץ ובעולם - מספיק מידע על הווריאנט החדש. הבריטים, שהם אלופי העולם בריצוף גנום ביחס לאוכלוסייה, עוד לא הוציאו מסקנות חותכות לגבי אופיו, ובעיקר בנוגע לשאלת מיליון הדולר: אם הוא עמיד בפני החיסונים הקיימים.
מה שברור הוא שהווריאנט החדש מידבק מאוד, וב מהירות רבה. המספרים בבריטניה מזנקים במהירות, ולא רק בה. גם בארץ עלה מקדם ההדבקה בתלילות, ועבר השבוע את ה .1 "הבעיה" במקרה הישראלי )במירכאות כפולות ומכופלות כמובן( היא שבגלל היקף המחוס נים הגבוה באוכלוסייה אין שום קבוצת ביקורת בעולם שרלוונטית לנו, ושעל פיה ניתן לגזור מסקנות כלשהן. במידה רבה ההפך הוא הנכון; העולם מסתכל עלינו, ומנסה להפיק לקחים ממה שקורה כאן לגביו.
לממן בדיקות לנוסעים
בשונה מהסבבים הקודמים של הקורונה, נדמה שהש בוע התגובה היתה מהירה יותר. צוואר הבקבוק העיקרי - נתב"ג - אותר מייד, וננקטו מהלכים לסגור אותו. גם הפעם, זה קרה אחרי שחלק מהסוסים ברחו מהאורווה: לא מעט מהנוסעים הנכנסים שוחררו לביתם מבלי שע ברו בדיקה, וחלקם מן הסתם היו חולים והדביקו אחרים, בעיקר ילדים, שהדביקו ילדים נוספים.
החור בהגנה נבע מכמה סיבות. הראשונה, העלייה התלולה במספר הנוסעים, היוצאים והנכנסים. מרגע שהודיעו לישראלים שהקורונה נגמרה, הם חזרו לחיי שגרה, לרבות נסיעות לחו"ל. מאחר שהמחירים בחו"ל זולים מאוד, התפתו ישראלים רבים להזמין, בוודאי כאשר חלק מחברות התעופה והמלונות גם הבטיחו שהילדים יטוסו וילונו בחינם. כאן, כנראה, טמון גם ההימור הג דול ביותר: מי שנוסע עם ילד שאינו מחוסן מסתכן בכך שיחלה בחו"ל, על כל טרדות ועלויות השהות הארוכה שתיגזר מכך, לרבות הפוטנציאל של אשפוז יקר.
הסיבה השנייה היא החלפת החברה שביצעה את הב דיקות בנתב"ג. לפני שנה נבחרה במכרז חברת אומגה. נדרש לה לא מעט זמן כדי להקים מערך בדיקות לנוסעים היוצאים והנכנסים, והיו לה גם לא מעט חבלי לידה עד שהעסק החל לתקתק. מסיבה לא ברורה, החליט משרד הבריאות לקיים מכרז חדש, שבו זכתה חברה אחרת - פמי פרימיום, שבשלב הנוכחי מבצעת רק את הבדיקות לנוסעים הנכנסים )אומגה ממשיכה לבצע את הבדיקות לנוסעים היוצאים(. כצפוי, גם ל פמי יש חבלי לידה; מערך הבדיקות קרס, ונוסעים רבים שוחררו לביתם מבלי שנבדקו, מה שסייע בוודאי בהדבקה שאת תוצאותיה אנחנו רואים כעת.
לא ברור מה בער להחליף את החברה הבודקת, ומדוע היה צורך לעבור שוב את תהליך הקליטה המוכר, הסבוך והיקר כלכך - כלכלית, ובריאותית. לא ברור גם מדוע המדינה, שהובילה בדאגתה לאזרחיה, שחררה פתאום כל רסן כחלק מהמכרז החדש, והחלה לגבות כסף עבור הבדיקה מכל נוסע נכנס 80) שקלים למי שתיאם תור מראש, ו 100 שקלים למי שלא(. מאחר שמדובר בבדיקות שהן קריטיות כדי למנוע כניסת וריאנטים, מוזמנת המ דינה להתכבד ולממן אותן כפי שעושה כל מדינה אחרת בעולם שמחייבת בדיקות לנוסעים הנכנסים.
בנתב"ג, אגב, הזהירו מפני הכאוס הזה כבר לפני שבו עות. כרגיל, איש לא שעה לאזהרות - לא בנוגע להחלפת החברה הבודקת, ולא בנוגע לחובת התשלום, שפותחת פתח לתחמנות ולניסיונות התחמקות. רק השבוע, כשכ בר היה ברור שהבלאגן כאן, החלו דיונים מרתוניים כדי לגבש פתרון לבעיה, שצפויה להחריף בשלושת החודשים הקרובים על רקע הגידול הצפוי בהיקף תנועת הנוסעים בחודשי הקיץ ובמהלך חגי תשרי.
כתמיד, מי שנרתם לסיוע היה צה"ל. בהנחיית שר הביטחון בני גנץ סוכם כי פיקוד העורף יקים מתחם די גום נוסף בנתב"ג, שיאפשר להגדיל את הספיקה ולדגום עשרות אלפי אנשים ביממה. עוד סוכם כי הפיקוד לא יפרק את המערכים שהקים לטובת הקורונה; אם היקפי התחלואה יעלו, יידרש לבצע עוד עשרות אלפי בדי קות ביממה, והמשימה תוטל מן הסתם על כתפי הצבא.
לעודד ילדים להתחסן
שובה של הקורונה לא מצריך פאניקה, כאמור. העסק בשליטה, בעיקר בגלל החיסונים. אם יתבצעו תהליכי דיגום ובידוד מהירים - ואם תיווצר סוף סוף הרתעה, בעיקר על ידי הטלת קנסות דרקוניים על מי שמפירים בידוד - מספר הנדבקים יהיה אמנם גבוה מזה שראינו בשבועות האחרונים, אבל מספר המאושפזים והמונש מים יישאר נמוך.
ובכל זאת, יש פעולות שנדרש לבצע. נתב"ג חייב להיות בשליטה מלאה, תמיד. גם מוקדי הבילוי צריכים להקפיד )על מסיכות בעיקר(, וכך גם בתי הספר. עבור מערכת החינוך זאת הזדמנות טובה להיערך לשנה הבאה, שעלולה לטמון בחובה עוד הפתעות קורונה, שיחייבו שינויים בתוכניות - ממסיכות ועד ללימוד חלקי מרחוק.
מתבקש גם שהממשלה תאיץ את הקמפיין שמעודד ילדים בגילי 15-12 להתחסן, וזאת למרות הדאגה המו בנת בנוגע לתופעות הלוואי ארוכות הטווח שעלולות להיות לחיסונים. גם לקורונה יש תופעות לוואי, ול ווריאנט ההודי כחלק מכך; כבר כיום מוכרות תופעות של Long Covid - קורונה מתמשכת, כלומר שתסמיני המחלה ממשיכה להשפיע גם אחרי שהחולה הבריא. החיסון, קובעים המומחים, בטוח יותר מסכנות המחלה.
ואחרי כל זה, נדרשת היערכות לשובה של הקורונה. זה לא על הפרק, וזה אפילו לא בקלפים, אבל אסור לי שראל להיות מופתעת שוב, ולעשות את אותן הטעויות מהתחלה. טוב עשתה ממשלת בנט כשהקימה קבינט קורונה; טוב תעשה אם תכין תוכנית חירום, שתופעל מיידית אם יתעורר חשד שלמרות הכל ובניגוד לתחזיות המצב יוצא משליטה. √
גורם בכיר: "רוב המדינה מחוסנת, ומוגנת. לחזור למסיכות זה בסדר כי המחיר של זה הוא קטן, אבל לדבר על סגרים או הגבלות נוספות בגלל כמות כזאת של מאומתים - זה לא רציני. אנחנו לא שם"