השאלון הקטן | עם רחל גלבוע, מחברת ספר הילדים "מסעותיי עם יוליקה", ספרי ניב
הסיפור מסופר מנקודת המבט של בובת הג'ירפה שלה. מה מייחד את מבטה?
"כשברחנו מהונגריה הורשיתי לקחת עימי צעצוע קטן אחד בלבד. בחרתי בבובת ג'ירפה מגומי בגובה 15 ס"מ, שהיתה אהובה עלי. הג'ירפה מספרת בגוף ראשון את סי פור הבריחה מהונגריה - סיפור שהיה כרוך בקשיים ובסכנות - מזווית ראייה תמימה ואופטימית, ומרככת את הקושי לקוראים ולי כמספרת. הסיפור הוא שלי ושל משפ חתי, אך לילדים קל יותר להתחבר לג'ירפה, המביעה בקולה תחושות ופחדים שיוליקה בת ה 6 מתקשה לבטא במילים".
הספר מיועד לילדים בגילים שלא מכירים את ההקשר ההיסטורי.
"שתלתי רמזים להקשרים ההיסטוריים שיתארו את ההתמודדות האנושית עם הק שיים, בלי הזוועות. למשל, תיאורי גדרות התיל, מגדל השמירה ונביחות הכלבים בג בול בין הונגריה לאוסטריה מעוררים את זכר השואה. מדי פעם ריככתי את התיאורים בהומור, מבלי לשנות את העובדות ההיס טוריות, למשל, כאשר במהלך חציית הג בול באישון לילה הוריה של יוליקה ביק שו ממנה, כשהיתה מצוננת, לא להשתעל. כשהמשפחה חצתה את הגבול, שאלה יולי קה אם מותר כבר להשתעל. לימים, כשה מצב הכלכלי בארץ היה קשה, קלרי אמרה ליוליקה: 'חבל שלא השתעלת ."'...לוקב
איך הספר יוצר איזון בין המטרות החינוכיות לבין ההנאה של הסיפור?
"הספר נכתב מתוך צורך שלי להנחיל את סיפורי לילדיי ולנכדיי ולבאים אחריהם. אני סבורה שיש חשיבות שבני נוער יכירו את קשיי העלייה והקליטה ואת ההתמודדות עימם בדרך חיובית, אך מבלי לערפל את הקשיים הללו".
ציטוט שמדבר לליבך במיוחד.
"הג'ירפה מספרת: 'המסע המפרך אל הג בול נמשך זמן רב. רגליה של קטי שקעו עד הברכיים בשלג הכבד שהקשה את הצעי דה. קלרי אחזה בידה ועזרה לה ללכת. דז'ו אחז מזוודה בכל יד וביקש מיוליקה, שישבה על כתפיו, לאחוז בראשו. לי היה הכי כיף. יוליקה הכניסה אותי לכיס המעיל כי חששה שאפול ואלך לאיבוד. ישבתי עמוק בכיס המעיל ונמנמתי לי. מדי פעם בפעם שמע תי את יוליקה מחניקה שיעול בתוך ממחטה ענקית שאביה נתן לה. במהלך הזחילה הח לקתי מכיסה של יוליקה ונפלתי על השלג הקר. למזלי, דז'ו, שהלך במאסף, מצא אותי והחזיר אותי ליוליקה'".