על אודות ארבעה מקדשים וגעגוע
ספרו החדש של פרופ' דן בהט על הר הבית אינו עוסק בהיבטים הרוחניים של המקדש והמסגדים, ואף לא באקטואליה הבוערת של ההר, אלא בהיסטוריה האדריכלית שלו ● מדובר במדריך משובח למי שרוצה לבקר בהר שלא כעובר אורח
השיח העממי על בתי המקדש ששכנו בהר הבית עוסק בבית הרא שון ובבית השני, אבל ספרו החדש של הארכיאולוג פרופ' דן בהט, "הר הבית - המתחם הקדוש בירושלים", מונה ארבעה בתי מקדש והתחלה של חמישי.
בהט, חתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה ומומחה בעל שם עולמי בתולדות ההר, עושה סדר בהיסטוריה האד ריכלית של מתחם הר הבית והמבנים שהוקמו בו לאורך הדורות. הידע העצום שלו בקורות ההר והביבליוגרפיה הנרחבת שהוא עושה בה שימוש, מאפשרים לקורא שמ עוניין בכך, להעמיק ולהגיע אל מקור המידע. זהו ספר בלי פוליטיקה, דבר נדיר כשמדובר בהר הבית, חגיגה אמיתית לאוהבי ירושלים בכלל והר הבית בפרט; מדריך משובח למבקר, שמבקש להשקיע ולהכיר את ההר וצפונותיו, שלא בחטף ולא כעובר אורח.
הספר אינו מרבה לעסוק בבית המקדש, גם משום שהספרות התור נית הרבתה לעסוק בו וגם משום ש"אין נתונים ארכיאולוגיים חדשים עליו", ולמרות זאת, כאמור, בהט מתאר מתוך עיון במקורות ארבעה בתי מקדש, ולא שניים: הראשון שנבנה על ידי שלמה ונהרס על ידי נבוכדנצר; השני שנבנה לאחר הכרזת כורש על ידי שבי גלות בבל; השלישי, המתואר במשנה, שהוא למעשה בנייה מחודשת של המ קדש השני, והוקם על ידי שמעון הכהן הגדול בתקופה ההלניסטית בסביבות 289-300 לפני הספירה )לא על ידי החשמונאים!(; הרביעי שנבנה על ידי הורדוס בשנת 22 לספירה; והתחלה של מקדש חמישי שהקיסר יוליאנוס ניסה להקים. מקדשים 3,2 ו 4 מכונים כולם בית שני, מכיוון שכמעט לא היתה הפסקה בפולחן הדתי בהר הבית לאורך שנות קיומם. הספר מנגיש את הסיפור ההיסטורי והאדריכלי של ההר, שלא באמצעות חלוקה נושאית, אלא באמצעות חלוקה לתשע תקופות, מימי בית ראשון ועד סוף הת קופה העות'מאנית. בהט משוטט בכתיבתו כבן בית בין המדרסות, בורות המים, השערים, השרידים, הכתובות, הקברים, הצריחים והמסגדים, ונעזר להמחשת הדברים במאות צילומים ואיורים ששולבו בספר. יותר מחצי יובל שנים שירת בהט כארכיאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות, ואף חפר את מנהרות הכותל. כך נחשף לסודות שתיירים ומבקרים רגילים אינם זוכים להיחשף אליהם. אחד כזה נוגע למערה שמתחת לאבן השתייה; מערת הרוחות, שבה על פי מסורת נוצרית טמון זכריה, אביו של יוחנן המטביל. ברצפת המערה קבוע לוח מכוסה בשטיחים, שמכסה