חרדים לחילוניותם

שנים רבות מדי של כפייה דתית ועקרונית הפכו את החילוניות לאדוקה ● והכפייה שזנדברג ומרעיה מנסים לקדם בשם ה"נאורות" הציבה את האג'נדה הפוליטית לפני המצפון האנושי

שמורת עיינות צוקים

בצפון ים המלח, מפלאיו הג דולים של עמק ים המוות. שפעת מים חיים ועצי צל גוהר וקר, התגשמות המושג נווה מדבר. אין זה בית מלון ממוזג, צופה פני בראשית דרך מסך. כאן, בקצה כביש עוקף בולענים ומחסומים, אתה מוצא את נווה המדבר האמיתי. עטוף בחום סדום ויובש עמורה, אך גן עדן של מים לחיים וצל צלול לנפש הנופשת.

שתי בריכות מים גדולות קיימות בשמורה. לאורך תוואי הנ חלים ובין שולחנות הקמפינג ישנן שכשוכיות רבות. מהבריכות עולה ומיתמרת מוזיקת המקרה, מקצב תפוף הקופצים למים, צליל צהלות הילדות, סימפוניית התפעמות בלתי פוסקת על פלאי מים מתוקים במלח המדבר.

אימהות SUV ואבות מנגל אצים נמהרים בין החניון לחורשת העצים. סוחבים סלים ומתקנים, כדי להתפנות לעבודת קודש הטחינה והביסלי. בינם חולפים עובדי רשות הטבע והגנים. קל לזהות את כוהני המקום, ממוגנים היטב מהשמש וצמצום מי לים בשפתותיהם. שנים של ניסיון בחינוך ליבו הכבד של הקהל הקדוש לימדו אותם לדבר מדודות אל מקריבי הקורבנות. שוב ושוב הם מסבירים את הלכות המקום למתאונני הגחלים. אין עצב עצבני כשל אלו המגלים שאינם יכולים להבעיר ולעשן היכן שיחפצו. כאן צריכים להתחשב באדם ובעץ, ועל כן נגזר עליהם ללכת כמה צעדים אל מתחם מזבחות "על האש", אי שם בין השירותים והקיוסק.

בשבתות, בימי חול ובחול המועד, שמורת עיינות צוקים היא המיקרו קוסמוס של החברה הישראלית. רכבי חברה וליסינג ממיטב ההיי טק הישראלי, לצד רכבי מגרשי מכוניות וטרנטות שטחים. חולצות רוק כבד מהמרכז, וחולצות מתנחלים מהשומרון, כיפות סרוגות, רעלות ערב וכובעים חרדים - כולם מזיעים ביחד, מייחלים לרגע שייכנסו למים.

אלא שלכמה קבוצות הכניסה למים אינה אפשרית. עליהם נגזר להביט מהצד בעיניים כלות כיצד כל השאר נכנסים והם לא. מוגבלי אמונה אלו אינם יכולים לרחוץ בבריכות שבהן נשים וגברים מתערבבים. לפני כמה חודשים החליטו ברשות הטבע והגנים להיענות לדרישת הציבור החרדי ערבי, לעשות ניסוי ולאפשר בעיינות צוקים שעות רחצה נפרדות לנשים ולגברים באחת הבריכות. להזכירכם, בזמן שבבריכה אחת יש הפרדה, עדיין יש בריכה נוספת באותו מקום שבה הרחצה מעורבת. שמחתי, חשתי שהפרדה הזו עושה צדק גדול עם אלו שאינם יכולים לחיות על פי המסורת החילונית, ובא שלום ומים צו ננים על ישראל.

לתדהמתי, השבוע הודיעה

השרה להגנת הסבי בה, תמר זנדברג ממרצ, שתתנגד לצעד של רשות הטבע והגנים: "הפרדה מגדרית היא סוג של הדרה... פגיעה מהותית בשוויון. בית המשפט האמריקני קבע כבר בשנות ה 50 ש'נפרד זה לא שווה'. על רקע מציאות של הפרדה הולכת וגוברת בישראל בש נים האחרונות בתחבורה הציבורית, בהשכלה הגבוהה ובאירועים, אין מקום להרחיב עוד את ההפרדה במרחב הציבורי".

ראשית צריך לעדכן את השרה שאנו חיים בישראל, ולהסתמך על פסיקות בית המשפט האמריקני - איך אומרים ביידיש - ָעָלא ָבּאְשְל. או שמא היא גם בעד שכל אזרח יוכל לשאת נשק?

מעבר לכך, בית המשפט האמריקני קבע ש"נפרד אינו שווה" במקרה של בראון נגד מועצת החינוך משנת ,'54 פסיקה שהיתה לאבן דרך בנוגע לשילוב תלמידים שחורים בבתי ספר לבנים - מה שהופך את הציטוט של השרה למשונה, שכן היאחזותה ב"אי ההפרדה" היא הגורמת לאי שוויון מובהק, שאינו מאפשר לחלק ניכר באוכלוסייה לטבול בבריכות רשות הטבע והגנים.

הכפייה החילונית שזנדברג ומרעיה מנסים לקדם היא כאותם הלבנים מדרום ארה"ב אשר נאחזים במערכת אמונות "נאורה", ובשמה היא מדירה אוכלוסיות שחומות עור ושחורות מגבעת מל קחת חלק ושותפות בחברה הישראלית, רק כי אינן אוחזות בעיקר האמונה החילוני ש"הכל מותר". ואם הפרדה אינה שוויונית, למה לעצור רק בשפת הבריכה? תתכבד לה השרה לאיכות ההפרדה, ותבטל את ההפרדה במלתחות, בענפי הספורט, ואחת ולתמיד תפתור את ההדרה הנוראית של היולדים ממיון יולדות.

דמיינו לעצמכם שהבריכות לא היו מונגשות לאוכלוסיות מו גבלות - כמה רעש היו מעירים ומעוררים אלו שרוממות זכויות האדם בגרונם, ובצדק רב. אולם אין דבר מובהק יותר לעיוורון מוסרי מאשר לשים אג'נדה פוליטית לפני מצפון אנושי. וזה, לצערי, מה שעשתה השרה זנדברג הפעם.

בתור אחד שחווה את מלוא הרצף שבין העולם הדתי לחילוני, אני מודע לעובדה שחילונים רבים חושבים שלחילוניות אין י"ג עיקרים. לכאורה יש רק עיקרון אחד: איש הישר בעיניו יעשה - כל עוד זה לא פוגע בנו או בחוקים המוסריים שלנו. "חיה ותן לחיות", אומרת החילוניות. אולם אם בפועל חייך דורשים מאיתנו אי נוחות, אזי עליך לחיות לפי העקרונות הנאורים שלנו גם אם הם מנוגדים לעקרונות הדתיים שלך, שכן בינינו, כל הדת הזו קצת אווילית בעינינו המשכילות, ומה זה משנה אם אישה תרחץ ולצי דה גבר? תראה, גם אנחנו החילונים באנו לקראת הציבור הדתי, וראינו רק נטפליקס ביום הכיפורים. אז גם אתה חייב להתפשר ולקבל שהפרדה במרחב הציבורי אסורה, ובנוסף אנו גם מצפים שתגיד: אמן, כן יהי רצון, הבורא החילוני והנאור.

אם כך, תאמרו, עלינו לאשר גם תחבורה ציבורית נפרדת? הגיוני בעיניך שנשים יצטרכו לשבת בנפרד באוטובוס או למצוא מקום חלופי במטוסים? ודאי שלא. נשים צריכות להיות שוות זכויות ישיבה, שירה וטבילה בבריכה בכל מקום ציבורי ובכלל בעולם. אולם מה עמדתכם בנוגע להקמת קווי אוטובוס מקבילים לגברים חרדים בלבד? אסור, חובת אי הפרדה עליך. אולם האם לא היו אלו אנשי מרצ שיזמו והקימו את הימבוס, מערך תחב"צ נפרד בשבתות, כדי להסיע חילונים לים? אגב, מהלך ראוי ונכון, ואני בהחלט בעד הימבוסים של שבת.

רגע, מה? בלבלת אותנו,

אתה בעד רחצה נפרדת לנשים ולגברים ויצירת קווי שבת לחילוניים בו בזמן? איך זה יכול להיות? ובכן זוהי עמדה מורכבת.

מי שמתייחס לחילוניות כי"ג עיקרים שאותם יש למלא ואין מלבדם, יכפה עירוב בין נשים לגברים בשם עקרון השוויון המו חלט גם כשהוא מפר את זכות שוויון הטבילה של האדם הדתי. אם נדרשת דוגמה נוספת לכפיית י"ג העיקרים החילוניים, קראו את ההודעה של אתי אנקרי השבוע על הפסקת הופעותיה. שכן על פי עקרונותיה הדתיים, היא רוצה לשיר רק לנשים. אולם למכור כרטיסים רק לנשים, היא עבירה על אחד מי"ג עיקרי החילוניות,

ָּ ֵרת למזכרת מהתרבות החילונית. האם לחילוני השפוי מפריע שאתי אנקרי תופיע רק לנשים? סביר שלא. אין בכך פגיעה. אלא ששנים רבות מדי של כפייה דתית ועקרונית הפכו את החילוניות לחרדית ועקרונית. חילוניות נאורה תשקול כל מקרה לגופו, ותבין שיש מקומות שבהם דווקא הפרדה יוצרת שוויון. אך החילוניות החרדית החדשה תילחם באג'נדה הפוליטית, בכל מה שמריח דתי וכפייתי. ולכן אדמו"ריה יצטטו בכפייתיות חוקים אמריקניים, יפנטזו על מודלים שבדיים, וישכחו מחייהם בישראל. מדינה ששמה לקוח מאיזה ספר, תנ"ך כמדומני, והדמוקרטיה מסובכת ביהדות שלה.

נוסף על כך, הייתי מציע לשרה שבפעם הבאה שתבקר בעיינות צוקים, תרים את מבטה אל ההרים שמעל, שם שכנו מתבודדי כת מדבר יהודה. החוקרים עדיין מתווכחים אם היו אלו האיסיים או הצדוקים; מה שבטוח הוא שמדובר בטהרנים מוחלטים שראו את עצמם כבני האור, העדיפו את חברת המלח וים המוות על פני התפשרות אנושית עם אחיהם "בני החושך". בסופו של דבר, כל שנשאר מהטהרנים הוא ריקנות הצדק הטהור ומגילות גנוזות. ●