אלקין, תרשום

הצעות לממשלה לשיקום שוק הדיור

היעד עד 2025 הוא קצב בנייה של 80 אלף יחידות דיור לשנה, לסגירת הפער בין ההיצע הדל לביקושים הרבים

כנשיא לשכת הקבלנים, פרסמו תי במהלך השנים האחרונות לא מעט מאמרים ותגובות שנגעו לשוק הדיור. הפעם אתייחס לנושא הקשור לשיקום כלכלת מדינת ישראל לאחר השנה וחצי האחרונה, בה היינו שקוו עים כולנו במאבק כנגד מגיפת הקוו רונה, מבצע שומר החומות, משבר פוליטי מתמשך, אבטלה עמוקה, גרו עון וחוב ציבורי חסר תקדים בתקציב המדינה. לכל אלה משמעות גדולה בשיקום שוק הדיור וכלכלת המשק הישראלי.

הנתונים והמספרים כה גדולים, עד שקשה לעכל אותם. תקציב המדיו נה, שהיה עד פרוץ הקורונה מהיציבים בעולם כולו, כולל מדינות ,OECD-ה נכנס לגירעון שאותו לא ידענו מעולם ומגיע 160-כל מיליארד שקל, והחוב הציבורי 948-כל מיליארד. זהו ללא ספק בור עצום שצריך להטריד את מנוחת כולנו.

ממשלת ישראל החדשה תהיה חייבת להתמודד קודם כל עם הבעיה הפיסקלית הזו, אם ברצונה לייצב את המשק ואת שוק הדיור, המהווה מבו חינות רבות קטר מוביל של כלכלת ישראל.

מיסים או קיצוצים?

ישנן שתי דרכים ידועות ומפתות לנו סות ולפתור בשיטת זבנג וגמרנו, את הבעיה הכלכלית הקריטית הזו. דרך אחת היא העלאת מיסים, על מנת להו זרים במהירות מיליארדי שקלים לתקו ציב המדינה ולנסות בהדרגה להפחית את הגרעון. זוהי, לטעמי, דרך מוטעית מכל הבחינות, משום שבמקום לעודד את התאוששות המשק אחרי הקורונה, ייצא שכרה בהפסדה. היא תגרום בהו פוך על הפוך דווקא להאטה עד כדי מיתון עמוק, תכניס את שוק הדיור על כל מרכיביו לקיפאון מוחלט וזה כולל אותנו, הקבלנים, כמו גם את רוכשי הדירות.

דרך שנייה היא לקצץ כמה שיותר בתקציבי ממשלה. זה לא סוד שממשלות ישראל ההולכות ותופחות למימדי ענק, בעיקר בשל אינטרסים קואליציוניים, מתאפיינות יותר ויותר בשומן מיותר העולה לנו - משלמי המיו סים, מיליארדים מדי שנה.

אני חושש מאוד שאלטרנטיבה זו, שעלולה לפגוע קשות בשירותים בסיו סיים לאזרחי המדינה, החל מבריאות וחינוך וכלה בתחבורה ושירותי רווחה, תהפוך אף היא לחרב פיפיות ובמקום לאזן את התקציב, תכניס את כלכו לת ישראל להאטה ולא תתרום להו תאוששות והתייצבות שוק הדיור.

לסגור את הפער

הדרך שעליה אני ממליץ, ויש לה לא מעט סימוכין בהיסטוריה הכלכלית של מדינות המערב המפותחות 100-ב השו נים האחרונות, הינה דווקא של הרחבה כמותית, הדפסת והזרמת כסף למשק כולו, כולל מינוף תשתיות תחבורה ציו בורית, תשתיות עירוניות ותנופת בנייה ללא תקדים, שתגדיל במהירות את ההיצע ותייצר מנופי צמיחה למשק כולו.

היעד שאותו אני מסמן הוא להגיע עד 2025 לקצב בנייה של 80 אלף יחיו דות דיור לשנה, שיסגור תוך עשור את הפער העצום שנוצר בין ההיצע הדל לבין הביקושים הכבושים ההולכים וגדלים.

שילוב שכזה, של הזרמת הרבה כסף לשוק והשקעה באמצעי ייצור ומנופי צמיחה, המשלב דיור, תעסוקה, תחו בורה ושדרוג השירותים, בסופו של דבר ישפיע על המצב של כלכלת המו דינה, על גידול משמעותי בקצב הצמיו חה השנתי, איכות החיים של התושבים, היציבות בין כל חלקי החברה הישראו לית וגם, כן כן, על חוסנה הבטחוני ומעו מדה הבינלאומי של ישראל.