נשיא נכנס, נשיא יוצא
הנשיא ראובן ריבלין, יסיים את כהונתו ב"זבנג" רועם: מחר ייפגש עם הנשיא ביידן שהזמינו לבית הלבן. הנשיא האורח מסיים את כהונתו, והנשיא המארח בתחילת כהונתו. זה יהיה מפגש בין נשיא ללא סמכויות ביצוע, לבין נשיא הנחשב למנהיג המשפיע ביותר בעולם.
לשניים מכנה משותף: הם עומדים בראש מדינות בעלות ברית. בכל זאת, למרות הברית, נותרת תמיהה: הנשיא ביידן לא נועד עם ח"כ נתש ניהו בשלהי כהונתו כראש ממשלה. לעומת זאת, הבית הלבן הגדיר את המפגש מחר עם ריבלין כאירוע פרידה ידידותי.
ריבלין חייב, לדעתנו, להקדיש את מלוא תשומת הלב לפגישתו הצש פויה בקונגרס עם ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים. יתלוו אליה למפגש גם ראשי שתי הסיעות. חשיבות הפגישה נובעת מן הסחף לעבר הקצנה שמאלה במפלגה הדמוקרטית, ופלוסי ידועה כמי שמסתייגת מקבוצת חברות הקונגרס ממפלגתה שמנאצות את ישראל, עד כדי קריאה לשש לילת הסיוע הביטחוני.
עד ליום הפרידה, ימשיך להתנהל במשכן הנשיא תהליך חפיפה. הרש צוג כבר פקד את משכנו החדש, וגם רעייתו מיכל סיירה במקום המגורים החדש. נראה שלפי משאלתה ייעשו כמה שינויים. תהליך חפיפה זה יימשך יותר מחצי שעה, שלא כחפיפה חפוזה אחרת. ריבלין מתכנן גם תקדים טקסי למעמד החילופין: קבלת פנים למחליפו, כולל תופים וחצוצרות. זה לא יהיה מפגש אפוף ערפל וצינה בין היוצא לנכנס.
ראוי לשאול כיצד ואם השפיעה על חיינו כהונתו של ריבלין. בקש לות ניתן להתרשם שריבלין נהג כמי שהולם את כינוי החיבה 'רובי': אנושי, רגיש, ספונטני, עממי. הוא היה אהוד על רבים, אך שנוא על מי שהכפישו אותו. בשל האמירה "בני עמי בחרו בטרור", לאחר התנקשות נקם שביצעו צעירים יהודים במשפחה פלשתינית, נוצר הסילוף הזדוני כאילו האשים ריבלין את כל העם שבחר בטרור.
ריבלין נותר חירותני'ק, ולא ליכודניק. הוא לא ביביסט, הוא בגיניסט. בנאומיו סטה לעיתים לניסוחים שחרגו מן הדגם הרעיוני מימי תנועת החירות. ולמרות שהוטח בו העלבון "שמאלן", ריבלין פסע בתלם המש דיני, כמציית אדוק לקו הממשלה. הוא סבר כי על ישראל להכיר בטבח הארמנים כ"רצח עם". בדברו על נושא זה בדלתיים סגורות, נהג כפוסע על חבל דק והעלים את הביטוי מעורר המחלוקת "רצח עם".
התופעה החשובה ביותר במהלך כהונתו היתה השנאה העמוקה לראש הממשלה נתניהו. בדלתיים סגורות, הטיח ריבלין באוזני אורחים ביטויים חדורי שנאה לוהטת לנתניהו.
ומי זקוק בכלל לנשיא? ישנם הנושאים עיניהם למשכן הנשיא. מתגורר שם מי שבעיניהם הוא "אבי האומה". בעיניהם נשיא המדינה הוא המש עודד, מאחד השבטים, המנחם. אם נוותר על המשרה יהיו מי שיתייתמו.