דו"ח ה :OECD ארגוני העובדים בישראל חזקים מדי
כבר מ 2007 ברור כי "ארגוני העובדים לוחמניים ביותר ולא מתחשבים באילוצים כלכליים", אומרים כלכלני הארגון ● שכר המגזר הציבורי בישראל גבוה מהמקובל בעולם ומוביל ל"השלכות רוחב"
מסגרות יחסי העבודה וכללי השכר במגזר הציבורי ביש ראל נותרו כמעט ללא שינוי מאז שנות ה ,50 ומעניקים מידה ניכרת של כוח עודף לארגוני העובדים במ גזר הציבורי - כך עולה מדו"ח נוקב ומקיף של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) על המגזר הציבורי בישראל.
בארגון ממליצים לישראל לבצע רפורמת עומק מקיפה של החלשת כוח המיקוח של ארגוני העובדים והוועדים, לרבות הגנה על שירותים חיוניים מפני שביתות, הרחבת השי מוש בחוזים אישיים ומציאת אלט רנטיבות לבית הדין לעבודה לצורך יישוב סכסוכים. בארגון ממליצים גם על מעבר למודל של תמריצים וקידום מבוססי הישגים במקום ותק.
עוד מציינים בארגון כי כבר ב 2007 זוהה כי "האקלים הפוליטי השורר הביא לטיעון הפופולרי כי איגודים מקצועיים ישראליים תמיד היו - וממשיכים להיות - לוחמניים ביותר באסטרטגיות שלהם ולא מת חשבים באילוצים כלכליים". בנו סף, לארגוני עובדים במגזר הציבורי לעיתים יש השפעה רחבה על פעי לות כלל המשק בישראל, מה שמע ניק להם השפעה פוליטית וציבורית וכוח ארגוני שלעיתים אינם מידתיים. "הפנייה לאופציית השביתה מבוצעת מהר מדי בישראל" מסבירים בארגון.
"השביתה מבוצעת מהר"
ב OECD מסבירים שבישראל יש הגדרה רחבה מדי של תנאי העבודה, והאיגודים רשאים לדרוש משא ומתן או לפתוח בשביתה, עקב השלכות של כל שינוי במקום העבודה. "המשמ עות היא כי כל שינוי קל חייב להיות מוסכם על העובדים. האיגודים מש תמשים בכוחם כדי לכלול במסגרת הסכמי השכר מערך נושאים מפורט. לפיכך האיגודים מעורבים כמעט בכל שינוי קטן וכל הנושאים מכוסים על ידי אותו ארגון מוסדי".
בארגון מוסיפים שבישראל נראה כי סכסוכי עבודה הפכו לדרך המ קובלת להגיע להסכם: מספר הס כסוכים, השביתות והעלות שלהן במונחים של ימי עבודה אבודים, גבוה מאוד בהשוואה למדינות אח רות ב :OECD "על ישראל לשקול שינוי בתנאים המתירים לאיגודים לפתוח בסכסוך עבודה כל עוד יש הסכם עבודה תקף. על משרד האוצר לבחון מחדש את היקף הנושאים שע ליהם מנהלים נציגי ארגוני העובדים משא ומתן. יש ליצור הגבלות תק ציב ועקרונות לקביעת קצב גידול הוצאות השכר, ולבחון דרכים להביא למו"מ נקודות מבט רבות יותר של המעסיק".
רפורמה במערכת השכר
בארגון עוד מציינים שהוצאות השכר במגזר הציבורי ביש ראל גבוהות מהממוצע: ב OECD ממשלות מוציאות כ 9.5% מהתמ"ג וכ 22% מההוצאה הציבורית שלהן על שכר במגזר הציבורי. בישראל מדובר על כ 10.5% ו 26% בהתאמה.
"הצמדות השכר בישראל סבו כות, אינן בהכרח הגיוניות, ומובי לות להשלכות רוחב שלעיתים אינן ענייניות", קובעים בארגון. בישראל, מציינים ב ,OECD קשה מאוד לבצע רפורמות בשכר ללא הסכמה ושיתוף פעולה פעיל של איגודי עובדים במ גזר הציבורי. בארגון מציינים כי "יש לכבד את הזכות של ארגוני העובדים להגן על חבריהם, אולם יש לתחם בצורה ברורה יותר את היקף המשא
ומתן בין הממשלה לאותם ארגונים".
המלצות ה OECD לקראת מע רכת שכר יעילה וחסכונית במגזר הציבורי כוללת את ההצעות הבאות: הגדלת שכר הבסיס על חשבון תו ספות השכר שתוביל "להגברת הש קיפות בעולמות השכר, תשפר את תהליך הגיוס ואת הניידות במגזר הציבורי"; התאמת הגדרות התפקיד לעידן הדיגיטלי תוך צמצום מספר המשרות בשירות הציבורי; ובדומה למגזר הפרטי, יש להתאים את גובה השכר לכישורים ולא לוותק.
יש לבחון הענקת סמכויות וג מישויות ניהוליות לשטח בעולמות התגמול", מסבירים בארגון ומוסי פים: "אלו מסוגלים להביא לביצועים טובים יותר וליכולת למשוך עובדים בעלי מיומנויות נדרשות". בארגון מסכמים: "על ישראל להתמודד עם אתגר כפול: עדכון מערכת השכר תוך שמירה על אמון ומקצועיות במ גזר הציבורי ולשפר את מערכת יחסי העבודה ותהליכי המו"מ".
מתוך דו"ח ה :OECD "הצמדות השכר בישראל סבוכות, אינן בהכרח הגיוניות, ומובילות להשלכות רוחב שלעיתים אינן ענייניות"