ממלכתיות חדשה, שנאה ישנה
את הקמת הממשלה החדשה מלוות שתי תיאוריות אידיאולוגיות. תורת ה"שבטים", שמקדם המכירות הגדול ביותר שלה היה הנשיא היוצא ריבלין, וכתרופה משלימה - תפיסת ה"ממלכתיות".
מי שמטפל לאחרונה בנושא הוא ארי שביט בספרו "בית שלישי". הדבר הטוב ביותר שניתן להגיד עליו זה שהוא פותח דיון פנימי בענייני החברה הישראלית. אך למה שוב "ממלכתיות"? מי שפיתח מושג זה כאידיאולוגיית שלטון היה דוד בן גוריון. "הממלכתיות ההיסטורית היתה הישג היסטו רי יוצא דופן", כותב שביט. "אבל בגלל כשלים שהיו טבועים בה ובגלל הטעויות של בן גוריון - תהליך הגיבוש של העם נעצר, והתחיל תהליך נגדי של התפצלות והתפרקות והרס פנימי. דווקא כשהמדינה התעצמה מדינית, כלכלית וצבאית - אבדה התחושה של אנחנו".
הממלכתיות של בן גוריון שונה מזו של היום. בספרו "ממעמד לעם" הרעיון מתומצת: לא עוד האינטרס של מעמד הפועלים, אלא אינטרס לאומי, של העם. מאחורי הממלכתיות של שנות ה 50 הסתתרו שתי תפי סות: אטטיזם - המדינה החזקה הריכוזית מכוונת ושולטת; ומעל רשויות המדינה השונות חולשת המפלגה. חזקה, סמכותית ומטילה מרות.
החברה הישראלית דאז היתה מפולגת ומפוצלת לעדותיה הרבה יותר מאשר היום. אבל עד היום נשארה אופוזיציה שמאלית אידיאולוגית לת פיסת הממלכתיות הישנה. הביקורת הזו קיבלה לאחרונה ביטוי בספרו של אדם רז "משטר היד הקשה". הטיעון הוא שהממלכתיות הבן גוריונית השמידה את "התנועתיות", את רוח "ההתנדבות" )הוולונטריזם(: הוא העז לפרק את הפלמ"ח! לפרק את זרם העובדים בחינוך, וכך הלאה. מה שמעורר שאלה מדוע האידיאולוגים של הממשלה הנוכחית חוזרים למושג זה? האם הם מתכוונים למשהו אחר?
במקביל לממלכתיות, בן גוריון טיפח את הלאומיות היהודית יש ראלית. היום, הממלכתיות במובן שיועז הנדל וצביקה האוזר מדברים עליה, פירושה קידוש הביורוקרטיה והמדינה המנהלית. אפשר לזהות את צילה של "הדמוקרטיה המהותית", כאשר יש לנתק את נבחרי העם וממשלתם יותר ויותר מההתנהלות של המקצוענים המומחים, אלה שבשבילם הומצא המושג "שומרי הסף".
הממלכתיות מסתירה הפעם מאחוריה פוסט ציונות. רב תרבותיות כתחליף לזהות יהודית וללאומיות. עתה מתפרקים חזרה: "מעם למעמד". אלא שהפעם המעמד אינו מעמד החלוצים והפועלים, אלא "המעמד הש ליט". תחושת הפיצול לא נובעת מקבוצות המוצא הרבות; למעשה אנחנו הרבה יותר מאוחדים מבעבר. אלא שקבוצת הילידים, הצברים החילונים, גדלה מאוד, ותחושת הניכור שלה כלפי האחרים התעצמה. הגורמים המאחדים אותם הם השנאה לנתניהו, לליכוד ולחרדים. "הממלכתיות" החדשה נועדה לעטוף את המאבק הפנימי המכוער באריזת צלופן.