היסטוריה במפרץ

בביקור הרשמי הראשון של שר ישראלי באמירויות, הציב יאיר לפיד את היעד הבא: "זוהי רק ההתחלה" ● בחנוכת השגרירות הודה לנתניהו: "פעל ללא לאות" ● אלא שעל החגיגיות העיבה טענתו המפתיעה: טראמפ הביא את "הסכמי אברהם" כדי להוכיח שאין צורך להתקדם מול הפלשתינים

40" מעלות בצל", הבטיח קב רניט מטוס "שלום" של אל על שהביא אותנו לאיחוד האמי רויות. ואכן, מכת חום אדירה ניחתה על ראשינו מיד עם הנחיתה באבו דאבי. שטיח אדום המתין בשדה לשר החוץ החדש, יאיר לפיד, זה שבמשמרת שלו נפלה הזכות להיות השר הישראלי הראשון להתקבל כאן לביקור רשמי וממלכתי. למזלנו, קבלת הפנים היתה קצרצרה.

חשובה יותר ממזג האוויר היתה האווירה. השלום בין ישראל לאמי רויות כבר נתפס בארץ כעובדה מו גמרת. למעשה, אפילו שנה לא חלפה מאז הכריז עליו הנשיא טראמפ. רק לפני עשרה חודשים נחתתי כאן בפעם הקודמת, אז עם המשלחת האמריק נית ישראלית הראשונה שחנכה את הסכם השלום.

כל כך הרבה קרה מאז. ישראל עברה עוד מערכת בחירות וגם מל חמה קטנה. הקורונה המשיכה לטל טל את העולם. גיבורי השלום, טרא מפ ונתניהו, ירדו מהבמה, תוך שהם מנהלים קרבות הישרדות שריתקו את העולם. מבין שלושת שושביני השלום, רק יורש העצר של האמי רויות, מוחמד בן זאיד, נותר על מכו נו. כאן באבו דאבי, שלטי ענק של דמותו עדיין מעטרים את הבניינים. דווקא משום כך, המחווה של לפיד, שבטקס חנוכת השגרירות הודה בפה מלא ובמילים חמות לטראמפ ולנתניהו על פועלם, היתה מרשימה כל כך. "אני מודה בשם כולנו לראש הממשלה הקו דם של ישראל, בנימין נתניהו, שהיה הארכיטקט של הסכמי אברהם והאיש שעמל עליהם ללא לאות", הכריז לפיד בטקס החגיגי, "הרגע הזה הוא שלו לא פחות מאשר שלנו". לכאורה, לפיד יכול היה להסתפק במשפט עמום, או להימנע מאזכור השמות שבחוגים שלו יש מי שלא מסוגלים לשמוע.

העלבת הרפובליקנים

רק חבל שבתדרוך לעיתונאים בערב, הוא קלקל את האווירה הטו בה שניסה ליצור. "בממשל הקודם היתה תחושה שזה )קידום ההסכמים עם מדינות המפרץ; א"כ( בא במ קום, כדי להוכיח לעולם שלא צריך יהיה להתקדם במישור הפלשתיני". זה היה משפט פוגעני, שהוא גם מאוד לא נכון עובדתית. ממשל טרמאפ יזם את "תוכנית המאה", שהיא המפורטת

ביותר שנכתבה אי פעם בנוגע לסכסוך הפלשתיני ישראלי.

שנית, מרכיב הריבונות שנכלל בה, הוא זה שהוליד בסופו של דבר את הסכמי אברהם בין ישראל לבין ארבע מדינות ערביות. חוץ מזה, לפיד הרבה לתקוף את נתניהו על שקלקל את הק שרים עם המפלגה הדמוקרטית. מדוע הוא מעליב, אפוא, את חברי המפלגה הרפובליקנית?

והיו עוד חדשות רעות. ישראל, לד בריו, צפויה להיכנס "לתקופה כלכלית לא פשוטה. יהיה תקציב קשה". הוא הסביר כי עיקר שיחתו עם שר החוץ של האמירויות, עבדאללה בן זאיד, עסקה בסוגיות הכלכליות. "על השו לחן נמצאים בעיקר הסכמים כלכליים. אלה דברים שכל אזרח ירגיש". גם התיאור שלו את מערכת היחסים עם ראש הממשלה בנט היה מעניין. "יש לי אמון בו. הוא חבר שלי. מ 2012 אנ חנו רצים ביחד, שכם אל שכם". בנט, כזכור, טען בשעתו שהוא מתחרט על "ברית האחים" שכרת עם לפיד. נראה שלפיד לא מתרשם שהיתה חרטה כזו.

המסיכות מספרות הכל

אך מעבר לפוליטיקה, השלום עם האמירויות דוהר קדימה, במגבלות הקורונה. למשרדי השגרירות שנחנ כה אתמול באבו דאבי, תתווסף קומה חדשה בקרוב. היא - וגם הקונסוליה בדובאי שתושק היום בטקס חגיגי נוסף - שוקקות חיים כבר כמה חוד שים. כ 200 אלף ישראלים כבר הס פיקו לבקר פה בתוך פחות משנה, בעת שמגיפה מתפשטת בעולם.

אפשר לומר שהדגלים על מסיכות הקורונה מספרים את הסיפור כולו. בביקור המשלחת הראשונה באוגוסט 2020 חולקו למשתתפים, ולנו העי תונאים, מסיכות ועליהן דגלי ארה"ב, האמירויות וישראל. מהמסיכות שחו לקו אתמול כבר נעדר הדגל האמרי קני. כמו ילד שהיה זקוק לעזרת הוריו בצעדיו הראשונים, כך ארה"ב היתה חייבת לארגן, ללוות ולגבות את הבי קור אשתקד.

היום, אחרי פחות משנה, ישראל והאמירויות כבר הולכות יחד בכוחות עצמן, בלי צורך במבוגר אחראי.

השלום פה. רק צריך לקוות שה ממשלה שקיבלה אותו תדע לשמר את הפיקדון.

קביעת המזוזה בשגרירות

צילום: אי.פי שר החוץ לפיד לצד שר החוץ האמירותי בן זאיד