אתם באמת חושבים שאין היום איחוד משפחות?

חוק איחוד המשפחות, שעלול להביא לפירוקה של הקואליציה החלשה, הוא אחד מהקונפליקטים הקרדינליים שיש בין ישראל כמדינה יהודית לבין אזרחיה הערבים. שני הצדדים, הערבים כמיעוט והיהודים כרוב, רואים את החוק בעיניהם בלבד ולא מעיניו של האחר. ובמידה מסוימת שני הצדדים צודקים, ונדרשת כאן פשרה כלשהי.

אין ספק כי זהו חוק לא פשוט ולא קל למדינה ולמוסדותיה, וכן לצי בור היהודי שהוא הרוב בישראל, ויש לומר את האמת ולקבל בהבנה את חששו של הרוב היהודי ואת רגישותו לסוגיה הדמוגרפית. מנגד, החוק פוגע באחד מעקרונות יסוד הדמוקרטיה וזכויות האזרח והאדם, ומונע אך ורק מאזרח ערבי לבחור עם מי הוא רוצה להקים את משפחתו ולהיות בזוגיות. הציפייה ממי שרוצה לחלוק את חייו עם פלשתינית ש"ילך ויגור שם" גם היא פגיעה קשה מאוד ולא הגיונית.

אזרחים ערבים רבים מאז קום המדינה נישאים לאזרחים שאינם אז רחי המדינה, וכל מי שאינו פלשתיני מגיע לישראל, מקבל את אשרת השהייה שלו ולאחר כמה שנים, כפי שהחוק קובע, מקבל את האזרחות הישראלית. הדבר הזה נמנע אך ורק מפלשתינים גם אם הם אזרחים ירדנים. זו אחת העוולות הגדולות, וכבר הוגשו עשרות אם לא מאות עתירות לבתי המשפט בנושא, שחלקן השיגו את מטרתן כאשר בתי המשפט כפו על המדינה מתן אזרחות לבן או לבת זוג של אזרח ערבי.

החוק של מניעת התאזרחות, בכינויו "חוק מניעת איחוד משפחות", מאושר מדי שנה זה 18 שנים כלשונו, מטעמים ביטחוניים, וליתר דיוק מטעמים דמוגרפיים. אף שהוא אושר בפעם הראשונה בעקבות גל הפיגועים הקשה שעבר על המדינה, כשהיה בסיס של קונצנזוס ציבורי לאישורו על אף הפגיעה הקשה שלו בבסיס זכויות האזרח וזכויות האדם, הוא נותר מאז "זמני" כהוראת שעה. נראה שלממשלות ישראל היה נוח להשאיר את החוק "זמני" במשך כמעט שני עשורים, כאשר נסמכים על בג"ץ שלא יפסול אותו על חודו של קול. איש לא טרח להסדיר את המצב לאשורו ומלכתחילה.

אל תשלו את עצמכם. אף שהוא אינו מוכר רשמית, קיים היום בפו על "איחוד משפחות" נרחב. גברים ערבים רבים אזרחי ישראל, בעיקר מאזור המשולש ומהנגב, נושאים נשים פלשתיניות, אלא שהם מוכרים רשמית כ"משפחה חד הורית". כך שלא רק שיש "יבוא" מאסיבי של בני ובנות זוג מעבר לגדר ההפרדה, נוצר גם נטל כבד על לשכות הרווחה ברשויות הערביות ועל המדינה, שמסבסדת דה פקטו את איחוד המש פחות הלא מוכר הזה.

הסוגיה הזו מצריכה הסדרה חוקית, בהתחשב גם בדאגות הביטחוניות של ישראל. החלופה היא המשך התפתחותה של בועה מתחת לרדאר הציבורי, והמצב החברתי והפוליטי עלול להפוך מסובך יותר ונפיץ יותר.