תעריף הארנונה זינק ב 25% בעשור - 8% יותר מהמדד
מבקר המדינה: חרף העלייה בתעריפי הרשויות למשקי בית ולעסקים, חובותיהן התקרבו ל 10 מיליארד שקלים ב 2018 ● הגבייה ביישובים לא יהודיים עלתה אך נותרה נמוכה
שיעור גביית הארנונה במ גזר הלא יהודי זינק ביותר מ 30% בתוך עשור - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2021 בשלטון המקומי.
ביישובים הלא יהודיים, רק 41.2% מהתושבים שילמו ב 2008 ארנונה - לעומת כ 73% ב .2018 עם זאת, נתון זה נמוך דרמטית משיעור הגבייה ביישובים היהודיים - .92.3% השי עור הממוצע של הגירעון המצטבר בכלל הרשויות ירד מ 12.6% ב 2008 ל 5.6% ב .2018 לשבע רשויות היה בתקופת הדו"ח גירעון מצטבר של יותר מ 30% באופן עקבי.
לפי דו"ח המבקר, תעריף הארנו נה הממוצע למ"ר טיפס בתוך עשור ב ,25% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה במקביל ב .17% למרות זאת, היקף חובות הארנונה לרשויות המ קומיות הסתכם ב 2018 ב 9.7 מי ליארד שקלים.
גביית חובות אלה, או חלקם, עשויה לצמצם מאוד את הגירעון המצטבר של כלל הרשויות המקו מיות. ב 2018 העניקה המדינה 3.3 מיליארד שקלים לרשויות כ"מענקי האיזון". 80% מהן היו זכאיות למענק כדי לאזן את תקציבן.
ירידה בהכנסות העצמיות
סך ההוצאות של הרשויות המקו מיות עלה ב 64% בתוך עשור -2008) (2018 והסתכם ב 68.2 מיליארד שק לים. לפי המבקר, כ 80% מהכנסותיהן העצמיות מקורן במיסי הארנונה.
היעד של משרד הפנים היה ששיעור ההכנסות העצמיות יע מוד על .62% בפועל, שיעורן מסך ההכנסות בכלל הרשויות המקומיות עמד על 55.6% ב 2018 - ירידה של 8.1% לעומת :2008 ברשויות מקומיות בדירוג חברתי כלכלי 4-1 עמד שיעור ההכנסות העצמיות על 36.8% ב ,2018 ובמגזר הלא יהודי על 20.9% - ירידה של 10.2% ו 8.9% בהתאמה לעומת .2008
ההוצאה הממוצעת על שירותים מקומיים לתושב בחמישון התחתון של הרשויות )רובן מהמגזר הלא יהודי( עמדה ב 2018 על 699 שקלים, בחמישון השני היא היתה גבוהה ב 61% ועמדה על 1,126 שקלים, ובחמישון העליון עמדה ההוצאה על 2,101 שקלים - פי שלושה מזו של הח מישון התחתון וקרוב לפי שניים מהחמישון השני.
ממתינים לשינוי השיטה
בניגוד למקובל במדינות ב ,OECD חיוב הארנונה בישראל נקבע לפי שטח הנכס וסוג השי מוש בו, ולא בהתאם לערכו. "השי טה הקיימת טומנת בחובה סיכונים פיננסיים לרשויות המקומיות, לא מאפשרת לצמצם פערים ביניהן ויש בה עיוותים שיוצרים אי שוויון בין תושבים", קובע המבקר. לדבריו, החלטות הממשלה ב 2006 וב 2016 לפעול לשינוי שיטת הארנונה לא יושמו, וועדה שהוקמה ב 2016 טרם פרסמה את המלצותיה בנושא.
בכל הנוגע לארנונה שלא למגו רים, מחקר של משרד הפנים מ 2016 הראה קשר בין איתנות פיננסית לשיעור חיוב הארנונה.
בביקורת של המבקר נמצא כי קיים אי שוויון בין הרשויות המקו מיות בחיוב ארנונה שלא למגורים: רשויות מהחמישון העליון מחייבות כ 40% מחיוב הארנונה שלא למגו רים, לעומת 3.5% ברשויות המש תייכות לחמישון התחתון.
סך ההוצאות של הרשויות המקומיות עלה 64%-ב בתוך עשור (2018-2008) והסתכם 68.2-ב מיליארד שקלים
בחירות יקרות
ראשי הערים הוציאו סכומים חריגים בשנת בחירות: 27 רשויות מקו מיות סיימו את 2018 - שנה שהתקיימו בה בחי רות לרשויות המקומיות - בגירעון שוטף חריג לעומת שלוש השנים שקדמו לה. ב ,2013 שגם בה התקיימו בחירות, היה מספרן .34 לעניין השקיפות בפעילות הר שויות, המבקר בדק אתרי מרשתת של 12 רשויות ומצא כי שבע מהן מפרסמות לציבור מידע מפורט על התקציב, בעוד שהאחרות מפרסמות את המידע התמציתי בלבד.