ואם ריבלין היה מעסיק את ליאור חורב?
נאור יחיא בחר לעבוד עם ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. איש לא כופף לו את היד או הצמיד אקדח לרקתו. סביר להניח שהוא היה גאה על כך שהוא חלק מחבורה קרובה שמקיפה את מקבל ההחלטות מספר אחת במדינה. הוא יכול היה להרוויח הרבה יותר כסף במגזר הפרטי, אבל התחושה הזאת שאתה בלב העניינים, שגם אתה משפיע, כמו גם ההערכה לאיש שאיתו אתה עובד, מחפים על פערי השכר.
קשה מאוד עד בלתי אפשרי להיות דובר של פוליטיקאי שאתה לא מזדהה עם עמדותיו. כשיש לך משרד יח"צ פרטי ואתה עובד עם מספר לקוחות, סביר להניח שלא תעריך את כולם באותה מידה, לעיתים אפילו תתפשר ברמה האידיאולוגית.
אבל לעבוד עם אדם ספציפי ולשרת את מטרותיו - זה הרבה מעבר לפרנסה. כשאתה דובר של ראש ממשלה - בוודאי של אדם כמו נתניהו, שממלכתיות בכל הנוגע לערבים ואנשי שמאל היא ממנו והלאה - אתה חייב להיות בראש ובראשונה אידיאולוג.
דוברים הם האנשים שהכי מזוהים עם האנשים שהם מדבררים, ולא בכדי. כשאתה מתדרך, כותב ומצייץ בשם האדם שמעסיק אותך, אתה מתחיל לחשוב כמוהו, להשתמש בטרמינולוגיה שלו, נוצרת סימביוזה. ואתה יודע שזה מה שהולך לקרות, ואתה מסכים לדיל הזה. אחרת אין סיכוי שתעשה עבודתך נאמנה.
וזה בסדר. ככה זה צריך להיות. זאת הציפייה של מי ששוכר את שו רותיך: שתוציא החוצה בצורה הטובה ביותר את מה שאותו אדם חושב
ומאמין בו. וזאת הבחירה המקצועית שלך, ואתה מודע לכך שכשתח פש עבודה חדשה תשלם עליה מחיר. כן, תשלם מחיר על כך שלקחת על עצמך עול אג'נדה, ואתה הופך מזוהה איתה ועם האדם שמאחוריה. אלה החיים.
שמעתם פעם את השם מרישקה הרגיטאי? זאת אוליביה בנסון, הבל שית מהסדרה "חוק וסדר". מרוב שהיא מזוהה עם הסדרה ועם התפקיד, אין לה כמעט שום סיכוי לקבל תפקיד בסדרה אחרת או בסרט. התפקיד הפך להיות היא, מהאישיות שלה, מהזהות.
אני כותבת כאן, בעיתון שמזוהה עם אג'נדה מסוימת. אף שהדעות שלי שונות מהקו המערכתי, עדיין, בחוץ אני ההיא מ"ישראל היום". כבר קרה שהוזמנתי להשתתף בפאנלים והשתתפותי בוטלה עקב הזיהוי עם העיתון, אין לי בעיה עם זה. זה סיכון שלקחתי ביום שהפכתי לכותבת קבועה במדור הדעות.
ולכן הכעס כלפי נשיא המדינה הנבחר, שבחר להעסיק כדוברו את מי שעבד בצמוד עם רוה"מ לשעבר נתניהו - מוצדק וראוי. אין מדובר באפליה או בחופש העיסוק או בבחירה מקצועית, אלא באמירה: כשאדם מייצג אג'נדה מאוד ברורה מתוך בחירה, הוא לא רק ממלא הוראות. הוא שותף פעיל, חלק אינטגרלי.
אם נאור יחיא לא הזדהה ותמך בדברים שאמר הבוס הקודם שלו, זאת בעיה. ואם הוא הזדהה ותמך, והנשיא הנבחר הרצוג בחר בכל זאת להעסיק אותו - זאת בעיה גדולה עוד יותר.