"תמיד מגיעה השליפה המנצחת"

אלי בן דוד )שוקו( נחת בישראל לשלושה ימים מפריז, שם הוא נמצא עם אשתו אלינור, שסיימה חמש שנים כנספח תרבות. אחרי הסדרה "הנספח" שיצר שם, עכשיו הוא עובד על סדרה חדשה בשיתוף פעולה צרפתי ישראלי, ומה שהוא מנדב לספר זה שמדובר על ישראל של שנות ה .70

כשיצרת לפני עשור את "בובה של לילה", דמיינת שהיא תגיע לממדים כאלה?

"לא דמיינתי ממדים כאלה והכ רה כזאת. היא נדלקה מהר, והדא גה היתה לשמר את זה כל הזמן. התוכנית צומחת ומקבלת כיוונים טובים. אז נכון ש'ארץ נהדרת' היא ספינה גדולה ואנחנו סירת מנוע בלי יותר מדי משאבים, אבל אין קומדיות כאלו ששורדות כל כך טוב וכל כך הרבה זמן".

מה הסוד שלכם, למה כולם אוהבים כל כך את התוכנית?

"לא יודע. אולי בגלל שיש קהל גדול שמעריך את זה שעשינו בשבילו תוכנית בידור. לא פחדנו מההתחלה לתת זרקור דווקא לד מויות שהן לא בדיוק מרכז הבמה, למשל נומה, או פרוספר, והקהל העריך את זה שאנחנו עושים פה בוטיק על הכדורגל שלנו. יש הרבה גאוות יחידה בצוות והרבה אהבה, שרק התחזקה בתקופת הקורונה, כשהקלטנו תוכניות באולפן ריק כי אי אפשר היה להביא קהל, וזו היתה דינמיקה חזקה בינינו".

שחקני כדורגל בישראל לרוב מאוד רגישים לכבוד שלהם. אתם מזמינים אותם לאולפן, ודי מסת לבטים עליהם בנקודות החלשות.

"כן, יושבים להם על הראש, והם צוחקים. כשאחד מהם מגיע אני שואל אותו אם הגיע עם שכפ"ץ, כי אני הולך להרוג אותו, אבל מכבדים אותנו כי יודעים שאנחנו לא צהובים, לא מביאים ניוז, לא מערבים נשים, ילדים ועוד דברים אישיים". אז הכל טוב? "תמיד יש פחד קיומי, שהנה זה ייגמר כי כמה אפשר לחדש, אבל תמיד מגיעה השליפה המנצחת".

צילום: משה שי אלי בן דוד