מועדון הכוכבית
כריס פול יהיה בגמר האן.בי.אי אחרי 16 שנות המתנה מייגעות ● פיניקס תעשה זאת בפעם הראשונה מאז 1993 ● זה באמת סיפור מרגש ונחמד, אבל ניצן פלד בטוח שהסאנס פשוט לא מתאימים למעמד, גם אם קשה להודות בזה
מספיקים השבועיים האחרונים, בין הערב מורט העצבים של התמוטטות כריסטיאן אריקסן לבין העפלתו של כריס פול לראשונה בקריירה אל גמר האן.בי.אי, כדי להזכיר עד כמה אהדת ספורט לא דומה לשום דבר אחר. לא למעקב מקרוב אחרי קולנוע או מוזיקה. לא להתמחות באיזשהו מדע. וגם בניגוד למה שכל מיני עיתונאים ינסו לספר לכם, ממש אין לכדורגל כאן יתרון על פני כל ענף אחר. הרגע הכי מרגש שאני אי פעם ראיתי במשחקים האולימפיים היה בסלאלום קאנו או משהו כזה.
חובבי ספורט עוקבים כבר מגיל צעיר מאוד אחר הכוכבים האהובים עליהם, מגלים ובוחרים העדפות בין ענפים, מדינות, קבוצות ושחקנים, ואז מבלים את מרבית חייהם בלהצדיק את הבחירות האלה, להגן עליהן, לאהוב אותן ולשנוא אותן בעת ובעונה אחת. שלא לדבר על החיבור האינהרנטי, הטבעי, מחויב המציאות, של ספורט לשינויים ולטרנדים גלובליים, כלכליים, פוליטיים, חברתיים, אישיים ואחרים.
ככה יוצא שאדם משכיל ואינטליגנטי, אוהד בלגיה שבז לנבחרת אנגליה, אומר בפה מלא שאם הן ייפגשו בגמר היורו "אנגליה תהיה פייבוריטית", למרות שזה יוצא נגד מה שראינו על הדשא מאז התחיל הטורניר ונגד מה שהוא מרגיש וחושב בעצמו.
אז למה? כי להגיד שאנגליה פייבוריטית עוזר לנפח את הבועה סביב הנבחרת של גארת' סאות'גייט, מה שיגביר את עוצמת השמחה לאיד כשבסופו של דבר הבועה הזו - כידוע וכצפוי - תתפוצץ. כי אין שמחה כמו שמחה לאיד, גם אם היא מהונדסת. ויש דחפים עתיקים שבאים לפני הרציונל (שלא לדבר על ענייני נאחס, אם כבר מחסור ברציונל). ככה זה, ספורט מטמטם אותנו.
וככה יוצא שאדם משכיל ואינטליגנטי אחר, שרואה אן.בי.אי מגיל אפס, צופה בפלייאוף המקולל הזה של ,2021 רואה את פיניקס סאנס - וחושב שהוא רואה קבוצה בקליבר שמתאים למעמד גמר האן.בי.אי. נכון, פיניקס ופול בגמר זה סיפור יפה, ויש המון דברים טובים להגיד על המאמן ועל אייטון ועל בוקר ועל הצוות המסייע.
ועדיין, זו קבוצה שעברה את הלייקרס עם לברון בחצי כוח ודיוויס שנפצע באמצע הסדרה, את דנבר עם קו אחורי ברמת יורוליג וללא ג'מאל מארי, ואת קליפרס ללא קוואי (שווה ערך בקושי לקבוצת פלייאוף). שזה רצף פציעות־יריבים שמעולם בכל תולדות הליגה לא היה שום דבר שהתקרב אליו, ושבלעדיו פיניקס לא היתה בגמר הזה. אפשר לכתוב טור שלם רק על כמה הסגל שלה בינוני.
כמו יוון ביורו 2004
אז למה שאוהד אן.בי.אי יגיד שהיא בקליבר המתאים לגמר? כי בתור מי שצורך המון אן.בי.אי מגיל צעיר מאוד וזה יושב לו על נימים שמחוברים עד לילדות, זה קשה עד בלתי אפשרי להודות בפני עצמך שמה שאתה רואה היום ומשקיע בו שעות על גבי שעות והמון רגשות, הוא בעצם מוצר פגום, אולי אפילו נחות וירוד. שהוא לא באמת שווה את הזמן שלך. שהוא גרוע בהשוואה למה שהוא יכול להיות. קשה להודות בזה. אז הולכים ואומרים שהם בעצם מתאימים למעמד. שאין כאן כוכבית.
זה הקטע המדהים עם כוכביות - הן יצור מוזר כזה שאף פעם לא קיים, מלבד כאשר אוהדי ספורט אומרים שלא צריך אותו. שזה הדבר שבאופן אירוני מייצר אותו. הן לא מתקיימות, מלבד כאשר אוהדי ספורט טוענים שאין להן מקום.
ב־89 אחוז מהפעמים שאוהדי ספורט מתדיינים על "האם זו אלופה עם כוכבית?", הם יגידו ש"לא, כולם שיחקו באותם חוקים", או משהו כזה. וככה יוצא שלספרס ,1999־ב ליוון ביורו 2004 וללייקרס 2019־ב אין באמת כוכביות, מלבד בדיונים סביבן כשהאוהדים מסכימים שכאן לא צריך כוכבית.
אז ברוכה הבאה פיניקס למועדון ה"אין כאן באמת מקום לכוכבית".