ב לרקוד על שתי שגרירויות
השגריר מתי כהן השלים בשבוע שעבר הישג דיפלומטי חסר תקדים, עם העברת שגרירויות הונדורס וגואטמלה לירושלים ● בראיון בלעדי, הוא מספר כיצד רתם מנהיגים אוונגלים וחסם התנגדות פלשתינית למהלך ● ואיך שיחת טלפון גורלית אחת שינתה הכל
טקס צנוע בגן הטכנולוגי במלחה בירושלים, חנך ביום חמישי שעבר נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, את שגרירות ארצו בירושלים. האירוע סגר מעגל בן 30 שנה, מאז דיפלומטים ישראלים יצרו קשר לראשונה עם ארננדס, בהיותו אדם צעיר אי שם בהונדורס.
לא פחות חשוב, הדיפלומט מתי כהן, מי שהיה עד לאחרונה שגריר ישראל להונדורס ולגואטמלה, סימן שני איקסים גדולים על חגורתו. שתי המדינות - מתוך ארבע בסך הכל (ארה"ב וקוסובו הן השתיים הנוספות) - העלו את השגרירויות שלהן לירושלים. זהו הישג אישי ומדיני שאף דיפלומט ישראלי אחר אפילו לא התקרב אליו.
"אני דור חמישי בירושלים מצד אמי. ממרחק 12,000 ק"מ ראיתי את טקס חנוכת השגרירות בזום, אבל התרגשתי, חשתי סיפוק וגאווה, ואפילו דמעה עלתה לי בעין. עבדנו קשה כדי להגיע לרגע הזה".
מוכשרים ככל שיהיו, דיפלומטים לא עובדים לבד. "בסוף זה בעיקר עניין של ניצול הזדמנויות, תזמון וגם מזל", מצטנע כהן. מבלי להקטין מגודל ההישגים שלו, אין ספק ששורשי ההחלטות של שתי המדינות לעשות את המעשה מתחילים שנים רבות קודם לכן.
במקרה של גואטמלה מדובר אפילו בתקופה שקדמה להקמת המדינה, כשהנציג שיחק תפקיד מכריע בקידום הקמת מדינה יהודית. אשר להונדורס, עבודה נכונה של דיפלומטים ישראלים, אי אז בתחילת שנות ה־09, הניבה פירות 2021־ב - עוד נשוב לכך. מה שבטוח, בשני המקרים השגריר כהן היה שם כדי לעשות את הדבר הנכון. בשיחת זום לבית השגריר בגואטמלה סיטי, הוא חושף את המהלכים מאחורי הקלעים.
"נתחיל בגואטמלה. באותה עת, לראשונה בתולדות המדינה, כיהנו במדינה נשיא אוונגלי, ג'ימי מוראלס, ושרת חוץ אוונגלית, סנדרה חובל. כמחצית מתושבי גואטמלה משתייכים כיום לזרם האוונגלי, ובקרב העם יש אהדה גדולה לישראל, כולל דגלי ישראל ברחובות". אז בנסיבות האלה מה אתה עושה?
"ב־6 בדצמבר 2017 הנשיא טראמפ מכיר בירושלים כבירת ישראל ומודיע שיעביר את השגרירות. בעקבות דבריו, משרד החוץ מנחה את השגרירויות בעולם לבדוק אם יש היתכנות שמדינות נוספות יעשו מהלך דומה".
כדי להתניע את התהליך, פנה כהן למספר שדולות ובעלי תפקידים שתומכים בישראל. קבוצה אחת שהתגייסה היתה "מועדון שלום", הכוללת אלפי גואטמלים שהשתלמו בקורסים של משב, סוכנות הסיוע הבינלאומי של משרד החוץ. שדולה שנייה היתה תומכי ישראל של חברי הקונגרס בגואטמלה.
הגלגל החל לנוע, ואל מוראלס זרמו פניות מכל רחבי גואטמלה. אבל להד הציבורי צריך לפעמים להוסיף אישיות לוחצת, וכהן ניצל הזדמנות לשיחת צד עם שרת החוץ חובל במפגש שבו שניהם לקחו חלק. "אמרתי לה שיש פה הזדמנות היסטורית, שגואטמלה היתה המדינה השנייה להכיר בישראל ,1948־ב מייד אחרי ארה"ב, ושעכשיו, 70 שנה אחרי, הם יכולים להיות המדינה השנייה אחרי ארה"ב שמעלה את השגרירות לירושלים'".
חובל, שמונתה לתפקידה די בהפתעה, חשבה לרגע, הבינה את המסר והחליטה לפעול. היא פנתה לנשיא מוראלס עם המלצה חיובית. פניות נוספות הגיעו מהקהילה היהודית ומדמויות בולטות אחרות במדינה.
כדי להשלים את המלאכה, העביר כהן למל"ל המלצה שראש הממשלה דאז נתניהו ישוחח עם מוראלס. כמו
"באפריל 2018 נערך הביקור הראשון אי פעם של שר ישראלי בשתי המדינות. היה זה שר התיירות דאז יריב לוין. נכנסנו לנשיא ארננדס. כשיצאנו מהפגישה, הסתכלנו אחד על השני ואמרנו: 'אולי זה יקרה'"
בכל סיפור טוב, ממש ברגע השיא התרחשה תקלה. "כיוון שגואטמלה היא מדינה שהנצרות מורגשת בה היטב, קיננה בי תחושה שהעיתוי שהיה אז, ערב חג המולד, יסייע לקבלת ההחלטה. נקבע ששני המנהיגים ישוחחו בעשר בערב שעון ישראל. כשמגיעה השעה מחברים את השיחה, אבל היא מתנתקת. שוב מנסים, שוב מתנתק. עוברות עשר דקות של ניסיונות והנציגה במל"ל אומרת, 'בוא נדחה את השיחה'. בתשובה אינסטינקטיבית השבתי, 'לא, הם חייבים לדבר עכשיו'".
ההתעקשות הועילה. מפה לשם הושג טלפון אחר והשניים אכן שוחחו. נתניהו העלה את הבקשה להכיר בירושלים ומוראלס השיב בחיוב. שרת החוץ חובל היא זו שעדכנה את השגריר כמה דקות לאחר מכן שהפור נפל. "כמו שאומרים, כמעט עשיתי תאונה מרוב התרגשות". חצי שנה לאחר מכן, ויומיים בדיוק לאחר שארה"ב חנכה את השגרירות שלה בירושלים, השתתפו מוראלס, נתניהו כהן ואחרים בטקס חנוכת שגרירות גואטמלה בירושלים.
בדרך לעוד נציגות?
תנאי העבודה בהונדורס היו מורכבים יותר. עקב קיצוצים תקציביים, שגרירות ישראל בטגוסיגלפה נסגרה ,1995־ב כך שהשגריר לא גר במדינה. בנוסף, בהונדורס מתגוררת קהילה פלשתינית גדולה ובעלת השפעה.
"התקשרתי לאדם בכיר שהערכתי את דעתו והוא אמר שאין סיכוי. בשיחות עקיפות עם אותם הונדורנים־פלשתינים התברר לי שכל עוד העסקים שלהם לא נפגעים, אין להם התנגדות לשגרירות בירושלים".
כהן יצר קשר עם מנהיגים אוונגלים בהונדרוס וביקש מהם להעלות את הנושא. "במארס 2018 ביקר בשתי המדינות ראש משב, גיל השכל. באפריל נערך הביקור הראשון אי פעם של שר ישראלי בשתי המדינות. היה זה שר התיירות דאז יריב לוין. יחד איתו נכנסתי לנשיא ארננדס ולוין העלה את הנושא. אני זוכר את שנינו יוצאים מהפגישה, מסתכלים אחד לשני בעיניים ואומרים, 'אולי זה יקרה'".
רגע לפני ההבשלה, היו כמה ישראלים שכמעט קלקלו הכל. כבוגר הראשון של משב שהפך למנהיג מדינה, ארננדס הוזמן להשיא משואה בטקס יום העצמאות ה־07. הוא עשה את הונו קודם שנכנס לפוליטיקה כאיש עסקים, אך בחוגי השמאל ובתקשורת בארץ תקפו את נתניהו על "הזמנת דיקטטור מושחת". ארננדס ביטל את השתתפותו, אך לא עצר את התהליך. "בספטמבר 2019 הוא פגש את נתניהו בארץ, והמשרדים נפתחו. ההנחה היתה שב־0202 ייפתחו השגרירויות אבל אז באה הקורונה".
לפני חצי שנה משרד החוץ בחר בדיפלומט אלדד גולן לשמש שגריר בהונדורס. ארננדס, שנבחר 2014־ב ועומד בפני סיום כהונתו, החליט שזה הזמן להשלים את התהליך ולפתוח את השגרירות בירושלים, כמובטח.
"בנובמבר, לקראת מינוי אלדד גולן כשגריר להונדורס, הייתי שם בביקור פרידה ונפגשתי עם הנשיא. הוא סיפר לי על קורס המנהיגות שעשה בישראל 1991־ב מטעם משב וציין: 'הקורס הזה שינה את חיי. הכלים שקיבלתי בו סייעו לי בהמשך דרכי הציבורית. אני גאה להיות המשתלם הראשון של משב שהפך לנשיא'. השקעה שהשקיע דיפלומט ישראלי שהיה בהונדורס לפני 30 שנה, הולידה בסופו של דבר את התוצאה הזו. הסיפור הזה", ממשיך כהן, "ממחיש שישראל חייבת נציגות בשטח. ווטסאפ וטוויטר אינם תחליף לעבודת רגליים".
"המשימה הושלמה", מוסיף כהן, שלאחרונה מונה לשמש שגריר לא־תושב לאל סלבדור, עוד מדינה אוהדת עם דגלי ישראל ברחובות. מי יודע, אולי בעתיד יעלה שגרירות שלישית לבירת ישראל.