י הצהרה ללא כיסוי

יחס החוב תוצר בישראל זינק ב 15 נקודות האחוז, בדומה למצב בעולם ● הממשלה התחייבה להגדלת התקציב, כך שלא יהיה מנוס מהעלאת מסים ● ויצרני החשמל מזהירים ממשבר אנרגיה

שראל תצטרף ליוזמת ארגון שבע המדינות החזקות - ה־7G, להטלת מס מינימום של 15% על חברות ענק רב־לאומיות. כך הצהיר השבוע שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה של "המכון הישראלי לדמוקרטיה".

מדובר ביוזמה שהוביל הממשל של ג'ו ביידן, כדי לסגור את פרצת תכנון המס של החברות המנווטות את הפעילות שלהן לפי מדיניות המס של מדינות העולם ומצליחות להתנהל במס נמוך מאוד, עד אפסי. לפי היוזמה שאימצו לעת עתה ארה"ב, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה - החברות הללו יצטרכו לבחור את המדינה שבה הן ישלמו לפחות 15% מס.

אלא שהמשוכה הבאה של ביידן ושל יתר החברות בארגון המצומצם תהיה בכינוס שרי האוצר והנגידים של 20 המדינות -

,G20 המתוכנן בסוף אוקטובר ברומא. בין 13 המדינות הנוספות יהיו כלכלות גדולות וחשובות כמו הודו וסין. 20 המדינות יחדיו אחראיות ל־%09 מהתוצר העולמי, כך שאם הארגון המורחב הזה לא יאמץ את ההחלטה של הארגון המצומצם, ההחלטה הזו תאבד מהאטרקטיביות שלה ועלולה לגרום למדינות החזקות לחזור בהן.

סימן השאלה הגדול סביב ההחלטה הזו הוא סין. מצד אחד היא חובבת מס ידועה, אך מצד שני היא עשויה להניח שאי אימוץ ההחלטה יעניק לה יתרון, במיוחד בהונג קונג. בנסיבות האלה ההכרזה של ליברמן אינה מובנית מאליה. על פניו היה נכון לישראל להיות עמומה יותר בעניין, עד שתתקבל החלטת ה

.G20 בינתיים ישראל יכולה להרוויח מהחלטת שבע הכלכלות הגדולות וגם ליהנות מהספק של חברות הענק, אשר להן כדאי לשדר שהעניין שלנו הוא ביצירת אקלים פרו־עסקי.

ההכחשות של האוצר

מדינות העולם מחפשות מקורות הכנסה חדשים. הקופות הציבוריות מדולדלות מאוד ממשבר הקורונה והיקף החובות של מדינות העולם זינק ב־03 טריליון דולר בשנה שעברה - 13 טריליון מתוכם כתוצאה ישירה מהמגיפה. זאת לאחר שנים שבהן החוב גדל בהתמדה עד כדי פי שלושה מהיקף התוצר העולמי.

בישראל יחס החוב תוצר, שהגיע ערב הקורונה לנתון מרשים של ,60% זינק ל־%57 כעת. אף כלכלן לא יודע כיצד המדינות יעמדו בהחזר החובות. התשובה היחידה היא הגדלת הצמיחה. לא נוכל להחזיר את החובות מבלי להגדיל את הפעילות הכלכלית שלנו.

מכיוון שהמדד המקובל לחוב הוא היחסיות בינו לבין התוצר של המדינות, המשתנה החשוב ביותר לבנקים המרכזיים הוא עידוד הצמיחה. מדינות ששיעור הצמיחה בהן לא יהיה גבוה, לפחות 2% בשנה, יאבדו מדירוג האשראי שלהן, יביאו להתייקרות הריבית שהן משלמות ולירידה בערך המטבע שלהן עד לסכנת קריסה של ממש.

זו למעשה הסיבה העיקרית לכך שהריבית בעולם אפסית - הניסיון של מדינות העולם לעודד צמיחה והשקעות. העלאת מסים משיגה את ההפך מזה, גם בסביבת ריבית נמוכה. איחוד האמירויות, למשל, בנתה עצמה מיצירת אזורי סחר חופשי. ההחלטה של שבע הכלכלות הגדולות תפגע באטרקטיביות ההשקעה בה.

הממשלה הזו התחייבה להגדלת תקציבי הבריאות, החינוך והרווחה והיא צריכה להתמודד עם דרישות, כמו דרישת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום 6,000־ל שקלים, כחלק מעסקת חבילה שליברמן שואף לגבש במסגרת הדיונים על התקציב

מדינות ששיעור הצמיחה בהן לא יהיה גבוה, לפחות 2% בשנה, יאבדו מדירוג האשראי שלהן, יביאו להתייקרות הריבית שהן משלמות ולירידה בערך המטבע שלהן - עד לסכנת קריסה של ממש

וחוק ההסדרים.

יחד עם ההצהרה של ליברמן על הצטרפות ישראל ליוזמת מס החברות המינימלי של ,15% הוא חוזר ומצהיר שהתקציב הבא למה שייוותר מהשנה הזו ולשנה הבאה לא יכלול העלאת מסים. ייתכן שאכן לא תחול העלאה במדרגות המס ובשיעורי מס החברות הרגיל, אבל די ברור שהוא כן יכלול ביטול של פטורים ממס, כמו הפטור על רכישות באינטרנט מחו"ל עד 75 דולר. בינתיים האוצר מכחיש שהתקבלה החלטה כזו, אך הוא לא מכחיש שהעניין נמצא על השולחן. במקביל נבחנות הצעות להיטלים ולאגרות חדשות, כמו אגרת גודש והיטל נסועה על רכבים פרטיים - היטל לפי קילומטרים.

חשמל ריק מתוכן

אחד הנושאים החמים, תרתי משמע, שנדונים בפורומים העולמיים בשנים האחרונות, הוא ההתחממות הגלובלית. זו מיוחסת לגידול בפליטת גזי החממה ויתר הפליטות המזיקות לאוויר. ארבע שרות בממשלה הצהירו באותו כינוס השבוע של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" על מחויבותה של ישראל להסכמי פריז ליעדי הצמצום בפליטת גזי החממה: השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושרת התחבורה מרב מיכאלי. בשנים האחרונות ישראל עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בפליטת המזהמים כשתחנות הכוח צמצמו באופן דרסטי את שריפת הפחם, עם המעבר לשימוש בגז הטבעי.

במסיבת עיתונאים של פורום יצרני החשמל הפרטיים שהתקיימה השבוע, אמר מנכ"ל האיגוד, נתי בירנבוים, כי 40% מייצור החשמל מתבצע על ידי יצרנים פרטיים. יחד עם ייצור האנרגיות המתחדשות מדובר במחצית מייצור החשמל. מבחינת הפורום, ישראל נקטה צעד מרחיק לכת במעבר לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בעיקר מאנרגיית השמש.

המעבר הזה נשמע רצוי וטוב, אלא שלדברי הפורום מדובר באליה וקוץ בה - השמש היא מקור טוב לייצור חשמל ב־%02 משעות היממה, בממוצע שנתי. לכן היא לא מהווה פתרון של ממש. בנוסף לכך, תוכניות הממשלה מבוססות על הנחת גידול בביקושים של 2.8% בשנה, בעוד עבודה מקיפה שביצעה פירמת ראיית החשבון BDO לפורום, מצאה שהגידול הצפוי הוא 3.5% בשנה, וזאת מבלי להביא בחשבון את העובדה שישראל עוברת בקצב מהיר לרכבים חשמליים, שלפי אותה עבודה יגיע לכדי 1.3 מיליון כלי רכב כבר .2030־ב

הנתונים האלה הביאו לקריאת הפורום למצוא בדחיפות פתרונות מיידיים להגדלת כושר ייצור החשמל, קרי להתחיל בתכנון ואישור הקמת תחנות כוח מונעות גז טבעי. הקריאה הזו נופלת כעת על אוזניים ערלות, בשל הלהיטות לעמוד ביעדי פריז, אך זוהי קריאת מצוקה, שגם אם היא באה מפוזיציה של בעלי עניין בייצור החשמל, אי אפשר להתעלם ממנה.

הרפורמה בחשמל שביצעה הממשלה הקודמת עלולה להתרוקן מתוכן אם בשנים הקרובות יתברר שאין מענה מספיק לביקושים הגואים לחשמל. שר האנרגיה הקודם, ד"ר יובל שטייניץ, הגה תוכנית גרנדיוזית למעבר לייצור מוגבר של חשמל מאנרגיות מתחדשות, מתוך הנחה שעם השנים יתפתחו טכנולוגיות חדשות לאגירת חשמל, שיהפכו את התוכנית למעשית. אם לא יתפתחו טכנולוגיות מעשיות כאלה בשנים הקרובות - ישראל עלולה לעמוד בפני שוקת שבורה. ●