"אני כל הזמן טועם, לכן אני עולה ויורד במשקל כמו אקורדיון"
הוא מאזן את המתוקים בעזרת ספורט, שומר על קשר עם החבר'ה מגולני שעליהם פיקד בלבנון, ומעריץ את האוכל של אמו )"לה תמיד יש הערות על האוכל שלי"(. מיקי שמו מגשים חלום בפריים טיים וממשיך להמציא קינוחים חדשים
מתי בפעם האחרונה אכלת מנה נהדרת?
"בשישי בצהריים אכלתי אצל אמא שלי, רותי, שהיא בת 75 ובשלנית־על שמאוד אוהבת להיות במטבח. היא לא מבשלת עבור שניים בחיים, רק עבור קבוצות. בשישי היא הכינה עלי גפן ממולאים באורז בסיר גדול, והם היו חלומיים אחד־אחד, ולא בגלל שהיא אמא שלי. היום במסעדות כולם אומרים שהם מבשלים עם ניחוח ישראלי־הררי־גלילי. בצפון לכולם יש עלי גפן ואוכל מזרחי כזה, אבל אצל אמא שלי זה אחרת. הכל, גם הקציצות שלה. אמא שלי מכינה אוכל באהבה. האוכל שלה נחשב קצת ללא קונבציונלי. היא מעדיפה ממולאים ובישולים ארוכים ואיטיים, והכל יוצא לה וואו. אנחנו מדברים כל יום - הטלפון הראשון שלי זה לאמא, ויותר מפעם ביום. אנחנו מאוד קשורים. מובן שיש לה ביקורת על האוכל שאני עושה. תמיד יש לה הערות, והיא רואה הכל".
מתי בפעם האחרונה המצאת קינוח חדש?
"אנחנו כל הזמן חושבים על דברים חדשים. אתמול המצאתי סברינה עם שכבות של שוקולד. ההמצאות מגיעות דרך רעיון, השראה ועונתיות. מזג האוויר משפיע וכך גם מועדים מיוחדים, למשל לקראת ראש השנה בנינו תפריט שמבוסס על תפוחים, תמרים, תאנים ותבלינים. בסוף אנחנו מדינה צעירה בהתהוות. קחי מדינות ותיקות כמו צרפת, שידועה בקינוחים שלה, ויש שם קינוחים שנשארים שנים על גבי שנים אבל עם ראייה מחודשת ולוק אחר. "אני עושה עוגת גבינה או טירמיסו, ואז מתאים אותם לתקופה כי יש כל כך הרבה סוגים של עוגת גבינה ושל טירמיסו. בעונה הזו אפשר להכין טירמיסו עם פירות אדומים או פטל, למשל. "בשבילי היום עוגה בחושה טובה או עוגת שמרים הן קינוח שעושה לי את זה. אני גם מאוד אוהב טארט טאטן בביסטרו בפריז. אני לא מוותר שם על קינוח, גם בצהריים וגם בערב. העוגה מוגשת
חם, גלידת הווניל קרה, והם עושים את הטארט מתפוחים מזן רויאל - זה מושלם".
מתי בפעם האחרונה הפתעת את עצמך?
"לפני חמישה שבועות התאמנתי בחדר הכושר, וקרעתי את שריר הארבעראשי ברגל שמאל. לא יכולתי לדרוך על הרגל, לשבת או לעלות במדרגות. בבית החולים אמרו לי שייקח שלושה חודשים עד שאחזור לפעילות רגילה, אבל הפתעתי את עצמי ולמרות הפציעה חזרתי מהר מאוד לפעילות והמשכתי לעשות ספורט כבר אחרי שבוע. לא חזרתי לרוץ מרתון אלא להרים משקולות ולעשות אופניים, וזה מאוד חשוב לי. הספורט תורם להרגשה טובה, ומאזן אותי עם כל האוכל שמסביבי".
מתי בפעם האחרונה הגשמת חלום?
"לפני כמה שנים עשו עלי כתבה בתוכנית 'אנשים'. ניב גלבוע שאל אותי איך אני לא בפריים טיים, ואמרתי לו שעשיתי טלוויזיה ונהניתי, אבל הוא שאל 'אתה לא רוצה להיות בפריים טיים?' ועניתי שבהחלט ארצה, אם ירצו אותי. עכשיו זה היה חלום שהתגשם כשלקחו אותי להיות בפאנל השופטים ב'הקינוח המושלם'. אני רואה את התוכנית כמנוף שמקדם את הקונדיטוריה בישראל. זו פלטפורמה נהדרת למקצוענים ולמקצועניות וגם למודעות לתחום. אוכל מצטלם נהדר, וקינוח מצטלם הכי טוב - השאלה היא אם הוא גם כזה טעים. בזה בדיוק עוסקת התוכנית - שבה נצלול פנימה, ונגלה לא רק מה יפה אלא גם מה טעים".
מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?
"אתמול. עשיתי גם אירובי וגם כוח. הכי כיף לי כשאני בא ספונטני בזמן הפנוי שלי לאימון בערב, לבד. יש ימים שבהם אני יותר עייף ועמוס, אבל אני הולך ואומר לעצמי שזה חשוב, במיוחד כשאני עוסק באוכל כל הזמן. כשאני במסעדות ואוכל צהריים, אין מצב שלא מביאים לי עוד עוגיות ועוד טעימות ומבקשים ממני לטעום עוד ועוד. אני לא מסרב, אז בגלל זה אני ככה - עולה ויורד במשקל כמו אקורדיון. אם לא אעשה ספורט המצב יהיה קשה. לאחרונה הוספתי שחייה, כי הפיזיותרפיסט שלי אמר לי להיכנס לבריכה, אז אימצתי תחביב חדש - שחיית חתירה. זו שחייה שבה מאמצים את כל הגוף, והקטע הוא לשחות הרבה אבל לאט. ככה כל הגוף עובד ומתקדם במים, ואני ממוקד בזה. זה קרה בחודש האחרון, ונראה לי שאתמיד".
מתי בפעם האחרונה חשבת על השירות הצבאי?
"בשבת נפגשנו החבר'ה מהצבא. אנחנו בקשר מאז השירות. הייתי מפקד פלוגה בגולני במלחמת לבנון הראשונה, והנושא הצבאי מלווה אותי. יש לי חברים מאז, ואנחנו נפגשים הרבה. גולני לא עוזב אותך, זה קטע. הקשר האישי הוא קרוב מאוד. בשבת דיברנו על האסיר איקס ועל עזה, אבל לא על לבנון. זה כבר רחוק מאוד ממני. "חונכתי בבית ובבית הספר הריאלי בחיפה להיות אזרח יוצא מן הכלל. למדו איתנו ילדים מהפנימייה הצבאית 'הפניומנים', שהכניסו לנו את הרעל הזה על הצבא. היה לנו בבית הספר גם את 'יום ישראל', שבו היו מביאים אלינו מפקדים בכירים ואנשים שעשו דבר או שניים בצבא, אז היה לי ברור שאעשה שירות משמעותי. זה היה חשוב לי".
מתי בפעם האחרונה פרגנו לך ברחוב?
"אתמול הלכתי לקניון עם בתי הקטנה, ואיך שעלינו במעלית פגשה אותי אישה מבוגרת וקראה לי 'שמווווו'. אני כמובן נדרכתי כי אני מקפיד להקשיב ולכבד, והיא המשיכה ואמרה: 'אני רוצה להגיד לך, איך שאתה רזית! כמה הורדת?' כמובן, אמרתי לה תודה רבה. אנשים בסך הכל די מפרגנים.