לא לשלוף תגובה ולחזור לעמימות

ראוי כי נחזור לכללים הבסיסיים של מער כה חשאית עם מרחבי הכחשה ופחות פטפטת. בדרך זו נימנע מהסלמה.

הדיווח באל מיאדין על היפגעות אונייה שטעו לחשוב כי היא בבעלות ישראלית בצפון האוקיינוס ההודי, מעלה את החשש מפני התחדשות המערכה הימית בין ישראל לבין איראן.

לפי מקורות זרים, המערכה הזאת התרחשה לאורך כשנתיים בכמה זירות. על פי הידוע, יש ראל ניסתה למנוע העברת דלק איראני לסוריה כדי לחסום העברת כספים לחיזבאללה, שמשולמים לאיראן בעבור הדלק שעובר.

מערכה זו, שהחלה ככל הידוע כחשאית, גלשה אט אט למישורים גלויים יותר, ולאורך השנה האחרונה החלו להופיע יותר ויותר ידיעות על קיומה.

האיראנים החלו לפגוע באוניות בבעלות יש ראלית, כנראה כתגובה לפעילות של חיל הים הישראלי, וכך מצאנו עצמנו בעיצומה של מערכה ימית שבה נפגעות אוניות משני הצדדים.

"המערכה שבין המערכות", המב"מ, מתאפיינת בראש ובראשונה בפעילות חשאית שבה לא נוטלים אחריות ומאפשרים לשני הצדדים מרחבי הכחשה.

כך, הצד התוקף אינו מאשר שתקף והצד הנתקף מסוגל להכיל את התקיפה ו"לחיות איתה בשלום".

כאשר המערכה הופכת לקינטית וגלויה יותר, ומתחיל טפטוף של ידיעות ותדרוכי רקע עמוקים על פעילותנו, ובנוסף כשממשל חדש בוושינגטון מדליף לתקשורת האמריקנית וטוען כי ישראל היא זו שתקפה - אנו חורגים מגבולות החשאיות.

כתוצאה מכך לא מתאפשרים מרחבי הכחשה,

והמערכה הופכת למערכה גלויה שלא בהכרח מו עילה לישראל.

אונייה בשם חארג' עלתה באש בדרום הים האדום ב 2 ביוני השנה. החארג' היא אונייה שעו גנת ליד איי הדחלאק בדרום הים האדום במשך כשלוש שנים, ומשמשת כמחסן צף לנשק ומאבט חים, שמאבטחים אוניות איראניות מפני פיראטים.

מערכה ימית נגד אוניות סוחר אינה מועילה לישראל ותקשה מאוד על פעילות מסחרית של בעלי אוניות ישראלים ברחבי העולם. התקיפות האיראניות עד כה היו בדרך כלל מדודות, מתוך רצון לאותת ולא להחריף את הקונפליקט. ראוי שלאחר התקרית היום, יעשו בירושלים חושבים בטרם תישלף תגובה. ראוי כי נחזור לכללי המב"מ הבסיסיים, מערכה חשאית עם מרחבי הכחשה ל 2 הצדדים ופחות פטפטת, בדרך זו נרחיב את חופש הפעולה שלנו ונימנע מהסלמה.

מערכה עם מרחבי הכחשה לשני הצדדים, ופחות פטפטת, יאפשרו להרחיב את חופש הפעולה שלנו ולהימנע מהסלמה