דאגה במערכת הביטחון מהתנגדות האוצר לדחיית קיצור שירות החובה
בדרג המקצועי במשרד האוצר מבקשים לא לדחות את קיצור שירות החובה ● השרים גנץ וליברמן סיכמו עקרונית על 32 חודשים, במקום 30 ● בצה"ל טוענים: "קיצור השירות יפגע באפקטיביות"
במערכת הביטחון מוטרדים מכך שהצוותים המקצועיים במשרד האוצר מתנגדים לדחיית קיצורו של השירות הסדיר.
שרי הביטחון והאוצר, בני גנץ ואביגדור ליברמן, אמנם הגיעו בימים האחרונים להסכמה עקרונית בנוגע לצורך בדחיית קיצורו של שירות החובה, אלא שבדרג המקצועי באוצר לא מרוצים מהסיכום בין גנץ לליברמן לדחות את קיצור השירות.
יצוין שזה שנה שלמה מגייס הצבא חיילים ל־03 חודשי שירות במקום ל־23, ומחתים את המתגייסים על טופס שלפיו ישרתו בהתאם לקבוע בחוק, ובמקביל ממשיך להתנהל על פי מסלול של 32 חודשי שירות, מתוך הנחה שבסופו של דבר השירות לא יקוצר.
מאז כניסתו לתפקידו, הרמטכ"ל כוכבי מביע התנגדות נחרצת לקיצור שירות החובה ל־03 חודשים במקום ,32 ורק לפני כמה שבועות אמר בכנס כי הוא מתנגד לכך בתוקף. "זה דבר לא
נכון ולא יעיל כלכלית", הסביר.
לפי תפיסתו, קיצור השירות פוגע באפקטיביות של הלוחמים, שכן לאחר הכשרה של שנה וחצי נותר להם פרק זמן לא ארוך של שירות.
לפי הרמטכ"ל אביב כוכבי, משך ההכשרה הארוך לא מאפשר להפיק מספיק תועלת מהחיילים עם קיצור השירות. עוד סבור הרמטכ"ל כי קיצור שירות החובה מגדיל את הנטל על המילואים, שמגויסים לטובת משימות ביטחון שוטף כדי לאפשר לחיילי החובה להתאמן.
ההתנגדות בצה"ל למהלך גדולה, גם משום ששירות של 30 חודשים אינו תואם את מחזורי הגיוס וההכשרות בצה"ל, במחזורים של ארבעה חודשים.
הקיצוץ החל ב 2015
אולם בדרג המקצועי במשרד האוצר לא מרוצים מהסיכום, וטוענים כי המהלך "יעלה למשק מיליארדים" ויעכב כניסת חיילים משוחררים ללימודים ולשוק העבודה.
שירות החובה קוצץ כבר ,2015־ב וחיילים שהשתחררו במארס 2018 שירתו 32 חודשים במקום .36 באותה העת נקבע גם הקיצור בחודשיים נוספים, אך בצה"ל הדגישו אז כי לצבא יינתן הפתח להתנגד למהלך בבוא העת. בשל חוסר המשילות בשנתיים האחרונות, לא הצליח הצבא למנוע קיצור נוסף בשירות עד כה, מה גם שהרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, לא התנגד לקיצור השירות הנוסף.
גנץ תומך בדחיית קיצור השירות בכשלוש שנים, אך הוא מעוניין לכרוך את הנושא ברפורמת שירות לכל שהוא מנסה לקדם, ובמציאות הפוליטית לא יהיה קל להעביר אותה.