הרפורמה בבגרות: פחות מבחנים, יותר הצגות בע"פ
שרת החינוך: לפתח יכולות אקדמיות
תוכנית הבגרויות של שרת החינוך החדשה - מבחנים יוחלפו בעבודות צוות ופרזנטציות. יפעת שאשא ביטון יוזמת תוכנית לשינוי הבגרויות, שיכילו יותר מיומנויות של המאה ה 21 ומיומנויות אקדמיות.
צוות מטעם השרה החל לעבוד על תוכנית חדשה לשינוי שיטת הבגרות, שתגובש יחד עם גורמי שטח רבים.
השרה כבר הצהירה עם כניסתה לתפקיד שמספר בחינות הבגרות יצו מצם, וכעת בכוונתה לא רק לצמצם את מספר הבחינות, אלא גם לש נות את שיטת הבגרות כך שהבחי נות יבחנו לא רק את הידע, אלא גם מיומנויות אקדמיות.
ייתכן כי בחלק מהמקצועות לבג רות תבוטל הבחינה, והציון יינתן על בסיס פרזנטציה בכיתה או עבודת סיום שתשלב תחו מי לימוד שונים.
"צריך להפסיק את המ רוץ לבגרות. מבחני הבג רות דורשים מהתלמידים 'לקלוט ולפלוט', והם מגי עים כיום עם אפס מיומנות אקדמית", אמרה אתמול שאשא ביטון בכנס של רשת אמית. לדבריה, "הב חינה צריכה להיות באופן כזה שהם שואלים שאלות, אוספים מידע, מא רגנים אותו בכתב ומציגים בעל פה. אנחנו רוצים לאפשר לתלמידים את מרחב העבודה המתאים להם". עם זאת, השרה ציינה כי "יש מבחנים שיישארו במתכונתם המסורתית, כמו לשון, מתמטיקה ואנגלית".
לבחור צד בוויכוח
כבר שנים שבמערכות חינוך מת קדמות וגם במשרד החינוך מדברים על מיומנויות שהתלמידים יידרשו להן בשוק העבודה המשתנה.
מדובר במיומנויות כמו למידה עצמית, חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה, יצירתיות, היכולת לפתור בעיות ואוריינות דיגיטלית. בשנים האחרונות מנסים גם במערכת החינוך להנחיל לתלמידים מיומנויות מתק דמות - אלא שזה לא מצליח.
משרד החינוך משלב בבחינות הב גרות שאלות מסדר גבוה, שהן שאלות "מתוחכמות" שדורשות מהתלמידים להביע דעה, ערכים ומעורבות - אם כי הנתונים מראים ששיעור הנכש לים בהן גבוה ביחס לשיעור הנכש לים בבחינות.
כחלק מרפורמת הלמידה המשמ עותית, בשנת 2016 המשרד הוסיף לכל בחינות הבגרות שאלות הבוחנות ערכים, מעורבות ורלוונטיות )מכונות שאלות עמ"ר(.
מדובר בשאלות שדורשות לא רק לשנן ולדעת את החומר אלא בודקות, בין היתר, הבנה מעמיקה, ניתוח, חשיבה מסדר גבוה ויצירתיות. לדוגמה, במקצוע היסטו ריה נאמר לתלמידים כי טרם הקמת המ דינה התנהל ביישוב היהודי ויכוח על דרך המאבק בבריטים - התנגדות פעילה מול התנגדות סבי לה. התלמידים נדר שו לבחור צד בוויכוח ולהסביר מדוע. שאלות כאלה יכולות להופיע גם בבחינת הבגרות בביולוגיה. לדוגמה: האם לד עתכם יש להתיר אכילה של אוכל שהונדס גנטית?
מחקר של משרד החינוך ומכון סאלד העלה כי יש שי עור גבוה של נכשלים בשא לות עמ"ר.
שיעור התלמידים שנכשלו בתשובותיהם על שאלות אלו גבוה ביחס לשיעור הנכשלים באותן בחינות.
כך למשל, בבחינת הבג רות בתנ"ך נכשלו 8% מה תלמידים, אך בשאלת עמ"ר שהופיעה בבחינה נכשלו 26% מהתלמידים. בבגרות בעברית נכשלו 27% מהתלמידים, ובשאלת העמ"ר בפרט נכשלו 32% מהתלמי דים. כך גם באזרחות - 31% מהתל מידים נכשלו במבחן, אך יותר מכך, 35% ממי שעשו את שאלת העמ"ר נכשלו בה.
בדו"ח מבקר המדינה, שבו הוצגו הנתונים, נכתב כי "עובדה זו עשויה להעיד על קושי של התלמידים להת מודד עם שאלות מסוג זה ועל שליטה לא גבוהה שלהם באותן מיומנויות ששאלות אלה דורשות".
משרד החינוך אמנם הצהיר כי יעשה שינוי בבגרויות ויכניס יותר מיומנויות חדשות ושאלות חשיבה, אלא שאף שהן מופיעות בבחינת הב גרות - אין חובה לענות עליהן. המש מעות היא שתלמידים יכולים לעבור בהצלחה את בחינות הבגרות גם אם לא השיבו על שאלות אלו.
וזה לא הכל: בדיקה של המבקר העלתה כי בבחינות הנתפסות כקשות ומורכבות נמנעים במשרד החינוך מהכנסת שאלות כאלה לבחינה.
לדברי ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית, "לאחר שהבנו כי בו גרים לאחר 12 שנות לימוד חסרים מיומנויות אקדמיות הנדרשות לעו לם התעסוקה בעתיד, בנינו מערך שלם של למידה מוכוונת מיומנויות המאה ה .21 כך התלמיד עושה עבודה משמעותית לאורך זמן, לומד לאסוף מידע ולנטר אותו, עובד על פרויקט גמר ומציג אותו באמצעות פרזנטציה. המטרה המרכזית היא מעבר ללמידה הוליסטית ורלוונטית".
שאשא ביטון: "צריך להפסיק את המרוץ לבגרות. המבחנים דורשים מהתלמידים 'לקלוט ולפלוט', והם מגיעים למערכת ההשכלה הגבוהה עם אפס מיומנות אקדמית"