השבאב של הפאשיזם הליברלי
"אתה לא תראה יום ולא תראה לילה, כמו שטיפלנו בשרה נתניהו - כך נטפל ברעייתך. לא תראה יום ולא תראה לילה״. מפגיני בלפור מצאו כתובת חדשה, הנ שיא הנבחר יצחק הרצוג. כמיטב מסורת שפתם הגסה ולשונם המשולחת, הם מפנים להרצוג את איומיהם החולניים. בכך, למרבה הצער, אין כל חדש. מה שכן התחדש בהפגנות מול ביתו של הרצוג הוא הבחירה לטהר בשיטות אלו מינויים בשירות הציבורי, כמו זה של נאור יחיא לדובר הנשיא.
משטרים אלימים אף פעם לא מניפים את האלימות כדגל, הם עוטפים אותה בו. הם לא מצהירים על דיכוי מתנגדיהם כייעוד נשגב, הם מבצעים אותו במסגרת חזון "הוועד לשלום הציבור" כפי שעשה רובספייר. כך פעלו המשטרים הקומוניסטיים ללא יוצא מן הכלל. מאחורי דגל השוויון ניצבה מכונת דיכוי אדירה כלפי כל מי שלא כרע ברך לפני האינטרנציונל.
חירויות נשללו באופן סיטוני וקיצוני תוך שימוש ברטוריקה של שחרור האדם. קל לזהות את המניפולציה הזו כשהיא מלווה ברדיפות גזעניות ואנטישמיות, הרבה יותר קשה לזהות את המניפולציה בשם ערכי הליב רליזם, הסוציאליזם והשוויון. זה המצב כיום בישראל.
קבוצה דומיננטית שמייחסת לעצמה את ערכי האדם הנאור, כפי שהגדיר אותה פרופ' ברק, כשלאמיתו של דבר היא מייצגת את ההפך הגמור. מפגיני בלפור הם השבאב. האליטה האינטלקטואלית ששולחת אותם לרחובות היא האיום האמיתי על חירות האזרח ועל ערכי הנאורות. היא זו שיצרה את האוליגרכיה בבית המשפט העליון, שמבטלת בהינף גלימה חוקים, חוקי יסוד והחלטות ממשלה, וכופה את ערכיה על הציבור. היא זו שמעודדת כיום את שליחיה בכנסת לאיין את הזכות השווה של האזרח לבחור ולהיבחר על ידי חקיקת חוקים פרסונליים. היא זו שמעניקה, בחוסר סמכות, מעמד אוטוקרטי ליועץ המשפטי לממשלה, ששוקל "נבצרות מהותית" לראש ממשלה נבחר ובאותו הבל פה שולח למעצר, כמו במשטרים ההם, אישה שהעזה למתוח עליו ביקורת באמצע הרחוב.
כל אלו לא נעשים במחשכים, הם מוצגים על במות אקדמיות ונדונים באינספור ימי עיון, כמעשים של צדק עליון. וזו הסכנה הגדולה. הדור הצעיר שלנו מת רגל לשגרה שבה תשעה אנשים עטויי גלימות בבית המשפט העליון מחליטים, ללא גיבוי חוקי, עבורם ועבור תשעה מיליון אזרחים.
בפקולטות למשפטים ולמדע המדינה הופכים מו שגים כמו "דמוקרטיה מהותית" או "עקרונות היסוד של השיטה" לאבני יסוד של משטר ליברלי מתוקן ולמושכלות בסיס אזרחיות.
בדור ההורים שלנו העסק היה יותר פשוט. אם לנאור יחיא לא היה פנקס אדום, הוא לא היה חולם להיות דובר גם של ועד הבית. היום הדרישה לטיהור סטלי ניסטי עטופה במחלצות ליברליות ונשמעת באולפני הטלוויזיה כמעשה נורמטיבי.
נאור יהיה כנראה דובר הנשיא, אבל הנאורות האמי תית, בשורת העידן המודרני, זו שדוגלת בריבונות האדם ובשוויון פוליטי, מגורשת מהמרחב הציבורי שלנו ומוחלפת לעינינו בדיקטטורה נאורה, אך ורק בעיני עצמה.
הפאשיזם הליברלי - ברוך הבא לישראל.
מפגיני בלפור הם השבאב. האליטה האינטלקטואלית ששולחת אותם לרחובות היא האיום האמיתי על חירות האזרח, על ערכי הנאורות ועל עתיד הדמוקרטיה